"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פסיכולוג מסביר: למה אנחנו אוהבים סגירות מעגל - גם כשהן שקריות?

המוח האנושי משתוקק לסגירת מעגל, לתשובות ברורות שיאפשרו לנו להמשיך הלאה עם חיינו • לעיתים קרובות נעדיף לקבל חצאי אמיתות או אפילו שקרים על פני אי-ודאות • למה זה קורה ואיך מתמודדים?

,עודכן
0השמעה
זו הסיבה שהמוח שלנו אוהב סגירות מעגל. צילום: Getty Images

האם קרה לכם שתהיתם ללא הרף למה מישהו חסם אתכם ברשת החברתית? או שלא הצלחתם להירדם בגלל שיחה שהסתיימה באמצע?חוסר ודאותזה אינו מקרי – זהו המוח שלנו שמשתוקק לסגירת מעגל, לתשובות ברורות שיאפשרו לנו להמשיך הלאה ללא שאלות מטרידות.

בני אדם מתוכנתים לחפש סיומים, תשובות ומשמעות - אפילו אם התשובות אינן מדויקות לגמרי. למעשה, לעיתים קרובות נעדיף לקבל חצאי אמיתות או אפילו שקרים על פני אי-ודאות. תופעה זו, בעוד שהיא אנושית במהותה, עלולה להוביל אותנו למלכודות מנטליות, מערכות יחסים לא בריאות ונרטיבים פנימיים שגויים - כך לפי הפסיכולוג מארק טראוורס ואתר פורבס האמריקני.

לא הצלחתם להירדם בגלל שיחה שהסתיימה באמצע? ייתכן שזו הסיבה,צילום: שאטרסטוק

הצורך שלנו בסגירה קוגניטיבית אינו רק הרגל מנטלי – זהו אינסטינקט הישרדותי. בתקופות קדומות, אי-ודאות לרוב סימנה סכנה. המוח שלנו התפתח להעדיף מסקנות מהירות וברורות על פני ניתוח איטי וזהיר. גם היום, כשמישהו לא עונה להודעה, אנחנו ממהרים למלא את השתיקה בפרשנויות: "הם כועסים. הם מתעלמים ממני". סיפורים אלה אולי אינם נכונים, אך הם מעניקים למוחנו החרד משהו להיאחז בו.

המוח האנושי אינו רק מחפש עובדות – הוא מחפש סיפורים. אנחנו מתוכנתים להפוך חוויות גולמיות לנרטיבים קוהרנטיים, במיוחד כשאנו מנסים להבין אירוע מטלטל רגשית, כמו פרידה או דחייה. רפלקס זה אדפטיבי: כשהחיים מרגישים כאוטיים, סיפור עוזר לנו להשיב תחושת סדר. אך כשהמחיר הרגשי גבוה, אנו עשויים להיאחז בסיפורים שמרגישים מנחמים, גם אם אינם מדויקים לחלוטין.

מחקר משנת 2012 הראה שאנשים המאמינים שאישיות היא קבועה נוטים לפרש את חוויותיהם הכואבות דרך נרטיבים נוקשים: "אני פגום. אני אדם רע". סיפורים אלה מציעים סגירה מיידית – אך במחיר רגשי גבוה. לעומתם, אנשים המאמינים שאישיות יכולה להתפתח, נוטים ליצור משמעויות גמישות יותר וממוקדות צמיחה מחוויותיהם.

המוח שלנו מחפש סיפורים - במיוחד כשאנחנו עוברים אירועים כמו פרידה או דחייה,צילום: GettyImages

סגירת מעגל בריאה אינה תלויה בוודאויות מזויפות או בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. במקום זאת, היא מכבדת את עושר החוויה הרגשית תוך מתן מקום לבלתי ידוע. נסו לתרגל זאת: ציינו את מה שאינכם יודעים, התמקדו במה שאמיתי והתנגדו למלכודות של יצירת סיפורים.

אהבת המוח שלכם לסגירת מעגל אינה פגם – זו תכונה. כשאנחנו מבינים את החיווט הפנימי הזה, אנו זוכים בכוח לבחור באמת על פני נוחות, בצמיחה על פני נחמה, ובריפוי על פני אשליה. לפעמים, הדבר האמיץ ביותר שאתם יכולים לעשות הוא לחיות בתוך אי הוודאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר