תמר (שם בדוי) ובן זוגה חיו יחד כזוג נשוי בסך הכל 14 יום, לא ברציפות, אך נישואיה נמשכו לא פחות מ-24 שנים מכיוון שבעלה נמלט לארה"ב, שם חי עם אישה אחרת וסירב לספק לה גט. היום (שלישי), במפתיע, הגיעה הגט המיוחל.
השניים נישאו ב-1998, אך לדברי תמר מתחילת הקשר ביניהם זלזל בה הבעל ואף נהג כלפיה באלימות מילולית. השניים כמעט ולא חיו במשותף, מכיוון שלמרות שהם שכרו יחד דירה, בפועל הבעל התגורר רוב הזמן בדירת הוריו בתואנה שהוא מטפל באביו החולה. לאחר לידת בתם המשותפת בני הזוג לא שבו להתגורר ביחד.
מעט לאחר שהשניים שכרו דירה בתל אביב תמר הפסיקה לעבוד בשל המעבר לעיר אחרת ובגלל הריונה המתקדם. בכל הזמן שהצדדים היו ביחד שילמה תמר שילמה עבור צורכה וצורכי הבת מחסכונות שהיו לה ומהלוואות שלקחה מהוריה. ורק לעתים השתתף גם הבעל בכלכלת הבית.
כאשר תמר הבינה כי אין מקום להמשך הנישואין היא ביקשה להתגרש, ובסוף 1999 הגישה תמר תביעה למזונות בבית המשפט לענייני משפחה. יום לפני מועד הדיון הראשון בתביעה טס הבעל לארה"ב. דבר נסיעתו נודע לתמר רק לאחר ששוחחה עם אחיו. לאחר זמן מה הבעל יצר קשר עם תמר והודיע לה שהוא בארה"ב ושהוא יחזור רק אם היא תמחק את תביעת המזונות. אז גם נודע לה כי הבעל העביר את החנות שהייתה בבעלתו על שם אחיו והבריח נכסיו וסגר את כל ענייניו הכלכליים בארץ.
בשנת 2000 נתן ביהמ"ש פסק דין למזונות. זו גם השנה שבה הטיפול בתיק הגירושין עבר לאגף עגונות בבתי הדין. במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות ע"י הרב גמליאל מהאגף לשכנע את הבעל לתת גט אולם ללא הועיל. לתמר נודע ב-2015 כי הבעל חי עם אישה אחרת במשך לפחות 3 שנים ויש להם בת משותפת.
בבית הדין הציעו מספר פעמים הסכמים לגירושין בנוסחים שונים. הסכמים אלו היו חד צדדיים לטובת הבעל כדי שישתכנע לתת גט, אך תמר הסכימה לחתום על כל נוסח שהכתיב הבעל ובלבד שתוכל להמשיך בחייה ולהקים בית חדש. בהסכמים אלו הסכימה תמר לוותר על מזונותיה ומזונות הבת, על כתובתה ועל חובותיו הכספיים. אולם בכל פעם לאחר שתמר חתמה על ההסכם, הבעל חזר בו ולא הסכים למלא את חלקו ולתת גט. הניסיון האחרון נעשה בשנת 2016, אז שוב ביקש הבעל מתמר לחתום על הסכם חד צדדי אולם הפעם תמר החליטה שהיא אינה מוכנה שהוא ימשיך לתעתע בה והיא סירבה לחתום על הסכם זה.
במפתיע, התקשרו השבוע לתמר אנשי בית הדין הרבני והודיעו כי הבעל שלח גט שליחות לאחר ששוכנע על ידי רב הקהילה בה הוא חבר לתת גט. אחרי 24 שנים היא סוף סוף שוחררה.
עו"ד אורית להב מנכ"לית "מבוי סתום" שליווה את תמר הביעה שמחה עצומה על הגט שניתן. "שמחה גדולה מהולה בכאב גדול, על שנים שתמר איבדה בהן יכלה לפתוח בזוגיות חדשה, להביא עוד ילדים ובעיקר - להיות חופשיה. הפצע של סרבנות גט ארוכת שנים נחרט אצל כל אישה שנפגעה ממנה.
"בית הדין הרבני צריך לעשות חשבון נפש איך יכול להיות שחייה של אישה נלקחו ממנה על לא עוול בכפה בחסות ההלכה. אנחנו יודעים שיש פתרונות הלכתיים לתופעת העגינות הזו וכל יום שעובר מבלי שבתי הדין משתמשים בפתרונות הללו הוא עוול נוראי וחילול השם. אנחנו מברכות על שתמר היא אישה חופשיה היום ומייחלות ליום שבו נצליח להתיר עגונות מבלי שיצטרכו לחכות למעלה משני עשורים", אמרה להב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו