קיים פער בלתי נתפס בין המצב של מדינת ישראל כיום, שבו אנחנו מנהלים חיים כמעט נורמליים בצד הקורונה, לבין המסרים העולים מהמומחים במערכת הבריאות ובאקדמיה - שלפיהם הגל החמישי כבר כאן.
יש כמה גורמים המסבירים את הפער. ראשית, הירידה הטבעית בהגנה החיסונית ככל שחולף הזמן, שמתרחשת בד בבד עם התפשטות וריאנט האומיקרון, שכבר עכשיו אפשר לומר שהוא מידבק הרבה יותר (מספר הנדבקים מכפיל את עצמו בתוך שלושה ימים).
במחקר מעבדתי שנערך במרכז הרפואי שיבא ובמעבדה המרכזית לנגיפים, למדנו כי התגובה החיסונית בקרב מתחסנים בשלוש מנות מנטרלת מעט פחות את זן האומיקרון, בעוד התגובה החיסונית לזן זה בקרב מקבלי שתי מנות אחרי שישה חודשים מאז קבלת המנה השנייה - אפסית. באופן פרדוקסלי, אם יימצא שזן זה מידבק מאוד אך אינו גורם למחלה קשה, ייתכן שהוא יוכל לדחוק את שאר המוטציות ולהפוך את הקורונה למחלה קלה בלבד.
שנית, הסוגיה שמטרידה את ישראל יותר מכל היא המספר הגבוה של אנשים שיש לחסן כיום - יותר משני מיליון, הכוללים את הלא מחוסנים, המחוסנים בשתי מנות בלבד וילדים שטרם התחסנו.
אירופה, שמצבה חמור מזה של ישראל בשל המספרים הגבוהים יותר של הלא מחוסנים, מטילה בימים אלה שורה של הגבלות, בדגש על מי שלא התחסן כלל או לא קיבל מנת דחף, כולל סגר בררני.
האתגר של ישראל לחסן יותר משני מיליון איש הוא אף גדול יותר מהאתגר שניצב בפניה בגל הרביעי. אז, ההחלטה המשמעותית הייתה להתחיל במתן מנת הדחף בניגוד לדעה הרווחת ב-FDA ובעולם. אך מהרגע שהתקבלה ההחלטה, כארבעה מיליון ישראלים נענו לקריאה והתחסנו - ובזכותם דעך הגל הרביעי. כיום, במקום לשכנע את המשוכנעים, אנו נדרשים לשכנע את המתנגדים והמהססים. זהו אתגר קשה יותר.
כדי להצליח חייבים להמשיך בהסברה לקהלים ייעודיים. כך, למשל, בשיבא התקיים לאחרונה בשיתוף מנכ"ל משרד הבריאות כנס לגדולי הרבנים, שבו השבנו לשאלותיהם ורתמנו אותם להסברה.
לצד זאת, יש לתעדף את כל מי שהתחסן ופעל על פי עקרון הערבות ההדדית, בצד ההגנה על עצמו ועל משפחתו. לא נכון להטיל חובת בידוד על השבים מחו"ל, גם במקרה של חשיפה לאומיקרון. זוהי מדיניות שגויה מיסודה בכל הנוגע למי שהתחסן.
באשר למי שבוחר לא להתחסן, יש להוריד את הכפפות ולנקוט צעדים חריפים, החל מהגבלת הכניסה למקומות ציבוריים שאינם חיוניים ועד להעלאת מס בריאות. עם זאת, הטלת חובת חיסון אינה מעשית.
לא פחות חשוב, יש לחזק את מערכת הבריאות ולהוסיף מיטות טיפול נמרץ, כדי להימנע מהצורך בסגר כולל במקרה שמספר החולים באורח קשה יעלה על המקומות המועטים הקיימים כיום בטיפול נמרץ. בגל הרביעי הגענו למצב קיצון שבו לא היה מקום לאף חולה נוסף מחובר למכונת לב־ריאה בכל הארץ. לכן, כבר היום יש ליישם את התוכנית של איגוד מנהלי בתי החולים לתוספת 321 מיטות טיפול נמרץ - זה הלקח שלמדנו בגל השני. בשורה התחתונה, הפתרון בידינו. אם כולנו נתגייס, נוכל לקיים אורח חיים בטוח בצד הקורונה.
הכותב הוא המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא וחבר קבינט המומחים של הקורונה, ובעבר כיהן בתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו