בעוד תשומת הלב הציבורית והתקשורתית ממוקדת עדיין בהיבטים של סיום הלחימה וההשלכות הביטחוניות, במערכת בריאות הנפש נשמעת כבר כעת אזעקת אמת. זוהי קריאה להתעוררות לאומית לקראת המשבר הבא, החמור לא פחות: "הגל השני" של המצוקה הנפשית לאחר מלחמת 'חרבות ברזל'.
פונים לצ'אט לעזרה נפשית? מחקר חדש חושף את הסכנה | עורך: יובל קחלון, חומרים: אנווטו
המשבר הנפשי הציבורי צפוי להתבטא בזינוק חד של 20% עד 30% במספר הפניות למערכי הטיפול, וחשוב מכך, בעלייה דומה בשיעור מקרי האובדנות. כבר כעת אנחנו מזהים שימוש מסיבי בסמים דוגמת קנאביס, כדורי הרגעה ואלכוהול, בשיעור שגם הוא צפוי לעלות.
תחזית פסימית זו אינה בגדר ניחוש, מדובר על הערכות מבוססות על שנים רבות שבהן נבחנו מגמות הפניות למוקדי בריאות הנפש לאחר משברים. במהלך מצבי לחימה וסכנת חיים מיידית, הציבור כולו, לוחמים ואזרחים כאחד, נכנסים באופן טבעי למצב של הישרדות. המנגנונים הפסיכולוגיים מדחיקים או מתעלמים מהמצוקה, מכיוון שהאנרגיה הנפשית כולה מופנית לתפקוד ולהתמודדות עם האיום החיצוני. זהו מנגנון הגנה חיוני שמוביל, באופן פרדוקסלי לתת דיווח זמני על תסמיני חרדה ופוסט-טראומה.
אלא שהנפש אינה שוכחת. כשמצב החירום החיצוני נרגע ותחושת סיום המלחמה מתחילה לחלחל, הנפש מקבלת "שחרור" ומעבדת את הטראומה באופן מלא. רק אז פורצת המצוקה במלוא עוזה. זוהי תופעת "הגל השני" של המשבר הנפשי והיא צפויה להכות בנו בעוצמה שלא הכרנו.
כדי להתמודד עם האתגר הלאומי הזה, הצעדים חייבים להיות מיידיים והוליסטיים. עלינו להשקיע כעת בהרחבת מערכי הטיפול הציבוריים והפרטיים כאחד, להכיר ביכולת הטכנולוגית לגשר על הפערים הקיימים כדי לספק מענה ראשוני יעיל ומהיר, עד שיפעלו תוכניות רחבות יותר ויוכשרו המטפלים לתת מענה זמין.
במצב של חוסר בריבוד מטפלים יש צורך בייעול ושכלול השירותים כך שטיפול במצבים נפשיים יוכל להינתן במגוון מהלכים יחד, כמו שילוב בין טיפול ראשוני לבריאות הנפש, טיפול במרפאות קהילה, טלמדיסין, והרחבת הצוות המטפל עם מנהלי טיפול ותומכים. זאת במטרה לשפר זמינות, איכות היענות לטיפול ולהקטין את הפגיעה במטופלים הנזקקים. חובה עלינו ליצור קו תפר בין הסיוע הרפואי לסיוע הנפשי, ולדאוג לשילוב נגיש של שירותי בריאות הנפש בקהילה.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שאם לא נקדים תרופה למכה, המחיר ששילמנו במלחמה עצמה יוכפל בתוצאותיה הנפשיות. אל לנו לטעות: הניצחון האמיתי ימדד לא רק בשדה הקרב, אלא גם ביכולתנו להחזיר את הנפש הלאומית לאיזון. זו האחריות של כולנו.
פרופ' איל פרוכטר הוא שותף מייסד, מנהל תחום רפואה ומדע בעמותת עיקר, המנהל המקצועי של תחום בריאות הנפש בפמי ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט-טראומה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו