לא רק עוגות גבינה: המנהגים הפחות מוכרים של חג השבועות

חג השבועות יצויין השבוע (שלישי ורביעי) בארץ. החג, שבו על פי המסורת קיבל עם ישראל את התורה בהר סיני, מתברך במנהגים רבים ושונים. לכבוד החג, סקרנו את המנהגים הפחות מוכרים שהשתרשו בעם היהודי בהקשרו של החג.

חג המים: בקהילות רבות נוהגים בשבועות לשפוך או להשפריץ מים על המתפללים. מקורו של המנהג הוא ביהדות צפון אפריקה. הסיבות למנהג נובעות מכך שהתורה נמשלה למים, כמו כן יתכן שמטרתו של המנהג היתה לעורר את הציבור שלמד תורה בבית הכנסת לאורך כל הלילה. בכל מקרה מעניין לציין שלמרות התנגדות הרבנים בקהילות השונות המנהג פורח עד היום.

קישוט בית הכנסת בצמחייה: בקהילות רבות נוהגים לקשט בצמחים את בית הכנסת ואף את הבתים וזאת כדי לציין את העובדה שבזמן נתינת התורה הר סיני פרח כולו. טעם אחר למנהג קשור לכך לביכורים שמתחילים לצמוח. גם למנהג הזה קיימת התנגדות לא מעטה בגלל שיש הטוענים שמדובר בחיקוי מנהג נוצרי.

עוגות הר סיני: בקהילות יהודיות נהגו להכין לחג עוגות שנקראו "עוגות הר סיני". העוגות האלו היו ממולאות בדבש וצימוקים. מנהג אחר הוא הכנת "עוגות שבעת הרקיעים (סייטה סיילוס)". מדובר בסוג של חלות או עוגות עם שבע קומות והן מסמלות את הירידה של הבורא אל העם בזמן מתן תורה.

מצות בשבועות: חג השבועות מצויין 50 ימים בדיוק אחרי הפסח והוא כעין המשך של יציאת מצרים. במצרים עם ישראל השתחרר מעבדות ובשבועות הוא קיבל את התורה שנותנת לו משמעות רוחנית ומשחררת אותו מהאמונות שנהגו במצרים. לכן יש שנהגו לשמור מצות מפסח לשבועות, ובחג לפורר אותן אל תוך חלב ודבש ואז לאכול אותן אחרי התפילה.

הצגת התינוקות שנולדו: מנהג מחודש שציינו בקיבוצים בארץ. במהלך החגיגות היו מעלים אל הבמה את כל התינוקות החדשים שנולדו מאז החג הקודם. עם הפעוטות היו עולים ההורים שלהם שהיו מבצעים ריקוד עם הפעוטות.