"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איך להגיב לתעודה כדי לגדל ילדים עם ביטחון עצמי?

לא כל הילדים יחזרו מחר עם תעודה משמחת והמפגש של ההורים עם התעודה של הילד עלול ליצור אכזבה וחוסר שביעות רצון • כיצד כדאי להגיב?

,עודכן
0השמעה
תעודת סוף שנה. למצולמים אין קשר לידיעה. צילום: יהושע יוסף

ילדי ישראל יקבלו מחר (שישי) תעודות סוף שנה. כמו בכל סיום שנת לימודים אנחנו ההורים וגם ילדינו ממתינים בדריכות לקבלת התעודה שתעיד על הישגנו השנה. יש הרבה מתח והתרגשות לקראתה. אבל, לא כולם חוזרים עם תעודה משמחת, לא מעטים המקרים, שהמפגש הזה של ההורים עם התעודה של הילד יוצר אכזבה, חוסר שביעות רצון, תסכול בקרב הילדים וההורים כאחד, ועוד שלל רגשות לא נעימים.

יש ילדים, בעיקר אלה הסובלים מהפרעת קשב, אשר חוזרים עם הערות קשות שאין להם מה לעשות איתן, כמו: "אם רק תתאמץ תצליח" (אבל הוא מתאמץ!), או "עליך להתרכז בשיעורים" (אבל איך עושים את זה?!). ילד שמקבל הערה כזו ירגיש שהוא פחות טוב מהשאר, ויחשוב על עצמו שהוא דפוק או טיפש (כן! זה מה שהם אומרים לי בקליניקה!).

התגובות שלנו, באופן ישיר, משפיעות על הביטחון העצמי של הילד שלנו ועלולות לפגוע בו. על כן חשיבות רבה לאופן שבו נגיב לתעודה, להערות ולציונים.

איך להגיב לתעודה כדי לגדל ילד/ה עם ביטחון עצמי? הרי זה בסופו של דבר זה מה שהכי חשוב. תעודות הן זמניות, בית ספר הוא זמני, אבל ביטחון עצמי יישאר לנצח וזה מה שמקדם בחיים, ואת זה רצוי לפתח בגיל צעיר כי אח"כ זה קשה יותר.

כדאי לחגוג את סוף השנה בלי קשר לציונים. למצולמים אין קשר לידיעה,צילום: יהושע יוסף

ביטחון עצמי מתפתח באמצעות צבירת הצלחות, ולכן חשוב להגיב לתעודה בצורה נכונה, גם לציונים הגבוהים, אך גם (ובעיקר) לנמוכים. אם נעשה את זה בצורה נכונה, נהפוך את אירוע התעודות לזיכרון טוב ומעצים שממנו אפשר לגדול ולהתפתח.

"כשהייתי ילדה וקיבלתי תעודה הייתי תמיד מראה אותה לסבא שלי, הוא אף פעם לא היה פותח אותה, הוא רק היה מחבק, מנשק, נותן שוקולד ודמי כיס - הוא אמר שהחיוך שלי שווה יותר מכל ציון" (יפעת, שם בדוי)

אז מה אפשר לעשות?

לערוך שיחה נעימה

שבו עם הילד בנינוחות ובפרטיות ואפשרו לו להתבטא ללא הפרעות. הימנעו מפרסים על תעודה טובה, אלא עודדו הצלחות במשפטים כגון: "כנראה שאתה נהנה מהמקצוע!", ושאלו לגבי ציונים נמוכים שאלות כגון: "איך אתה מרגיש עם הציון? מה אתה רוצה לעשות?". תווכו לו גם את ההערות הפחות ברורות. שיח פתוח ומכיל חשוב מאוד להעצמת היחסים. זכרו שהילדים יהיו אתכם לכל החיים, ולא רק ל-12 שנות בית הספר, ומה שחשוב הוא לשמור על יחסים פתוחים וטובים.

לחגוג את סיום השנה

כדאי לחגוג יחד את סיום השנה! ללא קשר לתעודה, אלא כנקודת ציון משמעותית. הילדים זוכרים זאת אחר כך גם כשהם בוגרים...

מה לא להגיד?

התגובות האוטומטיות שיכולות להיות לנו על התעודות וכדאי להימנע הן: ללחוץ על הילד להראות את התעודה, לבקר את הציונים בה, לקטול את המורים, להשוות לחברים/אחים, לתת פרסים/עונשים. תגובות אלו יוצרות לחץ, ביקורתיות ותחרותיות. במקום זאת אנחנו רוצים לכבד אותם, לעודד על הדרך ולא התוצאה, להתמקד בטוב ולהאמין בהם.

הכינו תעודה משלכם

ממליצה להכין תעודה שתשקף את כלל התכונות של הילד שלכם, כל מה שלא כתוב בתעודת בית הספר. תעודה שתראה את היכולות והמאמץ והחוזקות בתחומים אחרים. למשל:

שמחה – מצטיין

טוב לב – בשפע

שליטה בכעס – משתדל

סובלנות – משתפר מאוד

קסם אישי – בלי סוף

דימיון – מפותח ועשיר

עזרה בבישול – עובד במרץ

קחו את זה בפרופורציות

התעודה לא תקבע אם הילד יצליח בחיים. גם לא תעודת הבגרות. תעודת בית הספר מעידה בעיקר איך הילד כותב חיבור ומבין סיפור, כמה קיבל במבחן בפיזיקה וערבית, ואיך הוא עונה על שאלות בתנ״ך וספרות. זה לא מעיד על החיים עצמם. זה גם לא מעיד על הדרך והמאמץ.

התעודה לא תקבע אם הילד יצליח בחיים. למצולמים אין קשר לידיעה,צילום: יהושע יוסך

כדי להבין זאת אני מזמינה אתכם לחשוב מתי בפעם האחרונה נדרשתם אתם לעמוד בכזו ביקורת על הישגים בכל כך הרבה תחומים שונים, התעודה היא בעצם תמונת מצב ל"מימוש פוטנציאל" בהרבה תחומים ששונים זה מזה ודורשים מהילד המון זמן, מאמץ, השתדלות והתכוונות. אסור לשכוח שציון מורכב מהרבה פרמטרים: מהילד עצמו, מסגנון האישיות שלו, מהמורה, מהמצב החברתי, ומחוויותיו האישיות. את כל אלו לא רואים בתעודה.

תקופת בית הספר היא זמנית והתעודה לא מעידה על מי הילד שלכם באמת, העבירו לו גם את המסר הזה, זה מה שיעלה ויחזק את הביטחון העצמי שלו, שחשוב יותר מכל. השבוע סיפרה לי אימא שראתה את התעודה של הבן שלה מלאה בציונים נמוכים, וכשהוא שאל אותה מה כתוב בתעודה היא ענתה: "שאתה מושלם!". מושלמת גם היא.

ד"ר שירלי הרשקו, מומחית בתחום הקשב. חוקרת וסופרת, מרצה באוניברסיטה העברית, בעלת מכון לאבחון וטיפול, מאחוריה ארבעה ספרים (ביניהם רב המכר, "אנשי הקשב").

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר