"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שטיסל המליץ: בדקנו אם העוגה של בריזל אכן טעימה

"מי שלא טעם עוגת גבינה של בריזל לא טעם עוגת גבינה של בריזל מימיו", הבטיח ר' שולם שטיסל • וגם - התשובה המפתיעה שנתנו לנו במגדנייה

,עודכן
ר' שולם שטיסל המליץ // צילום: באדיבות YES // ר' שולם שטיסל המליץ

אם לא היינו מחפשים אותה במיוחד, כנראה שהיינו מפספסים אתמגדניית בריזל. רחוב מאה שערים שבו שוכנת המאפייה המפורסמת הוא רחוב חד סטרי צר ונטול חנייה, והמיקום של המגדנייה סתמי לגמרי. לא תמצאו פה סצנה תוססת של מטבח עילי. מימין למגדנייה נמצאת חנות כלי תפירה, משמאל חנות של תשמישי קדושה, אחת מני רבות ברחוב. גם קירות הרחוב המכוסים בפשקווילים ומודעות אֵבֶל ישנות לא מזמינים במיוחד, אבל מאחורי דלת הזכוכית ברחוב מאה שערים 68 מסתתרת העוגה הכי מדוברת שלהעונה השלישית של "שטיסל".

"שטיסל, מה הפשט?" מגדניית בריזל // צילום: אורן בן חקון
"שטיסל, מה הפשט?" מגדניית בריזל // צילום: אורן בן חקון

"מי שלא אכל עוגת גבינה של בריזל, לא טעם עוגת גבינה של בריזל מימיו", מבטיח ר' שולם שטיסל, והחלטנו לבדוק הכצעקתה. "שלום. יש לכם את עוגת הגבינה של שטיסל?", שאלנו את המוכר, חסיד צעיר, אבל הוא בכלל לא הבין במה מדובר. 'שטיסל, מה הפשט?' – מתברר שהמגדנייה הוותיקה והמוכּרת מייצרת שני סוגים של עוגות גבינה: עוגה אפויה ועוגה קרה עם פירורים. "תיקח שמה מה שיש", ציווה המוכר, ובלית ברירה, דגמנו עבורכם את שתי עוגות הגבינה שמציעים הבריזל'ס. לא פשוט.

אגב, ברחוב מאה שערים יש שלוש מאפיות שמתהדרות בשם בריזל. את המאפייה הראשונה הקים ר' זלמן בריזל לפני כשבעים שנים, ובהמשך הוקמו במעלה הרחוב שני סניפים נוספים בידי בני משפחה. אנחנו דגמנו את העוגה של הסניף שנמצא בלב מאה שערים, שהוא ככל הנראה הסניף הראשון שנפתח, כי אם כבר אותנטיות, אז עד הסוף.

אליהו גליל מחרף את נפשו ואוכל עוגת גבינה
אליהו גליל מחרף את נפשו ואוכל עוגת גבינה

אז איך העוגה? מתברר שעל אף שמאחורי העוגות של בריזל יש מסורת ארוכת שנים של אפייה, ומסורת לא מחליפים, בכל זאת, העוגות לא ערבו לחיך המודרני שלנו (את העוגה טעמו חמישה בני משפחה, ביניהן חובבת עוגות גבינה מושבעת אחת וקונדיטורית אחת). כל הטועמים הסכימו שהעוגה האפויה הרגילה הייתה דחוסה ולא אוורירית, המרקם שלה קשה מעט והטעם לא מתוק דיו. לתחושתנו, מדובר במעין גוש של גבינה לבנה שעבר אפייה בתנור. במילים אחרות: גם אם ר' שולם שטיסל בכבודו ובעצמו היה נוחת במערכת ומציע לנו לטעום, היינו מוותרים. מוייחל טובות.

הנוף מדהים, העוגה פחות // צילום: אליהו גליל
הנוף מדהים, העוגה פחות // צילום: אליהו גליל
צילום: אליהו גליל
צילום: אליהו גליל

העוגה הקרה עם הפירורים, לעומת זאת, הייתה עדינה יותר בכל הפרמטרים. רכה יותר, מתוקה יותר ואפילו אוורירית יותר (יחסית). חסדי השם. אלא שהתחתית האפויה לא הייתה טעימה, לצערנו, וגם הפירורים שעיטרו את העוגה מלמעלה לא ממש השאירו עלינו רושם טוב, רחמנא ליצלן. אז בהחלט, "מי שלא אכל עוגת גבינה של בריזל" אכן "לא טעם עוגה של בריזל מימיו", אבל בינינו, אם אתם לא חסידים של עוגות בטעם של פעם, זה כנראה גם לא הפסד כזה גדול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר