ב-2021 הגיעו לישראל 25,497 עולים, עלייה של 29.6% לעומת שנת 2020: מספר העולים הגדול ביותר הגיע מרוסיה והוא עומד על 7,640 עולים, 30.0% מסך העולים. כך עולה מנתוני העלייה לישראל ל-2021 והעלייה לישראל, בעקבות הלחימה באוקראינה בשנת 2022 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל משרד העלייה והקליטה.
כפי שפרסמנו ב"ישראל היום" חל זינוק בעולים מאוקראינה ורוסיה בשנת 20222. נתוני משרד העלייה חושפים כי בין התאריכים 31.7.2022-24.2.2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה. מדובר בגידול ניכר של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019, שבה הגיעו 9,774 עולים אוקראינה ומרוסיה. מחצית העולים מאוקראינה הגיעו מתחילת מרץ עד תחילת אפריל (כ-50%). מסוף אפריל מספר העולים מרוסיה היה גבוה יותר ממספר העולים מאוקראינה.
רוב העולים מאוקראינה בתקופה זו היו נשים – 63%, ואילו הגברים היו 37% בלבד. לעומת זאת, בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).
חלקן הגבוה של הנשים בקרב העולים מאוקראינה בולט במיוחד בגילאי 60-18 שבהם הן היו קרוב לשלושה רבעים מהעולים (73.9%), ואילו הגברים – כרבע (26.1%). נראה שההסבר לחלקם הקטן יחסית של הגברים בגילי 60-18 הוא האיסור שהטילה ממשלת אוקראינה על יציאה של גברים בגילים האלה מגבולות המדינה במהלך הלחימה. לעומת זאת, בקרב העולים מרוסיה באותם גילים היה שוויון באחוזים בין הגברים לנשים (49.7% ו-50.3%, בהתאמה).
בקרב העולים מאוקראינה נרשם הפרש גדול יחסית בין הגיל החציוני של הנשים שעמד על 42 שנים, לבין הגיל החציוני של הגברים שעמד על 38 שנים. לעומת זאת, בקרב הנשים והגברים שעלו מרוסיה הגיל החציוני היה דומה – 35 שנים ו-34 שנים, בהתאמה.
בדומה לשנים האחרונות, גם בשנת 2021 נשמר ההרכב של ארצות המוצא העיקריות: המספר הגדול ביותר של עולים הגיע מרוסיה (7,640 עולים שהם 30.0% מסך העולים), צרפת (3,594 עולים, 14.1%), ארצות הברית (3,480 עולים, 13.6%), אוקראינה (3,059 עולים, 12.0%) ובלרוס (1,014 עולים, 4%). כ-50% הגיעו מברית המועצות לשעבר, שכאמור מדובר בעיקר מרוסיה ואוקראינה.
פחות ילדים - יותר עובדים
העולים מתאפיינים באחוז נמוך יותר של ילדים לצד אחוז גבוה יותר של אנשים בגילאי העבודה העיקריים (64-15) בהשוואה למבנה הגילים של סך האוכלוסייה בישראל. השוואת מבנה הגילאים של העולים שהגיעו בשנת 2021 לזה של העולים בשנת 2020, מראה שבשנת 2021 ירד חלקם של העולים בגילאי העבודה (66% לעומת 70% בשנת 2020) ובמקביל עלה חלקם של העולים בגילאים המבוגרים יותר של 65 ומעלה (16% לעומת 13%, בהתאמה).
הגיל החציוני של העולים שעלו בשנת 2021 היה 34.8 שנים, לעומת 30 שנים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל. כפי שמשתקף במבנה הגילים ובגיל החציוני, אוכלוסיית העולים מבוגרת מעט מהאוכלוסייה בישראל.
אחוז גבוה של אקדמאים
העלייה בשנת 2021 התאפיינה באחוז גבוה יחסית של בעלי משלח יד אקדמי טרם העלייה לישראל. בקרב העולים בני 15 ומעלה, שידוע משלח היד שלהם בחו"ל טרם העלייה, ל-61.5% היה משלח יד אקדמי; ל-12.2% היה משלח יד של הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה; ל-7.3% היה משלח יד של עובדי מכירות ושירותים ול-6.7% היה משלח יד של מנהלים.
בקרב בעלי משלח יד אקדמי, האחוז הגבוה ביותר היה של משלחי יד בתחומי המשפט, החברה והתרבות (40.5% מסך בעלי משלח יד אקדמי); ואחריהם בתחומי המדע וההנדסה (21.8%), הבריאות (12.1%), ההוראה (10.1%), עסקים ומינהל (9.2%) ובענפי טכנולוגיות המידע (6.2%).
באשר להתפלגות הגילאים בקרב העולים לפי יבשת מגורים אחרונה, עולה כי העולים שהגיעו בשנת 2021 היו מבוגרים בכשנתיים בממוצע מהעולים שהגיעו בשנה הקודמת כפי שעולה מגילם החציוני. מדובר ב 34.8 שנים לעומת 32.7 שנים, בהתאמה. פילוח לפי יבשת מגורים אחרונה מראה שהעולים מאירופה היו המבוגרים ביותר מקרב העולים. הגיל החציוני שלהם היה 37.2 שנים. אחריהם היו העולים מאסיה שגילם החציוני היה 31.7 שנים, אמריקה ואוקראינה – 30.4 שנים. העולים מאפריקה היו הצעירים ביותר, גילם החציוני היה 30.0 שנים.
העולים החדשים השתקעו לראשונה בעיקר במרכז הארץ. קרוב למחצית (44.7%) השתקעו במחוזות המרכז (23.4%) ותל אביב (21.4%), לעומת מחוזות הפריפריה, הצפון (10.7%) והדרום (11.6%).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו