שינה או ערות? זה מה שקורה כשאתם יודעים שאתם חולמים

יש רגעים נדירים בשינה שבהם הגבול מתמוסס. החלום נמשך, הגוף ישן, אבל משהו בפנים מתעורר. אתה יודע שאתה חולם, ודווקא אז, בתוך העולם הלא-מציאותי, מופיעה שליטה. אפשר לעוף, לשנות סצנות, או להיחלץ מסיוט רגע לפני שהוא בולע אותך. החוויה הזו, המכונה חלימה צלולה, מוכרת לרבים, אך כעת היא מקבלת תוקף מדעי עמוק בהרבה ממה שנדמה היה עד היום.

צוות חוקרים מהולנד, בהובלת ד"ר צ'אגטאי דמירל (Cagatay Demirel) ממרכז דונדרס להדמיה קוגניטיבית-נוירולוגית באוניברסיטה הרפואית רדבאוד, קובע: חלימה צלולה איננה רק חלום מודע, אלא מצב תודעה נפרד, כזה שאינו דומה לא לערות ולא לשנת REM, השלב שבו רוב החלומות מתרחשים. ממצאיהם פורסמו בכתב העת Journal of Neuroscience.

לדברי דמירל, "המחקר הזה פותח פתח להבנה עמוקה יותר של חלימה צלולה כמצב תודעה מורכב, ומצביע על האפשרות שחוויה מודעת יכולה להתעורר מתוך השינה עצמה".

מה קורה במוח כשהחלום "מבין" את עצמו?

כדי להבין מה מייחד את החלימה הצלולה, אספו החוקרים נתונים ממחקרים קודמים רבים, שבהם נמדדה פעילות מוחית באמצעות EEG. המאגר שנוצר נחשב למקיף ביותר שנעשה עד כה בתחום. באמצעותו השוו החוקרים בין שלושה מצבים: ערות, שנת REM רגילה וחלימה צלולה.

ההשוואה חשפה דפוס ייחודי של גלי מוח. בניגוד לחלומות רגילים, שבהם האדם נסחף ללא שליטה, החלימה הצלולה לוותה בגלי בטא, תדרים גבוהים הקשורים לחשיבה מודעת, קבלת החלטות ופתרון בעיות. גלים אלה הופיעו במיוחד באונה הרקתית הימנית, האחראית על תפיסה מרחבית וזיכרון לא-מילולי, ובאונה הקודקודית, הקשורה לחוש המגע ולתפיסת העצמי.

במצב ערות, גלי בטא שולטים בתודעה שלנו. הופעתם במהלך שינה עשויה להסביר מדוע אנשים בחלימה צלולה חווים תחושת שליטה קוגניטיבית, היכולת לכוון מחשבות, רגשות והתנהגות בתוך החלום עצמו, יכולת שכמעט ואינה קיימת בשנת REM רגילה.

המקום שבו העצמי מתעורר

מעבר לגלי הבטא, החוקרים זיהו גם עלייה בגלי גאמא, הגלים המהירים ביותר במוח, בזמן חלימה צלולה. גלים אלה הופיעו באזור ה-פּרֵקוּנֵאוּס (precuneus), אזור במוח הקשור לחשיבה עצמית ולהתבוננות פנימית. זהו אותו אזור שפועל כאשר מחשבותינו נודדות במהלך היום ואנו שקועים בעצמנו.

הממצא הזה מרמז על כך שחלימה צלולה אינה רק חוויה חושית, אלא מצב שבו העצמי, הזהות המודעת, נכנס לפעולה מלאה גם כאשר הגוף שרוי בשינה עמוקה.

בין חלום לפסיכדליה

אולי החלק המסקרן ביותר במחקר הוא ההשוואה לחומרים פסיכדליים כמו LSD ואיהואסקה (משקה פסיכדלי טקסי מאמזונס, מעורר שינויי תודעה עמוקים). גם חוויות אלו, כך נמצא, מערבות שינויים בפעילות הפרקונאוס ומאפשרות ראייה פנימית עזה, לעיתים בעיניים עצומות. במובן זה, חלימה צלולה יוצרת אפקט מוחי הדומה ל"טריפ" פסיכדלי.

אך כאן טמון ההבדל המהותי. בעוד חומרים פסיכדליים מובילים לעיתים להתפרקות תחושת האגו ולאובדן גבולות העצמי, החלימה הצלולה שומרת, ואולי אף מחזקת, את המודעות העצמית והשליטה. "בעוד שפסיכדליים מובילים לעיתים להמסה של האגו ולהפחתת עיבוד עצמי", כתבו החוקרים, "חלימה צלולה עשויה דווקא לרתום אלמנטים של מודעות ושליטה".

בסופו של דבר, מי שמצליח לחוות חלימה צלולה - מצב שבו החולם אינו רק צופה בחלום, אלא שותף פעיל בו - מצוי למעשה במצב תודעה חדש, כזה שמרחף בין שינה לערות ומרחיב את ההבנה שלנו לגבי גבולות המוח האנושי.
———