בזמן שהמלחמה עם איראן ממשיכה להשפיע על חיי היומיום, רובנו מרגישים את הלחץ והחרדה - אבל לא כולם מגיבים באותה צורה. בשלב הזה אתם כבר בטח מכירים מי הטיפוס הלחוץ, מי פסימי ומי פשוט אדיש לסיטואציה.
זה יכול להיות קשור לאופי, לחינוך - או שפשוט זה קשור למזל? האסטרולוג והפילוסוף ירון לבנה עושה לנו סדר - מי בגלגל המזלות מתמודד עם הסיטואציה טוב יותר ומי פחות, מה המזל של צה"ל אומר על האופי המלחמתי שלו, ויש גם מסר אופטימי באופק.
טלה - הלוחם הטבעי
בני מזל טלה קשורים מטבעם לאנרגיה של מאבק ותוקפנות. לדבריו של לבנה, זה מזל שלא נרתע מעימותים.
"הם נולדים עם חרב ביד", אומר לבנה. "המאבק הוא עבורם סוג של זהות - הם זקוקים לו כדי להגדיר את עצמם. לכן הם מרגישים נוח יחסית עם מציאות מלחמתית, ובצורה מסוימת הם מפחדים פחות".
ככה שאם נכניס אנשים מכל המזלות לאוהל אחד ותפרוץ סיטואציה מלחמתית, הטלה יהיה הראשון לקחת את הנשק ולפעול.
שור - מתבלבל מול הכאוס
לעומת הטלה, בני מזל שור מחוברים יותר לאדמה, ליצירה וליציבות. מלחמה מערערת אותם.
"העניין הלוחמני ממש קשה להם. הוא מבלבל אותם ומשפיע עליהם נפשית, והם יעדיפו להתחמק מזה ככל האפשר. ואגב לא רק בהקשר של מלחמה - הם מעדיפים לא להיכנס לעימות".
מעניין שהמדינה שלנו מזל שור. "אבל יש לה במפה האישית מארס באריה, אז מעיד על יכולת צבאית טובה ומשוכללת".
תאומים - מגיבים עם מקוריות
לפי לבנה, לתאומים יש "תפקיד של הצלה" המובנה במבנה המזל שלהם. המלחמה נתפסת אצלם כמשימה שצריך לפתור, ולכן הם משקיעים בה חשיבה, מגלים מקוריות וחדשנות.
"גם צה"ל נולד במזל תאומים", מציין לבנה, "וזה מאוד מעניין כי זה מזל של תנועה. ולכן צה"ל טוב בהתקפה, אך חלש בהגנה (כמו למשל ב-7 לאוקטובר או מלחמת יום כיפור) ובסטטיות".
סרטן - כושר עמידה יוצא דופן
סרטנים עוברים מלחמות ממושכות. ארצות הברית, שנולדה ב-4 ביולי, היא סרטנית ונמצאת כמעט תמיד במצב של מלחמה כלשהי - עניין שאנשים לא תמיד שמים לב אליו.
"הסרטנים יכולים למצוא את עצמם בסיפור של מלחמה בלתי פוסקת, אז הם מבינים שזה היא דבר ממושך ומתיש", אומר לבנה, "אבל הם מגלים כושר עמידה וסיבולת יוצאי דופן".
אריה - מלחמת צדק
בתור מזל אש, לאריה יש את האומץ לצאת למלחמה. הוא רואה בה מעשה של צדק והצלה. "הוא מבין שמלחמה יכולה להיות כדאית לו, שהוא יכול להתפרסם ולקבל הכרה על רקע מלחמה", מסביר לבנה.
הרפלקס המלחמתי של אריה פעיל ופועל מתוך היגיון פנימי. כשהם מחליטים לצאת - הם יוצאים טוטאלית, ללא היסוסים.
בתולה - מעדיפים להימנע מעימות
לבתולות יש ממש חששות ממלחמה והבנה שצריך להימנע מזה. "הם מעדיפים לא להתעמת והם מבינים שמלחמה באופן כללי זה דבר מזיק ולא טוב. לכן יעדיפו לא להתעמת".
מאזניים - המתח שבין מלחמה לשלום
מאזניים נמצא בין שני עולמות: מצד אחד, כמו טלה ממנו הוא נמצא בניגוד, הוא מבין את המתח בין מלחמה לשלום. מצד שני, בניגוד לבתולה, הוא יודע להילחם.
"למרות שהם מזוהים עם הרמוניה ואסתטיקה, הם בהחלט יודעים להילחם ולנצח כשצריך".
עקרב - מלחמה ככוח של שינוי
עקרבים רואים במלחמה משהו תרפויטי.
"הם מאוד מדויקים, ויש להם אינטיליגנציה. הם מבינים היטב איך מלחמות פועלות, שמים לב לפרטים הקטנים, ורואים במאבק סוג של תהליך שמוביל לריפוי או שינוי. לכן יש פה עוצמה וחוזק וניתן לסמוך עליהם באקט של קרב".
קשת - האימפריאליסט הלוחם
קשת הוא מזל האימפריות. "הפרשים, ה-669, סיירת מטכ"ל, הצלבנים, כל יחידות העילית - כולם קשת", טוען לבנה. "היציאה לקרב היא טבעית אצלם: הם יוצאים כשהם יודעים שיוכלו להתרחב ולהרוויח במלחמה. הקרב הוא מובנה עבורם".
גדי - ריאליסט מתפקד
לגדיים יש בעיה אחת: המלחמות מהעבר חוזרות. "הם מרגישים שהמלחמה לא נגמרת, שכל הזמן העבר חוזר להווה". ככה שאין להם סגירה - "קלואז'ר".
"הם לא ששים לצאת לקרב, זה מזל מאוד ריאליסטי ועם הרבה היגיון, אבל כשמדובר במלחמה על הבית, המשפחה, או הקולקטיב - הגדי מתפקד ופועל. הם שלא בורחים מהמציאות".
דלי - מלחמת הייטק ומידע
אצל הדלי המלחמה נתפסת כאקט של הייטק ומידע. "המלחמה היא שכלית אצלם" אומר לבנה. "הם מבינים שמי ששולט בטכנולוגיה - ינצח".
לבנה נותן את חוסיין כדוגמא - "הגנרלים שלו שכנעו אותו שהוא חזק, אבל הוא לא ידע את מה הוא לא ידע, ותוך 100 שעות משמרות הרפובליקה שלו נמחצו".
ומבחינתו ככל הנראה קרה משהו דומה לחמינאי - "אמרו לו שהוא חזק ושהוא ינצח, אבל העיוורון הכי גדול שהוא לא ידע פשוט. הוא לא ידע שהעולם התקדם כבר".
דגים - נלחם על מה שחשוב
דגים רואים מלחמה דרך עדשה כלכלית - על טריטוריה, כסף ומשאבים. ולמרות הנטייה המיסטית והרוחנית, כשיש סיבה אמיתית - הם יוצאים למלחמה ומנצחים.
"הנשיא הראשון של ארה"ב, ג'ורג' וושינגטון, היה בן מזל דגים", מספר לבנה, "ועם לבושי סחבות ורובים ישנים הוא סילק את האימפריה הבריטית. כולם חשבו שהוא משוגע - והוא ניצח".
המסר האופטימי לישראל
ואם כבר פתחנו מפה - לבנה משאיר אותנו עם מסר אופטימי "אני מתסכל על המפה של המדינה לאפריל, ואני רואה שהמפה הרבה יותר חזקה. הדברים הסתדרו בצורה יותר טובה ממה שהיו קודם - יכול להיות שכבר מסוף מרץ".
אבל המסר הגדול יותר שמור לקיץ 2027, שגם אם מרגיש רחוק, נראה שיש למה לחכות: "כשאני מסתכל על המפה של ישראל באופן כללי, בקיץ 2027 אנחנו נכנסים לתקופה חדשה לגמרי, תקופת עליונות. המדינה תשתחרר מהבעיות המרכזיות שהיא שמתמודדת איתן עכשיו".
אז יש סיבה להישאר אופטימיים, כי המסקנה שלו ברורה: "מה שקורה עכשיו בכלל לא מדד למה שהולך להיות בהמשך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
