אם גם אתם מרגישים קצת "עמוסים" אחרי שיטוט אינסופי בין חופשות חלומיות של משפיעניות או עוד המלצה למוצר שישנה לכם את החיים, אתם בהחלט לא לבד. גלילה באינסטגרם או בטיקטוק היא דרך קלילה להעביר זמן כשמשעמם או כשאנחנו תקועים בתור, אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על מה שרבים מאיתנו כבר מרגישים: זה לא תמיד עושה טוב לבריאות הנפשית.
עכשיו, מחקר חדש מספק הוכחות מובהקות לכך שהפסקה קצרה מהגלילה עשויה לשפר משמעותית את מצב הרוח - אפילו תוך שבוע אחד בלבד.
המחקר, שפורסם ב־JAMA Network Open, מציג תמיכה חזקה ברעיון של הפחתת שימוש ברשתות חברתיות, במיוחד כשאת המצב הנפשי שלכם פחות במיטבו. ועדיין, אומרת תיאה גלאגר, פסיכולוגית קלינית ומרצה ב־NYU Langone Health ומנחת הפודקאסט Mind in View: "אני חושבת שכל אחד יכול להרוויח מזה".
מה מצא המחקר?
במחקר השתתפו 373 צעירים בגילאי 18-24, שהתבקשו לדווח על הרגלי השימוש שלהם ברשתות חברתיות ועל מצבם הנפשי. החוקרים גילו שהמשתתפים גלשו בממוצע 1.9 שעות ביום, כ-13.3 שעות בשבוע.
לאחר מכן, הם התבקשו לבצע דיטוקס של שבוע אחד, שבו נמנעו משימוש בטיקטוק, אינסטגרם ו-X, ודיווחו על מצבם הנפשי לאורך התקופה. מתוך כלל המשתתפים, 295 אכן ביצעו את הדיטוקס. בזמן הזה, זמן המסך שלהם צנח לכ-30 דקות ביום.
הממצאים היו ברורים: הדיטוקס נקשר לירידה של 24.8% בתסמיני דיכאון, 16.1% בתסמיני חרדה ו־14.5% בתסמיני נדודי שינה. ההשפעה הייתה גדולה עוד יותר אצל מי שסבלו יותר מהתסמינים בתחילת המחקר. לעומת זאת, לא נמצאה השפעה על תחושת בדידות. "ממצאים אלה מציעים שהפחתת שימוש ברשתות חברתיות למשך שבוע עשויה לשפר מדדים של בריאות נפשית בקרב צעירים", סיכמו החוקרים.
למה דיטוקס מרשתות חברתיות משפיע?
החוקרים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים כדי להבין מה עומד מאחורי הקשר הזה, אבל לרופאים יש כמה תיאוריות.
"רשתות חברתיות גורמות לרבים להשוות את עצמם לאחרים בצורה בלתי מציאותית", מסבירה ד״ר גייל סאלטז, פסיכיאטרית ומרצה ב-NY Presbyterian Hospital Weill-Cornell.
גם ד״ר גלאגר מסכימה: "אתה כל הזמן משווה את חייך לאחרים, וזה כשלעצמו מעלה חרדה ודיכאון. אפילו הפסקה של שבוע מההשוואה המתמדת הזו יכולה לשפר את הבריאות הנפשית". בנוסף, היא מציינת את שטף התוכן המעודד רכישות. "זה יוצר תחושה שאם תקנה משהו חדש, החיים שלך יהיו טובים יותר".
ד"ר הילרי אמון, פסיכולוגית המתמחה בחרדה וברווחה נפשית לנשים, מוסיפה שהאלגוריתמים עצמם יכולים להגביר חרדה. "הם רואים מה אתה צופה, ומזינים לך עוד מאותו סוג. בלי לשים לב, אתה עלול למצוא את עצמך מוצף בתוכן שיוצר פחד או עצב".
מעבר לכך, היציאה מהאפליקציות מחזירה תחושת שליטה - משהו שד״ר גלאגר אומרת שרבים מהמטופלים שלה נאבקים בו. וד"ר סאלטז מוסיפה: פשוט להיות ברשתות חברתיות אומר שאת הזמן הזה לא הקדשת לדברים משמעותיים אחרים. "וזה כשלעצמו מוריד מצב רוח ומעלה חרדה".
ומה לגבי שינה?
ד"ר כריסטופר וינטר, מומחה שינה ונוירולוג, מסביר שתסמיני חרדה ונדודי שינה הולכים יחד. "ככל שאתה חרד יותר - קשה לך להירדם".
אבל גם עצם ההימנעות מהגלילה בשעות הערב מפנה זמן לפעילויות שמשפרות שינה: קריאה, מדיטציה, יוגה, תרגילי נשימה או אפילו שיחה משמעותית עם בן או בת הזוג.
איך עושים את זה בפועל?
אפשר פשוט להחליט על שבוע ללא רשתות ולראות איך מרגישים, אומרת ד״ר גלאגר. אם זה מרגיש מאתגר מדי, ד"ר סאלטז מציעה להתחיל בקטן: יום אחד, אחר כך ארבעה, ואז שבוע. "תוכלו להרגיש די מהר אם אתם רגועים יותר".
אם קשה לסמוך על עצמכם, ד"ר אמון מציעה למחוק את האפליקציות זמנית.
בזמן הדיטוקס, ד"ר אמון ממליצה לבחון מה עומד מאחורי הדחף להיכנס לרשתות: "האם אתם משועממים? חרדים?"
חשוב גם למלא את הזמן בפעולות משמעותיות, אומרת ד"ר גלאגר, מפגישה עם חברים ועד קריאת ספר.
כשחוזרים לרשתות, היא ממליצה לשים לעצמכם גבולות: שימוש רק בשעות מסוימות, או רק כשאין שום דבר אחר לעשות. "נסו לשמור על שליטה, שלא יהיה שימוש מתמיד. זה יכול להשפיע מאוד על הבריאות הנפשית שלכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו