"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר חושף: המלכודת הנפשית שמונעת מנשים להאמין בעצמן

לפי מחקר חדש מאוניברסיטת בינגהמטון, 97.5 אחוזים מהנשים שלומדות לתארים מתקדמים במקצועות ריאליים יותר - סובלות מתסמונת המתחזה • היעדר ייצוג של נשים במקצועות אלו מחזק את התפיסות החברתיות השליליות

,עודכן
0השמעה
97.5 אחוזים מהנשים במקצועות ה-STEM סובלות מתסמונת המתחזה. צילום: GettyImages

מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת האקדמי Social Psychology of Education מצא כי 97.5 אחוזים מהנשים שלומדות לתארים מתקדמים במקצועות ה-STEM - מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - מדווחות כי הן חוות רמה מתונה לפחות של תחושת הונאה עצמית, כך לפי המחקר מאוניברסיטת בינגהמטון שבמדינת ניו יורק, המתבסס על שאלונים שהועברו ל-80 נשים מתוכניות לימודים אלה בארה"ב.

בתחום שמושתת על חדשנות וידע, נוכחותה של תסמונת המתחזה מטילה צל כבד על הישגיהן של נשים המובילות את התחום. החוקרת ג'יון אליזבת שין, פסיכולוגית מאוניברסיטת בינגהמטון, מגדירה את התחושה הזו כ"הרגשה שאת מתחזה אינטלקטואלית, גם כאשר קיימות ראיות מוצקות להצלחה". היא מדגישה שמדוברבחוויה פסיכולוגיתשונה מהערכה עצמית נמוכה או מדיכאון.

תסמונת המתחזה מטילה צל כבד על הישגיהן של נשים,צילום: @pressfoto / Freepik

עבור נשים רבות העוסקות בתחומי המדע והטכנולוגיה, התחושה הזו מקשה על הפנמת ההישגים שלהן, בין אם מדובר בציונים גבוהים, פרסים או מענקי מחקר. במקום זאת, הן מייחסות את הצלחתן לגורמים חיצוניים, כמו מזל או הימצאות במקום הנכון בזמן הנכון.

שין מציינת כי אנשים החווים תסמונת מתחזה לרוב סבורים שאחרים מפריזים בהערכת כישוריהם, וחוששים שיום אחד ייחשפו כחסרי יכולת. התופעה פוגעת במיוחד באנשים מקבוצות מיעוט, אשר עשויים להיות פגיעים יותר בשל סטריאוטיפים חברתיים שמערערים את ביטחונם ביכולותיהם. בתחומי ה-STEM, ישנם עדיין סטריאוטיפים שמפקפקים ביכולתן האינטלקטואלית הטבעית של נשים, מה שמקשה עליהן עוד יותר את הקבלה של הצלחתן.

היעדר ייצוג מספק של נשים במקצועות אלו מחזק את התפיסות החברתיות השליליות, תורם לתחושת ההונאה העצמית, ומשפיע לרעה על הבריאות הנפשית. המחקר של שין מדגיש כי תחושות אלו עלולות להוביל לשחיקה גבוהה יותר ולמחשבות על נטישת הלימודים בקרב נשים בלימודים מתקדמים ב-STEM - ובכך לסכן את עתידן המקצועי.

היעדר ייצוג מספק של נשים תורם לתחושת ההונאה העצמית,צילום: GettyImages

אחת התובנות שעלו מהמחקר היא הקשר בין תחושת הונאה עצמית לבין גישה מנטלית מקובעת, תפיסה לפיה הכישורים הם מולדים ואינם ניתנים לשיפור. מעבר לתפיסה של "מיינדסט מתפתח", המאפשרת התקדמות דרך מאמץ ולמידה, עשוי להקל על ההתמודדות עם התחושות הללו.

שין מדגישה את החשיבות שבשיח גלוי על התחושות הללו. פתיחות בנושא יכולה לסייע בהתמודדות נפשית ולמנוע השפעות שליליות. לדבריה, מערכות תמיכה חברתיות עשויות להפחית את תסמונת המתחזה, אך נדרש מחקר נוסף לזיהוי אסטרטגיות התמודדות אפקטיביות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר