"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוצרות השואה נחשפים: מאגר ענק של רכוש יהודי גנוב ייפתח לציבור

בתום מאבק משפטי ממושך בבג״ץ, תינתן גישה למאגר מידע ייחודי המונה כשני מיליון פריטי רכוש שנגנב במהלך השואה

,עודכן
0השמעה
משפחה יהודית בשואה באמסטרדם. צילום: Bettmann Archive

בתום שלוש שנים של מאבק משפטי והגשת עתירה לבג״ץ בהובלת ארגון "שורת הדין" בשם משפחות שורדי שואה, הסכימה מדינת ישראל לפתוח לעיון הציבור מאגר מידע ייחודי של רכוש שנגנב מיהודי אירופה בתקופת השואה.

בין השנים 2011-2014 הפעילה מדינת ישראל יחד עם הסוכנות היהודית פרויקט ייחודי להשבת רכוש יהודי גנוב, שכונה"פרויקט הארט"(Holocaust Era Restitution Taskforce – HEART). במסגרת הפרויקט, נאספו מעשרות אלפי משפחות ברחבי העולם פניות ותיעוד אודות רכוש שהיה שייך למשפחתן ואבד או נגנב. בנוסף, הוקם מאגר ייחודי של רכוש יהודי אבוד, המונה כשני מיליון פריטי רכוש שנגנב במהלך השואה.

במהלך פעילות פרויקט הארט היה המאגר פתוח לציבור, באופן שאיפשר לנסות ולהתחקות אחר מידע אודות רכוש של בני משפחה שנרצחו בשואה. בשנת 2014 הופסק הפרויקט, מבלי שהודעה על כך נמסרה לפונים אליו. מאגר הרכוש היהודי הועבר מהחברה שהקימה אותו לידי המשרד לשוויון חברתי - והגישה אליו נחסמה.

בשנת 2022 עתר לבג"ץ ארגון שורת הדין בשם שורדי שואה ובני משפחותיהם שלקחו חלק בפרויקט. בין היתר, העותרים דרשו את פתיחת המאגר הייחודי לעיון הציבור.

עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין,צילום: פבל טולצ׳נסקי

לאחר הגשת העתירה, המדינה נענתה לבקשת הארגון לקיים שיח באשר לפתרונות אפשריים למשתתפי הפרויקט ולפתיחת המאגר. במסגרת זו התקיימה פגישה עם השרה לשוויון חברתי ובהמשך פעל הארגון מול הסוכנות היהודית. ארגון שורת הדין פעל גם מול החברה בארה"ב שהקימה את מאגר הרכוש היהודי האבוד כדי להשיג אישורים שונים, שנדרשו על ידי המדינה כתנאי לפתיחת המאגר לעיון הציבור.

כעת, לאחר שיח ממושך, נאותה המדינה לפתוח את מאגר הרכוש היהודי האבוד לעיון הציבור, אם כי בתנאים העשויים לכלול חתימה על הצהרות והתחייבויות שונות. בזכות הסכמה זו, שהוגשה לבג"ץ, הסכימו העותרים למחוק את עתירתם.

"בנוסף למעשי רצח העם והזוועות החמורות ביותר שנעשו לעם היהודי בתקופת השואה, זהו גם השוד הגדול בתולדות האנושות", אמרה עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, נשיאת ארגון שורת הדין.

"לאחר 80 שנה של עושק ועוול מתמשך של משפחות הקורבנות ושל הניצולים, כל הישג קטן וכל פתיחת דלת, שיכולים לעזור לקדם במשהו עשיית צדק היסטורי עבור הקורבנות – היא בשורה אדירה. כשני מיליון פריטים אבודים יוכלו לשוב לבעליהם – שורדי השואה. אנו בשורת הדין רואים זאת כזכות גדולה לעמוד לצידם של שורדי השואה ושל משפחות הקורבנות ולהשיב להם מעט מזור אחרי כל כך הרבה שנים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר