"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקרים חדשים חושפים קשר בין בדידות למחלות כרוניות ואובדן שמיעה

מחקרים רחבי היקף מצביעים על כך שתחושת בדידות אינה רק מצב נפשי, אלא גורם סיכון משמעותי למחלות לב, דמנציה, סוכרת, ואף לאובדן שמיעה

,עודכן
0השמעה
בדידות. צילום: Getty Images

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שתחושתבדידות אינה רק חוויה רגשיתקשה, אלא גם גורם סיכון משמעותי למגוון רחב של בעיות בריאותיות. מחקר שפורסם בכתב העתNature Human Behaviourמצא כי בדידות קשורה לעלייה בסיכון ל-30 מתוך 56 מחלות שנבדקו, כולל מחלות לב, סוכרת מסוג 2, דמנציה, שבץ, סרטן, דיכאון, מחלות כליה וכבד, ואף תמותה מוקדמת. ניתוח גנטי מעמיק העלה כי במרבית המקרים, הקשר אינו נובע מגורמים גנטיים, אלא ככל הנראה מתנאים סביבתיים והתנהגותיים.

מחקר נוסף, שפורסם בכתב העתHealth Data Science, התבסס על נתונים מ-490,865 משתתפים בבנק המידע הבריטי UK Biobank, ומצא כי אנשים המדווחים על תחושת בדידות נמצאים בסיכון גבוה ב-24% לפתח אובדן שמיעה, גם לאחר התאמה לגורמים כמו גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, התנהגויות בריאות, מחלות נלוות, שימוש בתרופות אוטוטוקסיות, בידוד חברתי, דיכאון ונטייה גנטית. החוקרים מציעים כי בדידות עלולה להוביל לתהליכים דלקתיים, עלייה בלחץ הדם ותגובות מתח נוירואנדוקריניות, אשר תורמים לפגיעה בשמיעה.

בדידות פוגעת גם בגוף ולא רק בנפש. אילוסטרציה,צילום: istockphoto

בנוסף, מחקר שפורסם בכתב העתNatureמצא כי בדידות קשורה לרמות גבוהות של חלבונים בדם הקשורים לדלקת, תגובות אנטי-ויראליות ומערכת המשלים, מה שמרמז על כך שבדידות עשויה להשפיע על הבריאות דרך שינויים ביולוגיים במערכת החיסון.

החוקרים מדגישים את החשיבות של חיזוק הקשרים החברתיים והמעורבות הקהילתית ככלים מרכזיים לשיפור הבריאות הנפשית והפיזית. הם קוראים למקבלי ההחלטות לפעול למניעת בדידות, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, אנשים עם מוגבלויות וצעירים המתמודדים עם בדידות כרונית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר