בחודשים של מלחמה וחוסר ודאות, חרדה הפכה עבור רבים לחלק מהשגרה. בין אזעקות, עדכונים בלתי פוסקים והתחושה שהמציאות משתנה כל הזמן - הגוף והנפש נמצאים במצב דריכות כמעט קבוע.
יש לא מעט כלים שמומחים ממליצים עליהם כדי להתמודד עם חרדה: נשימות עמוקות, הסחת דעת או בדיקה רציונלית של מחשבות מלחיצות. רבים מהם אכן יכולים לעזור.
אבל לדברי פסיכולוגים, אין שיטה אחת שמתאימה לכולם, ולפעמים דווקא הרגלים שנראים כמו דרך להתמודד עם החרדה עלולים לחזק אותה בטווח הארוך.
הנה חמישה הרגלים נפוצים שמומחי בריאות הנפש אומרים שכדאי לשים לב אליהם:
1. אתם מבטלים תוכניות ונשארים בבית
כשאנחנו חרדים, טבעי לרצות להישאר במקום בטוח ומוכר. בתקופה של מתח ביטחוני זה אפילו נשמע הגיוני במיוחד.
אבל אם זה הופך להרגל קבוע - הימנעות מפגישות, עבודה, ביטול תוכניות חשובות או דחיית דברים שוב ושוב - זה עלול דווקא להחמיר את החרדה.
לדברי פסיכולוגים, הימנעות מלמדת את המוח שבריחה היא הפתרון. עם הזמן זה עלול לגרום לכך שיותר ויותר מצבים ירגישו מאיימים.
מה עדיף לעשות במקום: לפני שאתם מבטלים משהו אוטומטית, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם עד כמה החרדה באמת חזקה. אם היא ברמה בינונית - לפעמים דווקא יציאה קטנה מהבית (במסגרת מה שאפשר), מפגש קצר או פעילות רגילה יכולים לעזור למוח להבין שהמצב עדיין בשליטה.
2. אתם מחפשים תשובות באינטרנט בלי סוף
בתקופות של אי ודאות, קל להישאב לחיפוש בלתי פוסק של מידע: לבדוק שוב ושוב חדשות, לקרוא כל עדכון בטלגרם או לחפש הסברים ברשת.
הבעיה היא שההרגל הזה נותן תחושת שליטה רגעית בלבד, אבל בטווח הארוך הוא עלול להגביר דריכות וחרדה.
מה עדיף לעשות במקום: אם אתם מחפשים מידע, נסו להסתמך רק על מקורות אמינים ורשמיים, ובעיקר ולהגביל את הזמן שאתם מקדישים לכך. צפייה בלתי פוסקת בעדכונים וחדשות עלולה להשאיר את הגוף במצב מתח מתמשך.
3. אתם מחפשים אישור מחברים שוב ושוב
רבים מאיתנו פונים לחברים כשהמחשבות מתחילות להסתחרר: "נראה לך שהמצב עומד להחמיר?", "את חושבת שאני מגזים?", "זה נורמלי שאני מרגיש ככה?"
זה טבעי לחלוטין לחפש תמיכה, ובימים כאלה זה אפליו נחוץ. אבל אם אנחנו זקוקים שוב ושוב לאישור מבחוץ, זה עלול להפוך למעגל שמחזק את החרדה.
מה עדיף לעשות במקום: לפני שאתם פונים לאחרים, נסו לעצור לכמה דקות ולבחון את המחשבות שלכם. שאלו את עצמכם: מה בדיוק מפחיד אותי? ומה עוד יכול להיות הסבר אפשרי למה שאני מרגיש?
עם הזמן זה עוזר למוח ללמוד להרגיע את עצמו גם בלי אישור מבחוץ.
4. אתם חושבים שברגע שיקרה משהו מסוים - החרדה תיעלם
קל לחשוב: "כשזה ייגמר - אני ארגע", "ברגע שהמצב יתבהר - הכול יהיה בסדר".
המחשבה הזאת מובנת מאוד בתקופה של מלחמה, אבל היא גם יכולה ליצור תחושה שהחיים "בהמתנה" עד שמשהו חיצוני ישתנה.
מה עדיף לעשות במקום: נסו להתמקד בדברים שכן נמצאים בשליטתכם כאן ועכשיו - השגרה שלכם, האנשים סביבכם, הדברים הקטנים שעוזרים לכם להרגיש יציבות ביום־יום.
5. אתם מצפים שלא להרגיש חרדה בכלל
הרבה אנשים חושבים שאם הם עושים מדיטציה, קוראים ספרי עזרה עצמית או עובדים על עצמם - הם אמורים להפסיק להרגיש חרדה לחלוטין.
אבל פסיכולוגים מדגישים: חרדה היא רגש טבעי, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות.
הבעיה מתחילה כשאנחנו חושבים שמשהו "לא בסדר" איתנו כי אנחנו מרגישים כך.
מה עדיף לעשות במקום: להכיר בכך שהחרדה קיימת, אבל שהיא לא חייבת לנהל את החיים שלנו. גם כשאנחנו מרגישים לחוצים, אפשר עדיין להמשיך בשגרה, לבצע משימות קטנות ולהתקדם צעד אחר צעד.
לסיכום
בתקופה כמו זו, שבה חוסר הוודאות גבוה והחדשות מגיעות ללא הפסקה, חרדה היא תגובה טבעית של הגוף והנפש.
הדבר החשוב הוא לא לנסות להעלים אותה לחלוטין - אלא ללמוד לזהות אילו הרגלים מחזקים אותה ואילו עוזרים לנו להתמודד איתה בצורה בריאה יותר.
גם צעדים קטנים, כמו הפחתת חשיפה לחדשות, שמירה על שגרה או יציאה קצרה מהבית, יכולים לעזור להחזיר מעט תחושת שליטה בתוך מציאות לא פשוטה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו