"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיליארד שקלים: כך זינקה מעורבות חברות התרופות בסל התרופות

ההסכמים הסודיים נחשפים • השתתפות חברות התרופות קפצה מ־5% ב־2012 ל־56% ב־2017 • משרד הבריאות: "ההסכם מוזיל תרופות וטיפולים, המנגנון מפוקח על ידינו"

,עודכן
חברי ועדת סל התרופות // צילום: אורן בן חקון

חשיפה: כמיליארד שקלים מתקצוב התרופות החדשותשנכנסו לסל הבריאות הממלכתיבשמונה השנים האחרונות, שולמו ישירות או בעקיפין על ידי חברות התרופות והטכנולוגיות הרפואיות, ולא על ידי משרד הבריאות או קופות החולים. כך עולה מנתונים פנימיים של משרד הבריאות, הנחשפים כאן לראשונה, ומהערכת בכירים במשרד, בקופות החולים ובחברות התרופות.

אריה פז, המבקר הפנימי לשעבר של משרד הבריאות אמר ל״ישראל היום״: "ההסכמים אומנם מצליחיםלהביא תקציבים נוספים לסל, אבל יש בהם חשש לבעייתיות גדולה מאוד בכך שהם מביאים לכניסה מסוכנת של האינטרסים של חברות התרופות היישר לתוך הלב של מערכת הבריאות הציבורית בקופות החולים ובמשרד הבריאות. יש גם חשש לניגוד עניינים מובנה וגם לכך שזוהי למעשה הפרטה זוחלת של סל התרופות הממלכתי, שנעשים בדלת האחורית ללא החלטה או אחרי דיון ציבורי״.

עוד בנושא ב"ישראל היום":

אם ההסכמים טובים, למה הם מוסתרים מהציבור?

ועדת סל התרופות פשטה את הרגל

"אי הכללת בדיקה לאיתור סרטן הריאה - פשיטת רגל"

התקצוב של חברות התרופות מבוסס על הסכמים מיוחדים וחסויים בין משרד הבריאות, קופות החולים וחברות התרופות, והוא כולל העברה של תשלומים מחברות התרופות ישירות לחשבונות קופות החולים, בהיקף של כ־400-300 מיליוני שקלים עבור מימון התרופות החדשות לחולים. כמו כן, הסכמים אלה כוללים הנחות מיוחדות וגדולות על מחירי התרופות החדשות בהיקף של עוד כ־600 מיליוני שקלים, שגם אותם מחשבים במשרד הבריאות כהעברה עקיפה של תקציב לסל התרופות. על פי נתוני משרד הבריאות, ההסכמים המיוחדים אפשרו תקצוב של חלק משמעותי מסל התרופות בשנים האחרונות בהיקף משתנה של בין חמישה אחוזים ב־2012 ל־46 אחוזים ב־2016 ול־56 אחוזים ב־2017. סך התקצוב הממשלתי לתרופות חדשות בין 2012 ל־2019 הוא כ־3 מיליארד שקלים.

תרופות חדישות

על פי נתונים פנימיים במשרד הבריאות והערכות של בכירים במערכת הבריאות, התקצוב הישיר והחריגשל חברות התרופות את סל התרופותכבר הביא בשמונה השנים האחרונות להכנסת כ־100 תרופות חדשות לסל עבור כ־60 אלף חולים. בכל המקרים מדובר בתרופות יקרות מאוד (חלקן בעלות של מיליון דולר לכל חולה בשנה), שלא היו יכולות להיכנס לסל ללא ההסכמים המיוחדים שנחתמים בין משרד הבריאות לחברות התרופות. אלה הביאו להורדה הגדולה במחיר בפועל של התרופות ולהשתתפות הישירה בפועל של החברות במימון הסל.

חלק ניכר (כ־40 אחוזים) מההסכמים המיוחדים הם עבור עשרות התרופות החדישות שהוכנסו לסל לטיפול בסרטן,ובהן תרופות חדישות לסרטן, תרופות להפטיטיס סי, תרופות לטרשת נפוצה, מכשיר לצנתורי לב, תרופות למחלות נדירות כמו מחלות ניוון השרירים ה־sma, ומחלת רככת העצמות. ההסכמים בין משרד הבריאות לחברות התרופות, המכונים "הסכמי חלוקת סיכון" (RISK SHARING), לא מדווחים לחלוטין על ידי משרד הבריאות לציבור. התיעוד הפנימי במשרד הבריאות על עצם קיום ההסכמים מוגדר תמיד בוועדת הסל כ"חומר לדיונים פנימיים שלא נועד להפצה", ובמשרד הבריאות מתייחסים להסכמים אלה כחשאיים שאסור לפרסם את עצם קיומם לציבור.

ההסכמים המיוחדים בין המשרד לארבע קופות החולים (כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית) ולחברות התרופות נועדו לאפשר את הכנסת התרופות החדשות לסל הבריאות על ידי הפחתה בפועל של המחיר האסטרונומי של התרופות החדשות שמוגשות לסל, ולאפשר לחברות התרופות להפחית משמעותית באופן ישיר או עקיף את מחיריהן - לעיתים הורדה בפועל של 50 אחוזים ויותר מהמחיר. עם זאת, ההסכם מאפשר לחברות התרופות להמשיך לשמור על המחיר הרשמי הגבוה של התרופה בארץ ובחו"ל. למחיר בחו"ל יש חשיבות קריטית לעסקי חברות התרופות, שכולן חברות ענק בינלאומיות.

איך זה קורה? על פי מסמך פנימי של ההסכם שהגיע לידי "ישראל היום", על ההסכם חתומים לשלוש עד חמש שנים במשותף נציגי משרד הבריאות, ארבע קופות החולים וחברת התרופות, ולפיו התרופה שנכנסת לסל תמומן בחלקה ישירות על ידי משרד הבריאות וקופות החולים למספר מסוים של חולים שנקבע מראש, ונוסף על כך, מעבר למספר החולים שנקבע מראש מתחייבת חברת התרופות לממן את התרופה לחולים. המימון של חברת התרופות נעשה על ידי העברת כספים לחשבונות קופות החולים לפי החלק היחסי שלהן באוכלוסייה, וזאת לאחר שהקופה העבירה למשרד הבריאות את הדיווח על החולים שקיבלו בפועל את התרופה החדשה או על מספר יחידות התרופה שהקופה רכשה בפועל.

ממשרד הבריאות ומוועדת הסל נמסר בתגובה: "על רקעהעלייה העולמית במחירי התרופות, פותח מנגנון מקצועי ויעיל של הסכמי חלוקת סיכון בין חברות התרופות לקופות החולים.

"ההסכמים עם חברות התרופות מגובשים באופן שתורם לשיעורי הנחה גבוהים ומאפשר הכללה של תרופות וטכנולוגיות בסל למספר גדול יותר של חולים, והורדה אפקטיבית של מחירי התרופות והטיפולים. מדובר במנגנון שמבוקר ומפוקח במשרד הבריאות לאורך השנים. דבר קיומם של ההסכמים גלוי לכתבי הבריאות, המוזמנים לסקר את דיוני ועדת הסל".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר