"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"שטיסל 3": הסתפקה במעט מדי

העונה השלישית של סדרת הדרמה של yes לא העזה לקפוץ מעל הפופיק ורק דאגה לחמם לצופים את הלב • כמה חבל

,עודכן
נטע ריסקין היא חוקרת עבירות מין מנוסה. זוהר שטראוס ונטע ריסקין ב"שטיסל" (ארכיון), צילום: צילום מסך

מספרים על יהודי אחד, צדיק, שהיה יכול לכבוש את העולם, אבל לא רצה. יום בהיר אחד, מייד אחרי קריאת שחרית, נכנס אל ביתו הקט סוחר מעשיות אמריקני, שנודע בשם בנט פליקס, והציע לו עסקה חלומית תמורת זיכרונותיו. היהודי הצדיק והמרוד לא התרשם, אך זרם. הוא לא זקוק לבריכה בחצר ולא צריך שטיחים אדומים מקיר לקיר, הוא לא רוצה דרמות מיותרות וגם לא שף פרטי שיבשל לו ארוחות מלכים. זה יהודי שמסתפק במועט, הוא לא רוצה להיות גל גדות.

ובינתיים השנים חלפו, הכוכבים זרחו ומגיפה התפשטה בחוץ. אותו היהודי הפקיד כל הג'ובות שקיבל מאדון בנט פליקס בתוך קופסת נעליים אפורה שהניח בחוסר עניין על אדן החלון של צריפו הרעוע. איש בשכונה הצנועה לא ניחש מה מסתתר בתוכה, ואף גנב לא התעניין בתכולתה. עד שיום אחד נשבה לה רוח מערבית חזקה והעלימה את הקופסה, ואת כל הדולרים שחילק סוחר המעשיות.

בזמן שהשכן שלו פאודי עבר להתגורר על קו לוס אנג'לס־עזה, והבת שלו זמירה החלה מתרוצצת בין שטיחים אדומים, העדיף היהודי מהמעשייה המומצאת שלנו להסתפק במועט. "הפשטות מנצחת", חשב לתומו. לעיתים, דבר מחשבה נוסף היה מתיישב בראשו. לרוב זה קרה כשהיה מצטופף בצריפו הדל עם גרביים רטובים ובלי שקל על הטוכעס. אז הוא היה לוגם כוס של סודה, נזכר בסוחר החלומות האמריקני, ממלמל לעצמו "היה בא טוב עכשיו ארוחת שף על שפת הבריכה בחצר", אבל מסתפק בפרוסת עוגת גבינה של בריזל.

מה הפשט, אתם בטח שואלים. גם"שטיסל" מקפידה להקפיד על הפשטות שבה. הלבוש, הלוקיישנים, הדיאלוגים, קווי העלילה וגם השאיפות של הדמויות הראשיות. כולם בסדרה מסתפקים במועט. הכל צנוע וקטן. גם הדרמות. העונה השלישית, שהסתיימה אמש ב־yes, לא העזה לקפוץ מעל הפופיק ולא סיפקה דרמה מטלטלת שלא נפתרה עם הפי־אנד בפרק האחרון. "שטיסל" רק רוצה לחמם לכם את הלב - זאת נקודת החוזקה שלה, אך במקביל גם החיסרון שלה. כשאתה מסתפק במועט, אתה מפספס הרבה.

שטיסל 3 - פרק סיום העונה, yes DRAMA

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר