חג שבועות 2025: זמני כניסת ויציאת החג, ומתי החופשה מסתיימת?

חג שבועות, מהחגים המרכזיים בלוח השנה היהודי, מסמל את סיומה של ספירת העומר ומציין את אחד הרגעים המכוננים במסורת - מעמד מתן תורה בהר סיני. מתי נכנס ויוצא החג? מהם המנהגים הבולטים ומה עומד מאחורי שמותיו השונים? כל מה שצריך לדעת - כולל תאריכי חופשה, הלכות ומשמעויות השם - מחכה לכם כאן.

מתי שבועות 2025?

חג שבועות יחול השנה בערב יום ראשון, ו' בסיוון התשפ"ה, 1 ביוני 2025 ויסתיים למחרת ביום שני, ב-2 ביוני, ז' בסיוון התשפ"ה.

זמני כניסה ויציאת החג

כניסת חג שבועות 2025

ביום ראשון, 01.06.2025, ו' בסיוון התשפ"ה

ירושלים - 19:05
תל אביב - 19:21
חיפה - 19:16
באר שבע - 19:21
אילת - 19:05
קריית שמונה - 19:12
אריאל - 19:11

צאת חג שבועות 2025

ביום שני, 02.06.2025, ז' בסיוון התשפ"ה

ירושלים - 20:23
תל אביב - 20:25
חיפה - 20:27
באר שבע - 20:23
אילת - 20:17
קריית שמונה - 20:26
אריאל - 20:24

חופשת שבועות בבתי הספר והגנים

מתי חלה חופשת שבועות?

חופשת הלימודים בשבועות מתחילה בערב חג שבועות, יום ראשון, 01.06.2025 ומסתיימת ביום שלישי, 03.06.2025 - בו יחזרו מסגרות מערכת החינוך לפעילות מלאה.

ללוח חופשות המלא בבתי הספר והגנים

הלכות ומנהגים בחג שבועות

חג השבועות הוא חג בעל משמעות דתית, חקלאית ותרבותית עמוקה ביהדות, והוא מלווה במנהגים והלכות ייחודיים שמטרתם לציין את היום בו ניתנה התורה לעם ישראל בהר סיני ולהביע תודה על השפע והיבול החקלאי. להלן ההלכות והמנהגים העיקריים בחג השבועות:

הלכות חג השבועות

הדלקת נרות  

בערב חג השבועות נוהגים להדליק נרות, כמו בכל חג. הברכות הן:

• בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם טוֹב.
• בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

קידוש 

בליל חג השבועות נוהגים לקיים קידוש מיוחד לכבוד החג, המשלב את הברכות והאזכורים של מתן התורה:
סַבְרִי מָרָנָן, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן, וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה, חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן. אֶת יוֹם חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה, זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ, מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָּנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים. וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ.
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
שהחיינו בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.

איסור מלאכה 

כמו בכל חג, יש איסור מלאכה בחג השבועות. ההלכות דומות לשבת, אך ישנן מלאכות המותרות לצורך הכנת אוכל.

קריאת התורה

 בחג השבועות קוראים בתורה את פרשת יתרו, הכוללת את עשרת הדיברות. קריאה זו מסמלת את מעמד מתן התורה בהר סיני.

קריאת מגילת רות 

בבית הכנסת נהוג לקרוא את מגילת רות, שסיפור המגילה מתרחש בתקופת הקציר ומסמל את קבלת הגרים לעם ישראל.

מנהגי חג השבועות

לחג השבועות מנהגים רבים, להלן המנהגים העיקריים של החג:

1. תיקון ליל שבועות - אחד המנהגים המרכזיים בחג השבועות הוא "תיקון ליל שבועות". בליל החג נשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה. המסורת מקורה בספר הזוהר והיא מתקנת את חטא השינה של בני ישראל לפני מתן התורה.
2. אכילת מאכלי חלב -  נהוג לאכול מאכלי חלב בשבועות. ישנם מספר הסברים למנהג זה:
   • כאשר קיבלו ישראל את התורה, לא יכלו לאכול בשר כי טרם ידעו את הלכות הכשרות החדשות, ולכן אכלו חלב.
   • הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך" מספר שיר השירים נדרש על מתיקות התורה, ולכן אוכלים מאכלים אלו.
   • החג מתקשר לשיא עונת החליבה והחקלאות, ולכן מאכלי חלב מסמלים את השפע.
     3 מחלבות שוות ביקור שכל חובב גבינות חייב להכיר>>
     

3. קישוט הבית והבית הכנסת בירק - על פי המסורת, הר סיני לבלב בפרחים וצמחים בזמן מתן התורה. לזכר זאת, נהוג לקשט את הבית ובתי הכנסת בצמחים ופרחים.
4. ביכורים - בזמן בית המקדש, היו מביאים את הביכורים – הפירות הראשונים של השנה. היום נהוג בקהילות רבות לקיים טקסי ביכורים המסמלים את התודה על היבול והשפע.
5. חג המים - מנהג קדום במיוחד בקרב יהודי צפון אפריקה הוא לשפוך מים זה על זה ביום שבועות. המנהג מסמל את השפע והברכה שהחג מביא עמו.
6. קריאת עשרת הדיברות - בחלק מהקהילות, נהוג לקרוא את עשרת הדיברות בעמידה ובכובד ראש, כדי להזכיר את המעמד הנשגב של מתן התורה.

המנהגים הפחות מוכרים של חג השבועות>>

מהו מקור השם של חג שבועות?

חג השבועות, שהוא אחד משלושת הרגלים המרכזיים ביהדות, קיבל את שמו מכמה מקורות מרכזיים. הנה פירוט של מקורות השם ואופן הקשר שלהם לחג:

שבעת השבועות

השם "שבועות" נגזר מהמילה "שבוע" ומסמל את שבעת השבועות הנספרים מחג הפסח ועד לחג השבועות. זהו גם מקור השם "ספירת העומר", שמתבצע במהלך תקופה זו. החג חל ביום ה-50 לאחר הפסח, ועם סיום הספירה נערך חג השבועות.

חג הקציר

חג השבועות מכונה גם "חג הקציר", והוא מציין את תקופת הקציר של החיטים. בתקופה זו חוגגים את תחילת עונת הקציר, והחג מסמל את השפע והפריחה החקלאית.

חג הביכורים

עוד כינוי לחג השבועות הוא "חג הביכורים". בתקופת בית המקדש היו מביאים בחג זה את מנחת הביכורים – הפירות הראשונים של השנה. העלאת הביכורים הייתה טקס חשוב בו הודו בני ישראל לאלוהים על השפע והיבול הטוב.

חג מתן תורה

לפי המסורת היהודית, בחג השבועות התרחש מעמד הר סיני – האירוע שבו נתן אלוהים את התורה לעם ישראל. לכן החג מכונה גם "חג מתן תורה" ומשלב בתוכו את המשמעות הדתית והרוחנית של קבלת התורה.

אזכורים בתורה ובמקרא

האזכורים לשמות ולמשמעויות של חג השבועות נמצאים במקומות שונים בתורה ובמקרא. בפרשת פנחס (במדבר כ"ח, כ"ו) מצוין: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים, בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה', בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם: מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ".