"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"סיוט של החיים": המורה שחשפה את האמת על מערכת החינוך בישראל

בסרטון ויראלי שצבר מאות אלפי צפיות, מורה שהחליטה להניח את המפתחות משתפת בגילוי לב על הכאוס בכיתות, היעדר הגיבוי מהמערכת והסיבות הדרמטיות שהובילו אותה לעזוב את המקצוע: "המערכת כובלת לנו את הידיים"

,עודכן
0השמעה
''סיוט של החיים''. צילום: אורן בן חקון

במערכת החינוךמתמודדים כבר שנים עם מחסור חמור במורים בעקבות תלונות על תנאי העסקה ושכר, וכעת, מריה, צעירה שהחליטה להניח את המפתחות ולנטוש את ההוראה, פרסמה סרטון חשוף שהפך לוויראלי בו היא פורסת את "רשימת הסיבות" להחלטה הדרמטית שלה, ומה שמתגלה הוא תמונה עגומה של המתרחש בכיתות.

View this post on Instagram

A post shared by סטטוסים מצייצים (@sta2sim_metzaitzim)

"איבדתי את זה - וזו הייתה נקודת השבירה"

המורה מספרת על המקרה הספציפי שגרם לה להבין שהיא לא יכולה להמשיך יותר. היא תיארה סיטואציה שבה מורה מחליפה נכנסה לכיתה שלה, מה שהוביל לכאוס מוחלט: "הילדים קפצו על השולחנות, העיפו כיסאות, קיללו והרביצו לילדים אחרים. הרגשתי שהמערכת כובלת לי את הידיים. אסור להרים קול, אסור לצעוק, ואת צריכה לשקול כל מילה – בזמן שאת צריכה להתמודד עם ילד אלים שתוקף את התלמידים בכיתה".

לדבריה, הייאוש הגדול ביותר מגיע מהעדר הגיבוי: "הילד הזה עושה מה שהוא רוצה, ואין לי שום יכולת לפתור את הסיוט הזה. המערכת לא מגבה אותי. בסופו של יום, את חוזרת הביתה וחוטפת מטר של טלפונים מהורים כועסים, ולא מהמערכת שנותנת מענה לבעיות האמיתיות".

"זו לא הוראה, זו שליחות, אבל לא נותנים לנו כלים"

המורה מדגישה כי היא אכן ראתה בהוראה שליחות, אך התנאים בשטח בלתי אפשריים: "למה קוראים לזה שליחות? כי כנראה שרק ככה אפשר להצדיק את זה שלא משלמים מספיק ולא נותנים מספיק כלים. כשאני צריכה לבחור בין השפיות שלי לבין לנסות לעזור לילד, הבחירה ברורה - אני חייבת לשמור על עצמי".

היא מסכמת בקריאה נרגשת למשרד החינוך ולציבור ההורים להבין את המצוקה: "אנחנו מגדלים דור עם אתגרים מורכבים, אבל בלי גיבוי מהנהלה ובלי כלים להתמודדות עם אלימות, המורים נמצאים בחזית ופשוט נשרפים. אם אני רוצה לשמור על הנפש שלי, ועל האפשרות לא להרוס לתלמידים את החיים, אני חייבת לעזוב את המערכת הזו".

''אם אני רוצה לשמור על הנפש שלי, אני חייבת לעזוב'',צילום: דוד כהן-ג'יני
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר