המושג "עיבוד טראומה" הפך לנפוץ מאוד בשנים האחרונות, עם מיליוני צפיות בסרטוני טיקטוק, מטפלים המתמחים בטראומה המשתפים טיפים באינסטגרם, וספרים כמו "נרשם בגוף: מוח, נפש וגוף בריפוי מטראומה" שהפכו לרבי מכר. רוב האנשים חוו אירוע טראומטי כלשהו - מילדות סוערת רגשית, אפליה גזעית, חירום רפואי או אובדן פתאומי של אדם אהוב.
חשוב להבין שלא כל חוויה מלחיצה נחשבת לטראומטית. טראומה מתייחסת לתגובה הפסיכולוגית של אדם לאירוע (או סדרת אירועים) המאיים על ביטחונו הפיזי או הרגשי, אשר עלול להוביל לקשיי התמודדות ובעיות נפשיות ופיזיות ארוכות טווח, כולל הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
בזמן האירוע הטראומטי עצמו, לא ניתן לעבד את הטראומה כראוי מכיוון שהגוף נכנס ל"מצב הישרדות". המערכת העצבית הסימפתטית מופעלת, ואנו פועלים מתוך אינסטינקט אבולוציוני - להילחם, לברוח או לקפוא. במצב זה, אנחנו פחות חושבים ויותר מגיבים.
טראומה יכולה להתבטא במגוון דרכים - בביולוגיה, ברגשות, במחשבות וביחסים. ניצולי טראומה לעיתים קרובות מוצפים במחשבות שליליות כמו "אני שבור" או "אני לא ראוי ליחס טוב". טראומה יכולה גם לנפץ אמונות יסוד, כמו שהעולם בטוח ושהאנושות טובה במהותה.
כשישה אחוזים מהאנשים בארה"ב מפתחים פוסט טראומה, שיעור שעולה לכעשרה אחוזים אצל נשים ועד 48 אחוזים בקרב להט"בים, בעיקר בשל חשיפה גבוהה יותר לתקיפה מינית וצורות אחרות של אלימות. רבים אחרים חווים בעיות פיזיות ופסיכולוגיות מתמשכות, כולל קשיים בוויסות רגשות, הפרעות אכילה, מצבי בריאות כרוניים ועוד.
מהו למעשה "עיבוד טראומה"?
כאשר טראומה נשארת לא מעובדת, היא יכולה להמשיך להשפיע על חיינו בדרכים שליליות רבות. מחקרים מראים שטראומה לא מעובדת יכולה להוביל לתסמינים גופניים כרוניים, קשיים ביחסים בינאישיים, בעיות בריאות נפשית כמו חרדה ודיכאון, והימנעות מסיטואציות שמזכירות את הטראומה - מה שיכול להגביל מאוד את החיים.
עיבוד טראומה מאפשר לנו "לשחרר" את האחיזה שיש לאירועים מהעבר על ההווה שלנו. זה לא אומר לשכוח מה קרה, אלא להפחית את העוצמה הרגשית השלילית הקשורה לזיכרונות ולהפסיק לחיות בצל הטראומה. כאשר אנו מעבדים טראומה, אנו יכולים להתחיל לחיות בהווה במקום להיות לכודים בעבר.
סימנים שהגיע הזמן לעבד טראומה
סימנים שהגיע הזמן לבקש עזרה כוללים התרחקות מאהובים, נוכחות פיזית אך ריקנות רגשית, או צורך בכוס שלישית של יין מדי ערב להירגעות - כל אלה עשויים להיות סימנים שאתם צריכים לעבד טראומה. ד"ר אדריאן היינץ, חוקר טראומה והתמכרויות באוניברסיטת סטנפורד, סיפר לאתר SELF כי כדאי לשאול כיצד הטראומה מגבילה אתכם בחיי היומיום ואם היא מגביל אתכם ברמה שמשבשת אתכם.
טראומה בלתי מעובדת עלולה גם להתבטא בתגובות לא פרופורציונליות למצבים יומיומיים, קושי להירגע, חרדה מתמדת או דריכות, בעיות שינה מתמשכות, ותחושת ניתוק מהעצמי או מהסביבה. אם אתם מזהים דפוסים אלה בחייכם, ייתכן שזה הזמן לחפש תמיכה מקצועית.
דרכים לעיבוד טראומה
קיימים מספר טיפולים מוכחי מחקר לטיפול בטראומה: חשיפה ממושכת (PE) עוזרת לכם לקחת בחזרה חלקים מחייכם שנלקחו בשל הטראומה; טיפול קוגניטיבי בעיבוד (CPT) נותן לכם מרחב לאתגר מחשבות שליליות או אמונות; טיפול בדה-סנסיטיזציה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR) כולל חזרה וזכירת האירוע הטראומטי במרחב בטוח; וטיפול התנהגותי קוגניטיבי מותאם טראומה (CBT) יכול לעזור לכם להתמודד עם פלאשבקים ותופעות אחרות של טראומה.
חשוב לציין שעיבוד טראומה אינו חייב להיעשות רק בטיפול פרטני. טיפול קבוצתי וקבוצות תמיכה יכולים גם לעזור בעיבוד טראומה על ידי שיתוף מיומנויות התמודדות, בניית יחסים תומכים, והרגשת כוח ההחלמה המשותפת. ישנן כיום אפשרויות רבות - ממפגשים וירטואליים ועד קבוצות המחברות אנשים עם רקע תרבותי דומה.
מתי תדעו שהטראומה מעובדת?
אין לוח זמנים קבוע לעיבוד טראומה, וחשוב להבין שעיבוד טראומה אינו אומר שהזיכרונות או ההשפעות של הטראומה נעלמים לחלוטין. במקום זאת, תדעו שאתם במקום טוב כאשר חייכם כבר אינם סובבים סביב הטראומה, אומר ד"ר היינץ.
המטרה היא לפתח כלים להתמודדות עם הדרכים בהן הטראומה עדיין מתבטאת בחייכם, כך שגלי הפאניקה, הפחד או הייאוש עשויים להתחיל לפקוד אתכם פחות. כפי שמציין ד"ר היינץ: "עדיין יהיו לכם ימים רעים, עדיין יזכירו לכם כמה קשות היו אותן תקופות, אבל תהיה לכם היכולת לא לתת להן לפגוע בכם - תוכלו להמשיך לחיות את חייכם ולהשיג את המטרות שלכם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו