"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיעור בציונות: בובות גדולי האומה מתמקמות על מדפים ושולחנות

גולדה מאיר, בן גוריון ובנימין זאב הרצל, הדמויות המעוצבות משמשות כחלון ראווה של המדינה כלפי הבאים מחוץ, אך בעיקר מסייעות בחיזוק הגאווה והזיכרון הלאומי • בימים כאלו, גם מי שנרדם בשיעורי אזרחות והיסטוריה, מחפש את המנהיגים שיוצרים בנו פטריוטיות

,עודכן
0השמעה
מארז של 9 ראשי ממשלת ישראל. צילום: באדיבות פיסת היסטוריה

אי אפשר למצוא דבר טוב במתקפת הטרור האכזרית של 7 באוקטובר. עם זאת, נדמה שהנפש שמנסה לשמור על עצמה, ולעודד, מגישה לנו כלים – אנחנו הופכים להיות פטריוטים, ציוניים יותר, מאוחדים כאילו מעולם לא היו ביננו מחלוקות, מוכנים לסחוב ביחד את האלונקה - דתיים, חילוניים, קיבוצניקים ועירונים. אפשר לומר שהלב מתרחב בזמן כזה? באופן מוזר, כנראה שהתשובה היא - כן.

ההתרחבות הזאת עוזרת לנו להאחז בחוסן שאנחנו בעצמנו יוצרים, כדי לעבור את אחת התקופות הקשות בהיסטוריה של המדינה. באופן טבעי, בימים כאלו, גם מי שנרדם בשיעורי אזרחות והיסטוריה, מוצא את עצמו מתעניין במנהיגים, במדינאים ובגיבורים שמשובצים לאורך ההיסטוריה. אסף הררי (37) הוא אחד כזה.

חנה סנש / צילום באדיבות פיסת היסטוריה

הררי נשוי ואב לשתי בנות, גדל ביבנה בשכונה הצבאית, לאב איש קבע בחיל האויר ולאם תוכניתנית, ואותם גיבורים מקומיים פחות עניינו אותו כשהיה צעיר. במבט לאחור הוא מעיד שהזיקה ליהדות, לציונות ולמדינת ישראל הייתה חלשה עד לא קיימת בסביבתו. הוא התגייס לשייטת הצוללות, למד לתואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה, ונחשף לכתביהם וקורות חייהם של פינסקר, נורדאו, ז'בוטינסקי, א.ד גורדון ורבים אחרים ממבשרי הציונות וחלוציה.

החותם העמוק שהם השאירו בו על משמעותה של המדינה היהודית בכלל והתנועה הציונית בפרט, היו חלק משמעותי בהקמתו של"פיסת היסטוריה"מיזם שנולד מתוך תשוקה עזה לעיצוב, לאמנות ולפריטי מזכרות בפרט, בדגש על החיבור לארץ ישראל ולחזון הציוני.

בובת גולדה מאיר, פיסת היסטוריה / צילום באדיבות פיסת היסטוריה

בובת בנימין הרצל, פיסת היסטוריה / צילום באדיבות פיסת היסטוריה

הדמויות המעוצבות משמשות כחלון ראווה של המדינה כלפי הבאים מחוץ, אך בעיקר מסייעות בחיזוק הגאווה והזיכרון הלאומי. הררי מסביר שהמטרה היתה לעצב פריטים בסגנון עכשווי שיסייעו בהנגשת ההיסטוריה של עם ישראל, יתאימו לכל גיל ותקופה, ובכך יתרמו לחיזוק הזהות הציונית. מוצר הדגל הוא דמויות של גדולי האומה.

הדמויות הדקורטיביות הופצו בעשור האחרון לעשרות אלפי בתי אב בישראל ובתפוצות. הן משולבות במשרדים, בתי ספר, בתי מלאכה, בסיסים צבאיים, ואף נמצאות בלשכותיהם של ראש האופוזיציה וראש ממשלת ישראל. הן מייצרות שיח מחודש ומרענן בנוגע ל"גיבורי התרבות" של תקומת הארץ, וחשוב מכך, מחברות את הדור הנוכחי לשרשרת הדורות ולסיפורו של העם היהודי השב לארצו. כל בובה מגיעה ארוזה, בצירוף הסיפור שלה ותרומתה למדינה.

בובת משה דיין, פיסת היסטוריה / צילום באדיבות פיסת היסטוריה

מעבר לדמויות המעוצבות, הררי פיתח הרצאה בתחום, שמתמקדת בקשר בין אוהדי ספורט, יודאיקה ובניית זהות ציונית, ובמהלכה הוא גם מכניס את האורחים לתהליך בחירת ועיצוב הדמויות, ומספר על ההתפתחות האישית שלו ועל הזיקה המתפתחת אצלו לציונות וליהדות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר