"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חווים דיכאון? כך תתמודדו עם תקופת "בין המצרים"

הימים שבין י"ז לתמוז לט' באב - שלושת השבועות, מלאים במנהגי אבלות שונים • לכאלה שהדבר עלול לדרדר אותם מבחינה נפשית - הרב יוני רוזנצוויג מציע פתרון

,עודכן
0השמעה
, צילום: אילוסטרציה: GettyImages

כל אדם המחובר למסורת מכיר את ימי בין המצרים שבין הצומות י"ז בתמוז לתשעה באב, שבהם נוהגים מנהגי אבלות הכוללים איסורי הנאה שונים כמו האזנה למוזיקה וכדומה. אולם יש המתקשים להתמודד מבחינה נפשית עם האיסורים השונים ובעולם הרבני יש מי שמבקש להקל עליהם.

"יש לא מעט אנשים שומרי מסורת שמתמודדים עם דיכאון והתקופה הזאת קשה להם", אומר הרב יוני רוזנצוויג, המשמש כרב קהילה בבית שמש וחבר בארגון בית הלל, ומדגיש כי על מנת להבין את הקושי שמתמודדי הנפש חווים יש להכיר במצבם.

"דיכאון איננו עצב", הוא מציין, "והוא לא בהכרח תלוי בעניינים חיצוניים אלא יותר פנימיים ופעמים רבות שהוא מתבטא בחוסר רגש, לכן פרישה מהנאות העולם, כפי שאנו נדרשים בשלושת השבועות, והתוגה שיש בתקופה הזו, עלולים להוביל מתמודדי נפש לדיכאון".

לדבריו, "בפסיקה הלכתית המענה טוב ביותר הוא המענה האישי שהוא תלוי מקרה ותלוי אדם כי מה שנכון לאדם אחד לא בהכרח יהיה נכון לאחר. ובכל זאת, באופן כללי יש עניין להקל על מי שחווים דיכאון ולאפשר להם להאזין למוזיקה, מאחר ולא מדובר בדבר המשמח אותם אלא דווקא מספק להם הסחת דעת מהמחשבות הדיכאוניות. המוזיקה יכולה לאפשר להם רוגע ומנוחה לנפש שהם כל כך זקוקים לה וזה לא מתנגש עם הרעיון הכללי של הימים הלאה".

יש אנשים שהתקופה הזו בשנה קשה להם במיוחד.מתפללים באמירת קינות בליל תשעה באב בעיר צפת, אילוסטרציה,דוד כהן - ג'יני

הרב רוזנצוויג, שלפני כשנתיים כתב ספר בנושא עולם ההלכה ובריאות הנפש, החל להתעסק בנושא לפני מספר שנים בסיועו של חבר המשמש כפסיכיאטר ("אין כמעט מאמרים וספרים המתעסקים בבריאות הנפש מהפן הרבני-הלכתי"). הוא מציין כי בתקופה זו של השנה הוא מקבל שלל פניות ושאלות הלכתיות מאנשים הסובלים מדיכאון. "ההתרחקות מתענוגות החיים ומהנאות החיים", הוא מנתח, "מאפיינות הרבה מהאנשים שחווים דיכאון והם חוששים שתקופת שלושת השבועות תחזיר אותם אחורה".

מלבד האזנה למוזיקה, הוא ממליץ למי שהדבר עלול לדרדר אותם מבחינה נפשית, שלא לעסוק בנושא החורבן גם במהלך הצומות, "הם יכולים לצפות בסרטים או לעשות דברים אחרים שלכאורה מנוגדים לרוח הימים הללו, במטרה להסיח את דעתם בצורה שתועיל לבריאות הנפש שלהם".

לסיום הוא פונה למתמודדים עם דיכאונות ומדגיש כי "יותר משצריך לדון על הצומות עצמם, חשוב לדון על האווירה של התקופה. אם אתם סובלים מדיכאון תשאלו שאלת חכם על האופן שבו עליכם לשמור על מנהגי התקופה המאתגרת הזו, אם בכלל. כל אדם צריך לקבל מענה לפני מצבו וצרכו אך ברור שבהרבה דברים ניתן להקל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר