פסיכולוג מסביר: למה אנחנו אוהבים סגירות מעגל - גם כשהן שקריות?

האם קרה לכם שתהיתם ללא הרף למה מישהו חסם אתכם ברשת החברתית? או שלא הצלחתם להירדם בגלל שיחה שהסתיימה באמצע? חוסר ודאות זה אינו מקרי – זהו המוח שלנו שמשתוקק לסגירת מעגל, לתשובות ברורות שיאפשרו לנו להמשיך הלאה ללא שאלות מטרידות.

בני אדם מתוכנתים לחפש סיומים, תשובות ומשמעות - אפילו אם התשובות אינן מדויקות לגמרי. למעשה, לעיתים קרובות נעדיף לקבל חצאי אמיתות או אפילו שקרים על פני אי-ודאות. תופעה זו, בעוד שהיא אנושית במהותה, עלולה להוביל אותנו למלכודות מנטליות, מערכות יחסים לא בריאות ונרטיבים פנימיים שגויים - כך לפי הפסיכולוג מארק טראוורס ואתר פורבס האמריקני.

הצורך שלנו בסגירה קוגניטיבית אינו רק הרגל מנטלי – זהו אינסטינקט הישרדותי. בתקופות קדומות, אי-ודאות לרוב סימנה סכנה. המוח שלנו התפתח להעדיף מסקנות מהירות וברורות על פני ניתוח איטי וזהיר. גם היום, כשמישהו לא עונה להודעה, אנחנו ממהרים למלא את השתיקה בפרשנויות: "הם כועסים. הם מתעלמים ממני". סיפורים אלה אולי אינם נכונים, אך הם מעניקים למוחנו החרד משהו להיאחז בו.

המוח האנושי אינו רק מחפש עובדות – הוא מחפש סיפורים. אנחנו מתוכנתים להפוך חוויות גולמיות לנרטיבים קוהרנטיים, במיוחד כשאנו מנסים להבין אירוע מטלטל רגשית, כמו פרידה או דחייה. רפלקס זה אדפטיבי: כשהחיים מרגישים כאוטיים, סיפור עוזר לנו להשיב תחושת סדר. אך כשהמחיר הרגשי גבוה, אנו עשויים להיאחז בסיפורים שמרגישים מנחמים, גם אם אינם מדויקים לחלוטין.

מחקר משנת 2012 הראה שאנשים המאמינים שאישיות היא קבועה נוטים לפרש את חוויותיהם הכואבות דרך נרטיבים נוקשים: "אני פגום. אני אדם רע". סיפורים אלה מציעים סגירה מיידית – אך במחיר רגשי גבוה. לעומתם, אנשים המאמינים שאישיות יכולה להתפתח, נוטים ליצור משמעויות גמישות יותר וממוקדות צמיחה מחוויותיהם.

סגירת מעגל בריאה אינה תלויה בוודאויות מזויפות או בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. במקום זאת, היא מכבדת את עושר החוויה הרגשית תוך מתן מקום לבלתי ידוע. נסו לתרגל זאת: ציינו את מה שאינכם יודעים, התמקדו במה שאמיתי והתנגדו למלכודות של יצירת סיפורים.

אהבת המוח שלכם לסגירת מעגל אינה פגם – זו תכונה. כשאנחנו מבינים את החיווט הפנימי הזה, אנו זוכים בכוח לבחור באמת על פני נוחות, בצמיחה על פני נחמה, ובריפוי על פני אשליה. לפעמים, הדבר האמיץ ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לחיות בתוך אי הוודאות.