אם גם אתם מהטיפוסים שטוענים שהם "פשוט לא חולמים", יש לנו חדשות בשבילכם. אתם כן. למעשה, ד"ר קרן אור חן, מנהלת המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה, טוענת שבעצם כולנו חולמים, וההבדל היחיד הוא רק במי שזוכר את החלומות שלו ומי שלא.
איך אנחנו חולמים
לפני שניכנס לסיבות (המפתיעות) שקשורות לתופעה המרתקת הזאת, קרן מסבירה לנו כמה דברים מרכזיים לגביי השינה שלנו, "אנחנו ישנים בדפוסים של שעה - שעה וחצי בכל מעגל שינה, כשבכל דפוס כזה יש שלב של REM (תנועות עיניים מהירות) - השלב המרכזי שבו אנחנו חולמים. במחזור הראשון של הלילה, שלב ה-REM מגיע אחרי שעה עד שעה וחצי. במחזורים השני והשלישי, שנת ה-REM מצטמצמת כי השינה עמוקה יותר, ומהמחזור הרביעי ואילך, שנת ה-REM תופסת חלק מרכזי מאוד מהשינה".
אגב, זו הסיבה שלרוב אנחנו זוכרים את החלום שאיתו התעוררנו, "כי אם ישנו משעה 24:00 עד 06:00, והתחלנו את המחזור הרביעי של השינה ב-4:30, כשנקום ב-6:00 רוב המחזור האחרון הוא שנת REM", מסיברה קרן, "ולכן כנראה שהיינו בחלום".
אם ככה כולנו חולמים, ולא פעם אחת בלילה אלא מאות פעמים. אז מדוע חלק מאיתנו זוכרים את החלומות וחלק לא? המחקר מצביע על ארבע סיבות מרכזיות:
1. מנגנוני הגנה
לפי ד"ר אור חן, יש לנו שני מנגנוני הגנה מרכזיים: הדחקה והכחשה. הדחקה היא העברת תכנים מהמודע ללא-מודע - "חלק מהאנשים לא זוכרים חלומות כי הם פשוט לא רוצים לזכור אותם", היא מסבירה. "למשל, אם אדם חולם חלום אינטימי על מישהו שאינו בן/בת זוגו, ייתכן שיעדיף שלא לזכור אותו. יש חלומות שאנחנו לא רוצים לזכור - וטוב שכך".
ויש את ההכחשה, שזה מצב בו התוכן המאיים נמצא במודע אבל כאילו זה לא קורה לי, למשל בן/ת הזוג שלי בוגדים בנו ואנחנו לא קולטים את זה. זה מעניין במיוחד בהקשר של אבל ואובדן. "כשאנחנו מאבדים אדם קרוב, אנחנו עוברים חמישה שלבים של אבל, כשהראשון הוא הכחשה", אומרת ד"ר אור חן. "המחקרים מראים שכל עוד אנחנו נמצאים בשלב ההכחשה, לא נצליח לזכור חלומות על מי שנפטר - אפילו אם חלפו שנים. כי ברגע שנחלום עליו, לא נוכל יותר להכחיש האובדן".
קרן מדגישה נקודה מעניינת שמנקודת המבט של הפסיכולוגיים - הם אופטימיים יותר שמתחילים לחלום על המת, כי זה אומר שאנחנו בשלב יותר מתקדם של עיבוד האבל.
2. השפעת התרבות והעדה
"חלק מהאנשים לא זוכרים חלומות כי פשוט לא מעניין אותם", אומרת ד"ר אור חן, "ופה יש חשיבות גדולה לתרבות ולסביבה שבה האדם גדל".
מחקרים מראים שישנן תרבויות המייחסות חשיבות רבה יותר לחלומות. "בישראל, למשל, נמצא שהדרוזים זוכרים סטטיסטית את החלומות שלהם טוב יותר מקבוצות אחרות, מכיוון שהם מאמינים בגלגול נשמות ונושא החלומות משמעותי עבורם", היא מסבירה.
ומסתבר שגם פה יש הבדל בקרב העדות היהודיות: "מרוקאים, תוניסאים ועיראקים זוכרים באופן משמעותי יותר חלומות - בגלל שבתרבויות אלה מייחסים חשיבות גדולה יותר לחלומות".
בנושא הזה גם פרשנות החלומות משתנה בין תרבויות - "אצל הספרדים, אם מישהו מת בחלום זה דווקא סמל לאריכות ימים, בעוד שאצל האשכנזים המשמעות עשויה להיות שלילית יותר".
3. תכונה אישיותית
"ישנם אנשים רציונליים מאוד, שכלתניים, שלא נותנים לרגש להתערב בהחלטותיהם", מסבירה ד"ר אור חן. "בקצה השני נמצאים טיפוסים אמוציונליים שקבלת ההחלטות שלהם מערבת רגש באופן משמעותי".
מחקר שנערך בארה"ב הראה שטיפוסים שכלתניים חווים עד פי 20 יותר זמן REM בשינה. "למה? כי כשאתה לא מבטא רגשות במהלך היום ואתה טיפוס מאוד שכלתני, אתה זקוק לפיצוי פסיכולוגי - ולכן אתה חולם הרבה יותר", היא מסבירה.
אך למרות שהם חולמים יותר, הטיפוסים השכלתניים דווקא זוכרים פחות את חלומותיהם, כי התכנים הרגשיים מאיימים עליהם. לעומתם, אנשים אמוציונליים, שמבטאים רגשות במהלך היום, חווים פחות זמן REM אך זוכרים טוב יותר את החלומות שלהם.
4. גורמים דמוגרפיים
קרן מציינת שגם מספר משתנים דמוגרפיים משפיעים גם הם על זכירת חלומות, כמו למשל מגדר - נשים זוכרות חלומות טוב יותר מגברים, כנראה בשל עניין רב יותר בנושא. או גיל - אנשים מבוגרים זוכרים חלומות טוב יותר מצעירים, אולי מכייון שיש להם יותר פניות ויכולת לעבד זיכרונות.
האם חלומות יכולים להתגשם?
מתברר שגם לשאלה הנצחית הזו יש תשובה מדעית ברורה: "אנחנו אנשי המדע טוענים שממש לא, וכי מדובר בצירוף מקרים בלבד", אומרת ד"ר אור חן. "אני יכולה לחלום 35 שנה שאני זוכה בלוטו, אבל זה לא אומר שזה יקרה". עם זאת, היא מוסיפה: "ברגע שחלום אחד כן מתגשם, אנחנו נכנסים לנישה של 'מחשבה מייצרת מציאות', ולכן אנשים יכולים להאמין בנושא החלום הנבואי".
ומי הוא המפרש הטוב ביותר של החלומות? "הגישה של הפסיכולוגים אומרת שהמפרש הטוב ביותר של החלום הוא האדם עצמו", מסכמת ד"ר אור חן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו