פרופ' אליק אבירם, שכיהן בשורה של תפקידי מפתח במערכת הבריאות, קורא בצעד אמיץ ויוצא דופן לבטל לאלתר לחלוטין את ועדת סל התרופות, ולהקים במקומה תהליך ממלכתי אחר שיכריע על הכנסת התרופות והטכנולוגיות החדשות לסל הציבורי. זאת לאחר החשיפות ב"ישראל היום" על ועדת הסל.
זו הפעם הראשונה שיוצאת קריאה פומבית כזו לבטל את ועדת סל התרופות, תוך העלאת ביקורת קשה על האופן שבו היא פועלת היום, וזאת עוד כשקריאה כזו יוצאת מפרופ' אבירם, מבכירי וותיקי מערכת הבריאות בישראל שנחשב מוערך מאוד על ידי רבים במערכת הבריאות בארץ וכיהן בשורה ארוכה של תפקידים במערכת הבריאות, כולל חברות בוועדת סל התרופות, המנהל לשעבר של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, המנהל הרפואי לשעבר של קופת חולים מכבי והמנהל לשעבר של בתי החולים איכילוב, אסותא בתל אביב והדסה בירושלים.
קריאתו של פרופ' אבירם יוצאת על רקע הפרסום ביום חמישי של ההחלטות החדשות של ועדת הסל ב־2019 ובהמשך לאמירות של חברי הוועדה שהשנה, יותר משנים קודמות, היו תרופות חיוניות שלא נכללו בסל כיוון שנגמר התקציב שהקציבה הממשלה לתוספת התרופות לסל. ועדת סל התרופות פועלת זה כ־20 שנה וחברים בה נציגי משרדי הבריאות והאוצר, נציגי קופות החולים וארגוני הרופאים, ונציגי ציבור שנבחרים על ידי שר הבריאות.
פרופ' אבירם // צילום: אסנת קרסננסקי
הקריאה של אבירם יוצאת גם על רקע החשיפות ב"ישראל היום" כי ביום האחרון לדיוני ועדת הסל, נדחתה שוב הדרישה החד־משמעית של צמרת משרד הבריאות להכניס לסל את בדיקת הסי.טי לאיתור מוקדם של סרטן הריאה, זאת למרות שלפי הערכות של רופאים בכירים הבדיקה יכולה להציל מאות ישראלים בשנה. עוד נחשף ב"ישראל היום" כי בדיונים הסופיים איימו נציגי קופות החולים לעצור את דיוני ועדת הסל, בגלל טענות על כך שבמשרד הבריאות מבקשים מהקופות לממן בעצמן חלק מהתרופות החדשות.
לדברי אבירם, "צריך לבטל את ועדת סל התרופות ולהקים מנגנון חדש במשרד הבריאות להכנסת תרופות חדשות בתקצוב הציבור, בדיוק כמו שוועדה ציבורית לא קובעת לצה"ל או למשרד הביטחון איזה ציוד לקנות כדי להגן על החיילים. ברור שצריך להיות דיון ציבורי, אבל לאחר שנקבעים הקריטריונים הרפואיים, הציבוריים והמוסריים להכנסת תרופות חדשות לסל הציבורי. השאלה איזה תרופות ייכנסו צריכה להיות של משרד הבריאות עצמו ושל קופות החולים".
אבירם מציע שבמשרד הבריאות תוקם רשות ציבורית ממלכתית להערכת טכנולוגיות רפואיות, כמו שקיימת בבריטניה, אשר תקבע את הסטנדרט לטיפול הרפואי. בין היתר היא תעשה את ההערכה של הטכנולוגיות הרפואיות והתרופות החדשות מבחינת התועלת שבהן, העלות שלהן מול התועלת והדירוג שלהן מול התרופות שכבר קיימות. ההערכות של הרשות יהיו הבסיס להחלטות של משרד הבריאות וקופות החולים על הכנסת תרופות לסל הציבורי, שיהפוך להיות הרבה יותר גמיש ודינאמי. בנוסף, היא תעשה הערכה ותקצוב נפרדים לתרופות היקרות למחלות הנדירות ("מחלות יתום").
"שהממשלה תיקח אחריות"
לדברי פרופ' אבירם, אם כבר קיימת ועדת סל, "היא צריכה לעשות תעדוף של התרופות החדשות ללא קשר לתקציב שלהן ולהגיש את הרשימה למשרד הבריאות לפי סדר חשיבות מקצועי־ציבורי".
לדבריו, משרד הבריאות והממשלה צריכים להיות האחראים לקבוע איזה חולים לא יקבלו את התרופות החדשות החיוניות. "השיטה של ועדת הסל מנוגדת לממשל תקין כאשר באופן הנכון, משרד הבריאות, כמו כל משרד ממשלתי, היה אמור לעשות את השימוש הנכון מקצועית וציבורית בתקציב של המשרד על ידי תהליך של קביעת סדר עדיפויות למה שנכון לציבור. למעשה ועדת הסל מהווה כיסוי ואליבי למשרד הבריאות לכל מה שלא נכנס לסל, כי כל האחריות נופלת על הוועדה. אין לזה היגיון והוועדה הפכה להיות כמו פולחן שנתי של מערכת הבריאות. זו שיטה מטומטמת שרק פוגעת בציבור. כך לא צריך לנהל מדינה ומערכת בריאות לטובת הציבור", לטענתו.
אבירם מציין את העובדה שסגן שר הבריאות החליט בשנים האחרונות לקחת מראש מהתקציב שהממשלה מעבירה לעדכון סל התרופות עבור הרפורמה ברפואת השיניים, ומוכיח על ידי כך שמשרד הבריאות יכול, כשהוא מוצא לנכון, לתקצב מתוך הסל את מה שנראה לו נכון מבלי שוועדת הסל החליטה על כך. לדבריו, כך גם בדיוק היה אמור לעשות משרד הבריאות במקרה של הבדיקה לאיתור סרטן הריאה שמשרד הבריאות דרש שתיכנס לסל, אבל ועדת הסל סירבה.
לדבריו, "הכוח הדומיננטי הוא של ארבע קופות החולים. יש גם לחץ אדיר של חברות התרופות. יש גם לחצים פוליטיים על הוועדה. היו מקרים רבים שוועדת הסל הכניסה תרופות שלא היה צריך להכניס לסל הציבורי. אין בקרה רפואית ותקציבית של משרד הבריאות על החלטות ועדת הסל וזו בעיה גדולה ומחדל גדול מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו