חוקרים טוענים: אלה הגורמים שהכי משפיעים על הנפש שלנו

מה באמת משפיע עלהבריאות הנפשית שלנו? מחקר חדש ומקיף, שהתפרסם בכתב העת המדעי PNAS Nexus, מספק לראשונה תשובה לשאלה הזו, ומציע מפת דרכים ברורה לשיפור הרווחה הנפשית ברמה הלאומית.

מאחורי המחקר עומדים חוקרים מאוניברסיטת סידני באוסטרליה, ובהם אדם סקינר, איזבל לי, מתיו ורידל, פרנק יורפינו, ג'ואן אוקיפינטי, יואן־ג'ו סונג, מין קיי צ'ונג ואיאן היקי.

החוקרים בחנו כיצד משתנים חברתיים וכלכליים לאורך זמן משפיעים על הסיכון לבעיות נפשיות באוכלוסייה הכללית, והם עשו זאת באמצעות שיטה מתקדמת של ניתוח רשתות בייסיאניות דינמיות (ניתוח הסתברויות וקשרים).

המחקר התבסס על ניתוח נתונים מפאנל ארוך טווח בשם HILDA הכולל כ־25 אלף משתתפים אוסטרלים בני 15 ומעלה, ונאסף לאורך 18 שנים בין 2002 ל־2019. הבריאות הנפשית של המשתתפים נמדדה באמצעות שאלון, ונבחנו הקשרים בין משתנים כמו הכנסה, תעסוקה, פעילות גופנית, חיי קהילה, תחושת בדידות ועוד.

החוקרים זיהו קבוצה מצומצמת של גורמים "מתווכים", אשר משפיעים ישירות על בריאות הנפש: תחושת ביטחון כלכלי, תחושת שייכות לקהילה המקומית, רמות בדידות ומצב בריאותי כללי.

לדוגמה, תחושת בדידות העלתה את הסיכון לבעיה נפשית ב־81%, ומצב בריאותי ירוד העלה את הסיכון ב־101%. מנגד, שביעות רצון מהמצב הכלכלי ומהקהילה המקומית הפחיתה את הסיכון ב־20-25%.

באמצעות סימולציות שנעשו על בסיס הרשת הדינמית, החוקרים הדגימו אילו התערבויות יוכלו להוביל להפחתה בהיקף הבעיות הנפשיות. מהלך שמשפר את תחושת הביטחון הכלכלי של כלל המשתתפים, לדוגמה, הביא להפחתה של יותר מ־3% בשכיחות בעיות נפשיות באוכלוסייה. התערבויות להפחתת בדידות או שיפור תחושת שייכות קהילתית תרמו גם הן לשיפור ניכר, גם אם מעט נמוך יותר.

המחקר מדגיש את הפוטנציאל של מדיניות חברתית רחבה, כמו תוכנית תעסוקה ממשלתית מובטחת, לשפר לא רק את תנאי החיים הכלכליים של אזרחים, אלא גם את בריאותם הנפשית.

החוקרים מציינים כי שינוי במספר משתנים חברתיים בו זמנית - תעסוקה, הכנסה, שייכות - עשוי להשפיע באופן משמעותי על בריאות הנפש ברמה הלאומית.

הממצאים מספקים בסיס חשוב לבניית מדיניות מניעה יעילה שתתמודד עם העלייה בשיעור הסובלים מבעיות נפשיות.