"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכיר בקואליציה: "נקים ועדה שתבחן נושאי דת ומדינה"

בדרך למחלוקת: למרות ההתחייבות כי הסטטוס קוו לא ישתנה, הדברים נראים אחרת • על הכוונת: מגיור וכשרות ועד תחבורה ציבורית בשבת • בכיר בממשלה: "יש ללבן את המחלוקות בדומה לאמנת גביזון־מדן"

,עודכן
0השמעה
חרדים בירושלים, צילום: נעם ריבקין פנטון

סוגיות הדת והמדינה צפויות ללוות את סדר היום בממשלה החדשה, מהכשרות והגיור ועד התחבורה הציבורית בשבת וחוק המרכולים, וכעת נודע ל"ישראל היום" כי יש כוונה להקים ועדה שתעסוק בהרחבה בנושאים אלו. זאת אף שבעבר הוצהר כי הסטטוס קוו לא ישונה באופן דרמטי. חלק מהנושאים, דוגמתתחבורה ציבורית בשבת, הם בליבת המחלוקת שבנושאידת ומדינה.

המטרה היא שהוועדה, שתהיה קריאת כיוון לנושא הדת בישראל, תוקם בתוך המשרד לשירותי דת.
גורם בכיר בממשלה אישר כי יש רצון לקדם הידברות והסכמות בנושאים שקשורים למרחב הציבורי בשבת, כפי שנעשה לפני יותר מ־20 שנה על ידי השופטת רות גביזון ז"ל והרב יעקב מדן. האמנה, שמטרתה היתה להסדיר אחת ולתמיד את יחסי הדתיים־חילונים בישראל, ושנחשבה פורצת דרך בזמנה, מעולם לא התקבלה כיוון שנדרשו לה הסכמות רחבות מאוכלוסיות שונות במהותן. "לצערנו, אמנת גביזון־מדן לא התקבלה, וכך הגענו למצב שבו אנו נמצאים היום. אם האמנה היתה מתקבלת, לא היתה היום בעיה", אמר הגורם.

לדבריו, אין שום כוונה לפגוע בחרדים, אך יש פתיחות לדון גם בנושאים שנחשבים נפיצים. "אם באמנת גביזון־מדן הצליחו להביא מענה מצוין לתחבורה ציבורית בשבת, ניתן לעשות זאת גם היום. זה צריך להיות פתרון הוליסטי ולא מחטף או בשיטת ה'סלמי'. תראה מה קרה בפועל - עשו תחבורה ציבורית בשבת, אפשרו מסחר, וכך קעקעו את כל השבת בישראל. צריך להקים ועדה שתחליט - זה כן וזה לא. יהיה אפשר להגיע להסכמות שיספקו את כולם".

עוד מוסיף הגורם כי "החרדים מעדיפים תמיד לקפוא על השמרים, אבל הם רק יצאו נפסדים. עובדתית יש מסחר בשבת, והסיבה לכך היא שלא נעשה שום ניסיון לתת פתרון. אם אתה אומר 'הכל או כלום' - בסוף אתה נשאר בלי כלום".

בממשלה מצביעים כדוגמה להבנות על הסכם שנעשה בעיר חריש, שבמסגרתו ראש העיר הדתי והמועצה הדתית הגיעו להסכמות על כך שמרכז העיר יהיה סגור, ואילו הקניון בכניסה לעיר יישאר פתוח: "נרצה לפעול בכיוון הזה. אולטרה שמרנות לא מובילה לשום מקום. יש צורך ללבן את המחלוקות ולהגיע למסקנות".

שר הדתות מתן כהנא הצהיר כבר בנאום בטקס חילופי השרים כי הוא מעוניין לחולל שינוי: "היהדות הפכה לגורם מקטב של מריבות וויכוחים", אמר, "היהדות צריכה להיות הגורם המחבר והמאחד. אנחנו נגבש מדיניות, ואני ארצה שדברים יקרו אחרת".

ח"כ מתן כהנא,אורן בן חקון

בממשלה צפויים לקדם רפורמות בתחום הגיור והכשרות, שבעבר זכו למתקפות רחבות ולבלימה מצד חברי המפלגות החרדיות. כמו כן, כבר כעת החלו במאמצים לאיתור ולמינוי של רבני ערים. יוזמה נוספת שתצא לפועל בעתיד הקרוב היא שינוי חוק הרבנות הראשית, כך שהגוף לבחירת הרב הראשי יהיה מאוזן יותר ויאפשר מינוי של רב דתי־לאומי.

אמנם, בימינה מצהירים כי הם מתכוונים לפעול לשינויים בהסכמה רחבה, אך יש לציין כי מדובר בהסכמה רחבה מצד חלקים ליברליים יחסית, מה שיעורר את חמת זעמם של החרדים. כך, בעבר נעשו ניסיונות לשנות את חוק הגיור, אך אלו זכו למתקפה עצומה מצד העולם החרדי ונבלמו בעבר על ידיו. למרות הבדלים משמעותיים בין המפלגות השונות בקואליציה בנושאים שונים, דווקא בנושאי דת ומדינה נרשמת הומוגניות יחסית, וניתן להגיע להסכמות שייתכן שאף יאפשרו מהפכות של ממש בתחומי הליבה של היהדות האורתודוקסית - מגיור וכשרות ועד תחבורה ציבורית ומסחר בשבת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר