חגי תשרי שבפתח הם תקופה של התחלות חדשות, וזמן מצוין לעורר מרבצן מחשבות על עיצוב מחדש של חללי הבית. בחנויות העיצוב כבר נערכים כמדי שנה ל"שלושת הרגלים" של שדרוג הבית הישראלי.
רק שהשנה עלו פלאים מחירי עבודות הבנייה והשיפוצים, כמו גם מחירי הרהיטים והאביזרים הנלווים. בעבור רבים התרחק לחלוטין החלום על בית החלומות המושלם. במצב שבו צריך להתפשר ולוותר, חשוב לפעול יותר מתמיד בזהירות ובשיקול דעת. אין רע בוויתורים, ובלבד שהם נעשים בדעה צלולה כדי למנוע שלל אכזבות, תסכולים, ולא עלינו - הסתבכויות כלכליות מיותרות.
אבל איך מתחילים בכלל, כשרשימת הצרכים והדרישות ארוכה ומתארכת? נתחיל בהתחלה. מרבית המשפצים מגבשים לעצמם עם השנים צרכים שאפשר לכנותם "מדומיינים". אין הכוונה שהם בלתי ישימים תמורת כסף טוב, אלא שפשוט אין להם שום קשר לצרכים האמיתיים והמיידיים של בני הבית.
"צרכים מדומיינים" אנחנו פוגשים מדי יום בבתי החברים שזה עתה סיימו שיפוץ, בסדרות הטלוויזיה, בדימויים חינניים באתרי עיצוב או בסרטוני פרסומת. המטרה היא לשווק לנו את סגנון החיים "הנכון". השאלה היא רק - למי? כנראה לא בהכרח לכם אישית.
זו מכונה משומנת ש"ממציאה" את הגלגל בכל עונה מחדש. אם שיווקו לכם אריחים בגודל 80x80 לפני שנה, ישווקו לכם בשנה שאחרי אריחים בגודל 90x90, ובשנה שתבוא יהיו אלה אריחים בצורות גיאומטריות שונות ובחיתוכים משתנים. אם המטבחים שווקו בגימור מסוים בשנה הנוכחית, הם ישווקו בשנה הבאה בסקלת צבעים וגימורים מעט שונה. נראה כי אין ממש קשר לאיכות נראות הבית שלכם, אלא לגחמות האופנה המשתנה בעולם; ואופנה, כידוע, היא עניין מסחרי טהור.
חברות המטבחים, למשל, ינסו להטמיע בכם תחושה שאתם מזמינים את המטבח האולטימטיבי, שייראה נחשק שנים. אלא שהמטבח ייראה מיושן בכל מקרה בתוך פרק זמן לא רב, גם אם תמרקו אותו עד כלות. כך פועלים חוקי האופנה. זו הסיבה שבחירות אסתטיות ברוח הטרנד הכי לוהט גם לרוב יעלו לכם יותר, ולא יחסכו את הצורך לשפץ שוב בהמשך. יותר מכך, בחירות סופר־אופנתיות אף נוטות "להתיישן" מהר יותר, בגלל קצב תחלופת האופנה.
הסוד: כנות בתהליך
לחלקכם הדיון הזה נראה מיותר. מה לכם ולאופנות מתחלפות? רק שגם האמירה הזו היא כשלעצמה גישה אופנתית היום בעיצוב הבית. אם בא לכם בית שיש בו כל מה שרק מוצא חן בעיניכם, מבלי להתחייב לסגנון עיצוב מובחן ומובהק - עדיין לא תרצו לחיות בברדק של רהיטים וצבעים צורמים.
מה, אם כן, מגדיר יחסים נכונים בין כל חלקי השלם לכדי הרמוניה אחת? התשובה היא: חוקי האופנה, ושוב חזרנו להתחלה. סגנון העיצוב האקלקטי הנפוץ כל כך היום אינו יוצא נגד חוקי האופנה. הוא למעשה ה־אופנה הכי לוהטת בעולם העיצוב. כך שאם רק נדמה לכם שאתם "לא סופרים אופנה" - תתעדכנו. בחנויות העיצוב פוגשים בכל יום עוד מאות אלפים כמותכם.
כל זה, כאמור, מאוד מבלבל, ויכול לערער מאוד את ההבחנה בין צרכים "אמיתיים" ל"מדומיינים". אז איך יודעים אם מה שנראה "יפה" גם מצדיק את ערכו הכספי, אינו גחמה לרגע וגם באמת משדרג לאורך ימים את איכות החיים בבית? התשובה בשתי מילים: כנות בתהליך.
לפני שאתם מסתערים על חנויות (רק כדי "לקבל רעיונות"), ועוד לפני ביקור השיפוצניק (כדי לברר "בערך כמה זה יעלה"), שבו רגע עם עצמכם. חשבו מה באמת דורש לדעתכם תיקון ושדרוג, ומה סדר העדיפויות שלכם בחיים. שלכם - ולא של החברים או השכנים.
אל תטרידו את עצמכם בשלב הראשון בשאלות של כסף או לוגיסטיקה. גם השלב הזה יגיע. רכזו מאמצים בהגדרת השאלות הנכונות, שיובילו אתכם ככל הניתן לתשובות כנות.
הנה דוגמאות לשאלות: כמה באמת אתם מבשלים? ולא מה "יישמע נכון" לאוזני המעצבת בחברת המטבחים, או האדריכל ששכרתם. האם אתם באמת "מארחים המון", כמאמר הקלישאה החבוטה ממדורי העיצוב, או שהבית הוא חלקת האלוהים הקטנה והפרטית שלכם? מה אתם עושים בחדר השינה - מבלים בו עד שעות הבוקר המאוחרות כמו בטלנובלה ספרדית, או שזה חדר המשמש לשינה ותו לא? מה באמת קורה בחדר הרחצה? כמה זמן אתם שוהים בו, לעומת משך השהות הממוצע בסלון? האם הילדים מביאים בוץ וטינופת הביתה מהגן, או שרצפת הסלון שלכם היא העתק של טרקלין פריזאי? שוטטו כך בדמיונכם בין חדרי הבית, והתקילו את עצמכם בשאלות. כתבו את התשובות, כי חשוב שיהיו לנגד עיניכם כשתגיעו לשלב הוויתורים וסדרי העדיפויות. ככל שתהיו כנים יותר עם עצמכם, התמורה להשקעה הכספית ולכאב הראש הצפוי תהיה מספקת יותר.
כעת צריך לערוך סדר עדיפויות של הצרכים שהגדרתם. ברור מאליו שבראש הרשימה יוצבו תיקון והסדרה של בעיות התשתית. מערכת מים רעועה, תשתית חשמל לא בטיחותית, טיח מתפרק או בטון מזוין סדוק אינם עניין לשחק בו - אלה עניינים שדורשים התערבות מיידית. אם התקציב יספיק לתיקונים בלבד הרי שעשיתם את הדבר הנכון, גם אם עיצוב הפנים המיוחל יידחה קצת.
מינימום תנועות במטבח
לאחר שביררתם עלויות עם קבלן השיפוצים, ייתכן שייוותר בידיכם תקציב לא מנוצל. כאן כבר נכנסים שיקולים ערכיים. ניסיון של שנים מלמד כי תנאים הולמים בחדרי הילדים יבטיחו לפני הכל את אושרה של המשפחה כולה. הכוונה היא לתנאים נאותים לשינה, עבודה, משחק. רק ששוב, אין לזה קשר לשמות של מותגים. החדרים צריכים להיות נקיים וצבועים, והרהיטים שמורים במצב תקין. לא אחת כל שדרוש כדי להפוך עולמות הוא צביעת החדר מחדש, החלפת המצעים, השטיחים והכיסא המשרדי, וגם הוספה של אביזרים כמו וילון, פוסטרים, תמונות או מדבקות על הקירות. דאגו שהחדר יהיה מואר היטב. בבתים רבים חדרי הילדים פשוט חשוכים, וזה כשלעצמו מדכא ולא מזמין. חשוב להתעכב על כך, כי הישראלי אוהב להסתער עם פטישים כבדים על ביתו. לפעמים זה פשוט מיותר, או לפחות לא ממש הכרחי.
הבאים בסדר החשיבות הם המטבח, הסלון ופינת האוכל - שבדירות מהעשורים האחרונים הם למעשה חלל אחד חסר הגדרה. במטבח חוזרות על עצמן תמיד שתי טענות גנריות: משטח העבודה לא מספיק גדול, ואין מספיק שטחי אפסון. מטרת־העל בכל תכנון מטבח היא מינימום תנועות מיותרות ומעייפות. המטבח עומד על שלושה קודקודים: הכיור, הכיריים והמקרר. התנועה ביניהם צריכה להיות קלה, מהירה ובהישג יד. לכן, אי במטבח שמחייב הטיית גוף של 180 מעלות במעבר בין הכיריים לכיור הוא הרבה פחות נוח ממשטח שבו המעבר רציף על אותו מישור, או בהטיה של 90 מעלות.
לעיתים אין ברירה, אבל לא אחת יש ברירה - והבחירה באי נובעת רק מגחמה אופנתית של צרכים "מדומיינים". כמו כן, המרחק בין הכיריים לכיור צריך להיות "נכון". משמע - לא גדול מדי ולא קטן מדי. על כך יוכלו להרחיב המעצבים שתשכרו, או אנשי המכירות בחברות המטבחים. מעבר לכך, נדרשים משטחי עבודה להצבת מכשירים שונים. ושוב, תלוי בכמות הציוד שיש לכם. כל מקרה לגופו. בעיות האפסון יכולות להיפתר באמצעות ארונות נוספים בסמוך למטבח, או ביתר חדרי הבית. למשל, במקום קונסולה סתמית כקישוט בכניסה עם ואזה ופרחים יבשים, הציבו ארון מעוצב - והוא ישמש לכם גם כמזווה.
דלפקי אכילה הם זללן אפסון מוכר. בדירות ממוצעות דלפק האכילה (המשמש במקרה הטוב שלושה סועדים קטני ממדים) ממוקם במרחק נגיעה מפינת האוכל. תוכלו להמשיך לאכול בדוחק על שרפרף קטן לצד דלפק צר במקום לסעוד מול שולחן מרווח ונוח, רק הביאו בחשבון שדלפק האכילה הוא לא אחת שטח האפסון היקר שאתם כה כמהים לו.
עם עליית רמת החיים והצריכה המוגברת באה גם הדרישה למקררי ענק. בדירות ממוצעות עדיף למקם במטבח מקרר בגודל סביר לשימוש יומיומי, ולגבות אותו במקרר צר נוסף בחדר הארונות או במרפסת השירות.
היכן תמוקם הספה?
גימור חזיתות המטבח הוא נושא קריטי מבחינה תפקודית. אם אינכם נוהגים במטבח בכפפות של משי, התרחקו מחומרי גמר שנשרטים וניזוקים ממים וממכות יבשות, ולא משנה כמה הם חינניים בתצוגה או מוצעים במחיר מפתה. ייתכן שנדרשת כאן פשרה אסתטית, אבל אחרת - תמצאו את עצמם נגררים להחלפת חזיתות בתוך זמן קצר.
התכנון המקובל היום בדירות מגורים - של חלל מלבני חסר הגדרה לשימוש המטבח, שולחן האוכל והסלון - עיקר את האינטימיות שהיתה בדירות של פעם. אין שום דבר "נכון" יותר בתצורה המקובלת הזו. מדובר באופנה אדריכלית. להפך, לתכנון המסורתי שלפיו היתה הגדרה ברורה לכל חלל, שלא לדבר על הפרדת המטבח מיתר חלקי הבית, היו יתרונות עצומים. די אם נזכיר את השחרור מהצורך הבלתי פוסק במירוק המטבח, שהוא היום הלכה למעשה עוד פינה בתוך הסלון הגדול.
זו דוגמה מצוינת להשלכה של צרכים "מדומיינים" מעולמות פנטסטיים בסדרות טלוויזיה, ללא קשר של ממש להוויית החיים של רבים מאיתנו כאן בישראל המהבילה והיקרה נדל"נית. אין לנו דירות ענק, ודווקא משום כך האחדה של כל החללים יוצרת בסוף בליל של ריחות טיגון, תיקי בית ספר זרוקים ונעליים מתגלגלות, כשעל הכל מנצחות נהמות הטלוויזיה. לא בדיוק השקט והרוגע שאנחנו מייחלים לו בסוף יום עבודה. בדירות רבות הנבנות כיום גם לא ניתן לשנות את התכנון אם רוצים לשמר את מספר חדרי השינה, וכל שנותר הוא רק למקם טוב יותר את הרהיטים. מכאן שלפני הכל שאלו את עצמכם היכן תמוקם הספה? מהר מאוד תגלו שבדירות החדשות המתכננים לא בהכרח נדרשו לשאלה. באופן אופטימלי, רצוי שהמבטים בחדר יופנו גם אל ההתרחשות המרכזית בפנים הבית וגם אל הנוף שבחוץ. רק שברוב המקרים עליכם להכריע בין שבירת מפרקת הצוואר בכיוון הקיר היחיד שבו ניתן להציב טלוויזיה לבין הפניית עורף למטבח. אם צריך להתפשר, העדיפו לעולם את המבט אל ההתרחשות העיקרית בבית. זה יעניק רוגע ונעימות לחלל. משם ייגזרו כל יתר ההחלטות. זהו, צאו לדרך. לחיי ההתחלות החדשות בעיצוב הבית.
הטיפים של המומחים
הטיפ של שרון לשם, מנהלת תחום אדריכלים והשראה בחברת "נירלט": "השאלה הראשונה שצריכה להישאל עוד לפני שמסתערים על מניפות הצבעים היא: אילו דימויים מתארים עבורכם הרגשה טובה בבית. דברו על תחושות, ולא בשמות של טרנדים. למשל, האם תרצו בית שמשדר חום וסולידיות או דווקא נועזות ומוחצנות? מכאן תיגזר סקאלת הצבעים. בגדול, גוני הפודרה וה'גוף' משדרים חמימות. גווני הלבן והאפור מצננים את החלל".
הטיפ של אבי ברססט, מנכ"ל "הולנדיה" בישראל: "מותג המתמחה ביבוא ושיווק מיטות ייחודיות לא רואה כל פסול באימוץ דימויים מאתרי עיצוב, בתי החברים או חדרי מלון. אחרי הכל, אלה מקורות ההשראה והדמיון שלנו. אין סיבה שלא לחבר בין הרצונות והפנטזיות לבין המידות המתאימות לתנאים שבחדר השינה הפרטי שלנו. לעניין האופנות המתחלפות, יש דגמים שאנחנו ממשיכים לשווק עוד מ־1973. הם עדכניים ועל־זמניים".
הטיפ של מיכאל אהרון כהן, סמנכ"ל שיווק ומבעלי "צמר שטיחים": "יש להתחיל בבחירת הגודל הנכון של השטיח בהתאם לגודל הספה בסלון". לדבריו, אם זו ספה אחת ארוכה, השטיח יהיה לפחות באורכה או אף מעט ארוך ממידותיה. בספות בתצורות "ר" השטיח יקטן משטח הפאה שפונה לפנים החדר. "שטיח הוא חלק מהותי ומרכזי שמגדיר אופי וסגנון. כדאי לחשוב מראש על גוני השטיח, הריצוף והריהוט כמקשה אחת".
הטיפ של אורן נורי, המעצב והקניין הראשי של רשת IDdesign: "חשוב להידרש לסוגיית האור הטבעי בחלל. חללים מוארים היטב יכולים לאמץ אליהם חפצים ורהיטים, גם כהים. אם אין די אור טבעי - כדאי להיצמד לפלטת צבעים בהירים. באשר לקצב חילופי האופנה, ההקרנה על תחום הריהוט היא בעיקר בתחום הריפוד והטקסטיל. רוח הזמן דוחפת לעיסוק בקיימות ובמוצרים טבעיים, וגם בעולם הריהוט זה ניכר".
