ההחלטות לגבי מתן חיסון למבוגרים ולנוער מגיל 12 ויותר - כך כבר ברור כיום - הן אלו שהובילו לדעיכת הגל הרביעי והצילו חיי אדם רבים.
לצד עטיית המסכות והריחוק החברתי, ללא חיסון האוכלוסייה ומתן מנת הדחף השלישית, המחיר של הגל הרביעי היה כבד. בחודשיים האחרונים רוב האנשים המאכלסים את מחלקות הקורונה - מרבית החולים קשה ומרבית המתים מקורונה - הם אנשים שבחרו לא להתחסן.
אולם כעת, כאשר הגל הזה בדעיכה, האם באמת נכון לחסן ילדים? הרי חומרת מחלתם של הילדים קטנה בהרבה מזו של מבוגרים או של אנשים עם מחלות רקע ודיכוי חיסוני. האם נכון לחשוף את הילדים לסכנות הגלומות בחיסון? אז בואו נדון בשאלות הללו:
חומרת המחלה: בסקר שערך משרד הבריאות, כ־11% מהילדים שנדבקו בקורונה סובלים מסיבוכים ארוכי טווח של המחלה (long COVID), שנמשכים שבועות עד חודשים - קושי בריכוז, ערפול מוחי, הפרעות בחושי הטעם והריח, קושי בביצוע פעילות גופנית ועייפות מתמשכת. בקרב ילדים בני 6-3, 1.8% עדיין סבלו מתסמיני קורונה חצי שנה לאחר ההחלמה, ובקרב ילדים בני 12-6 - 2.4% סבלו מתסמינים ממושכים. יש, ככל הנראה, תת־אבחון משמעותי של תסמונת זו, והמספרים האמיתיים גבוהים אף יותר. בגל הנוכחי, עם העלייה ביכולת ההידבקות של ילדים בווריאנט דלתא, ראינו יותר ילדים עם תסמונת הדלקת הרב־מערכתית (PIMS), תסמונת המופיעה כשבועיים-שלושה לאחר ההידבקות בקורונה וגורמת לנזק רב־מערכתי ואף למוות. חלק מהילדים נותרים עם נכות בלתי הפיכה.
בטיחות החיסון: הצטבר כבר מידע רב לגבי בטיחות החיסון. מרבית תופעות הלוואי צפויות וכוללות חום, כאב מקומי באזור ההזרקה, חולשה וכאב שרירים. תופעות לוואי משמעותיות נדירות מאוד, וכוללות תופעות אלרגיות ודלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס), שתוארה בעיקר בבנים בני 16 עד 29. הרוב המכריע של מקרי המיוקרדיטיס היו קלים וללא נזק לטווח ארוך. שיעור המקרים הקשים היה מאוד נדיר - עמד על 0.34 מקרים ל־100,000 מחוסנים. הדיווחים שנאספו בעולם דומים לנתונים בארץ, ומעידים על כך כי הסיכון בחיסון נמוך בהרבה מאשר הסיכון בהידבקות בקורונה, אפילו בילדים שלהם שיעור סיבוכי המחלה נמוך. הנתונים הראשוניים של פייזר לגבי בטיחות החיסון בילדים הם מצוינים, הן לגבי יעילות והן לגבי הבטיחות.
דעיכת המגיפה: מדוע להתחסן כשהמחלה כבר נעלמת? אז זהו, שהיא לא נעלמת. למרות הירידה הנוכחית בתחלואה בארץ, בעולם קורונה עדיין מאוד שכיחה ואין צפי לדעיכת המגיפה בשנתיים הקרובות. לכן "תעשיית הווריאנטים" נמשכת, וייתכן שייווצר וריאנט מידבק במיוחד בילדים, הגורם למחלה קשה יותר. לא כדאי להגיע לרגע הזה ללא אמצעי מיגון.
ניתן לדמות את ההתחסנות לקיר גבוה שחוצץ בינינו לבין הנגיף. ככל שהקיר נמוך יותר, הסיכוי של הנגיף לקפוץ מעליו עולה. חיסון הילדים מגביה את הקיר באופן משמעותי, גם בהגנה האישית על הילד מסיבוכי הקורונה, וגם בהגנה הכללית על שאר בני הבית.
את החלטתי הסופית לגבי ההמלצות להתחסנות ילדים אקבל רק לאחר שאראה את כל החומר שהוצג ל־FDA, אולם אין לי ספק כי בסופו של יום - אם באמצעות חיסון של פייזר, אם בחיסון של חברה אחרת - זו תהיה הדרך היחידה להגן בצורה טובה על ילדינו מפני הנגיף האלים הזה. אל תתנו לפייק ניוז המשתולל ברשתות לקבוע את החלטתכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו