"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפרויקט נגנז, מסד הנתונים נעלם: לאן נעלם מיזם השבת רכוש ניצולי השואה?

בובי בראון, לשעבר הממונה על החזרת הרכוש שנגזל, מאשים: "הממשלה גנזה הנושא מחשש לבלאגן דיפלומטי" • הצעד הבא: עתירה לבג"ץ

,עודכן
0השמעה
בובי בראון, צילום: מאיר אליפור

השואה היא לא רק רצח העם הגדול בעולם, אלא גם מעשה הגניבה הגדול בעולם", כך אומר בובי בראון, איש הצללים ששימש פרויקטור להשבת רכושם האבוד של קורבנות השואה, ומי שהיה יד ימינו של רה"מ לשעבר נתניהו, בראיון לרגל יום השואה הבינ"ל.

בראון, שפעל מאחורי הקלעים להשבת מיליארדי דולרים בעבר וכיום מכהן כסגן נשיא אוניברסיטת אריאל, דורש תשובות גם מהממשלה ושואל: "לאן נעלם הפרויקט להשבת רכושם של מאות אלפי ניצולי השואה?".

בראון (70), אחד ממייסדי ההתיישבות בגוש עציון, היה בין השאר חבר בוועדה בינ"ל שהוקמה ב־1993 ובזכותה קיבלו ניצולי שואה פיצויים בסך יותר מחצי מיליארד דולר.

"במזרח אירופה לא היו לאנשים חשבונות בבנק אלא ביטוחים - לחתונות, לרכוש וביטוחי חיים", הוא מסביר. לאחר המלחמה סירבו רובן המוחלט של חברות הביטוח לשלם את הפיצויים. "היו חברות שטענו שלא שילמו להן את הפרמיות, כאילו מאושוויץ ניתן היה לשלוח בכל חודש צ'ק", אומר בראון בציניות.

ב־2012 הוחלט לצאת לפרויקט להשבת הרכוש בשם "הארט", שבראשו עמד בראון - הממשלה הקצתה לכך 25 מיליון שקלים, ונאספו מאות אלפי עדויות ומסמכים.

אלא שלאחר כארבע שנים הפרויקט נגנז ומסד הנתונים נעלם. אנשי משרד האוצר, אומר בראון, "רצו להכניס את הכסף כסעיף בתקציב למען הניצולים, אך אני רציתי צדק - שהניצולים יקבלו את הכסף ישירות". גם משרד החוץ התנגד: "הם חששו מבלאגן דיפלומטי מפני שדרשתי צדק מממשלות אירופה".

נשיאת ארגון שורת הדין, עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר,צילום: ארגון שורת הדין

כעת החליטו בארגון "שורת הדין" לצאת בפרויקט בשם "הזדמנות אחרונה" ולסייע לבעלי הרכוש. עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת הארגון, מסבירה כי "מדובר במיליארדים ששייכים למשפחות הקורבנות, ואין לחברות הביטוח כל זכות להשאיר אותם בכיסיהן". אתמול הם הגישו מכתב התראה לקראת עתירה בבג"ץ נגד הממשלה והסוכנות היהודית, בדרישה לחידוש הפרויקט.

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר בתגובה: "נלמד את המכתב ונתייחס בהתאם באפיקים המקובלים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר