"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חיסונים ימנעו סגר נוסף
שורת ההגבלות של קבינט הקורונה, שנועדה למנוע את עליית התחלואה, אינה חשובה כמו הגברת החיסונים בקרב האוכלוסייה המחוסנת • הקבינט צריך לנקוט פעולות כדי להביא קרוב למיליון בני אדם להתחסן בהקדם
חיסון במנה השלישית
פרשנות

חיסונים ימנעו סגר נוסף

שורת ההגבלות של קבינט הקורונה, שנועדה למנוע את עליית התחלואה, אינה חשובה כמו הגברת החיסונים בקרב האוכלוסייה המחוסנת • הקבינט צריך לנקוט פעולות כדי להביא קרוב למיליון בני אדם להתחסן בהקדם

פרופ' דרור מבורך
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קבינט הקורונה החליט על שורה של הגבלות שמטרתן למנוע עלייה במאומתים ובחולים קשה והכבדה על מערכת הבריאות. ברור לכולם שאם קצב עליית מספר החולים במצב קשה ימשיך, אנו עלולים להגיע בתחילת ספטמבר לכ-800 חולים קשה. מעבר לעלייה בתחלואה ובתמותה, מספר זה מציין סף משמעותי לספיקת בתי החולים, שבו יש ירידה משמעותית בתפקוד של מחלקות פנימיות, המוסבות למחלקות קורונה, פגיעה בפעילות בית החולים וחוסר במיטות טיפול נמרץ הן לחולי קורונה, אך לא פחות מכך - לחולים רגילים.

מה מבין הפעולות הננקטות היא החשובה ביותר למניעת עלייה זו? אף אחת מהן! כי הנושא החשוב ביותר הוא הגברת החיסונים בקרב האוכלוסייה הלא מחוסנת, אשר מונה קרוב למיליון איש!

חיסונים בתל אביב, גדעון מרקוביץ'


אוכלוסיית הבלתי מתחסנים אינה הומוגנית: לצד "מתנגדי חיסון" מושבעים, יש הרבה מאוד "מהססי חיסון". מדובר באנשים שמוכנים להתחסן אבל מחכים לראות מה יקרה למחוסנים, אנשים שחוששים מקונספירציות עם ספקות כלפי מוסדות חזקים הקשורים לחיסונים, אנשים שחוששים מתופעות לוואי, ועוד. עלינו, באמצעות הרשויות המקומיות, מנהיגי קבוצות מגדריות ומתנדבים, לנסות להקים מערך הסברה ולהביא 300 אלף מחוסנים חדשים בתוך שבועות ספורים.

האם נגיע לסגר? עוד טעות רווחת היא שכאשר יכלו כל הקיצין - נטיל סגר והכל יסתדר. אז אם נסתכל על הסגר האחרון - הוא לא הצליח להוריד את מספר המאומתים במידה ראויה, מכיוון שלא יושם בתנאים טובים ולא היה שיתוף פעולה של הציבור. סופו של הגל השלישי הגיע רק בזכות החיסון. לכן "סגר" אינה מילת קסם.

מובן שכל האמצעים שהוחלט עליהם, כולל סגר, יגרמו לשיפור מסוים במצב, ומובן שהקבינט חייב לנקוט פעולות - אבל הבעיה הייתה ונותרה: היקף המחוסנים והמחלימים. ראו את ירושלים, שבה הייתה תחלואה גבוהה פי 2 מאשר בשאר הארץ לאורך הגלים השונים, וכרגע התחלואה בה נמוכה פי 8-5, ככל הנראה לאור מספר מחוסנים ומחלימים מהגבוהים בארץ.

הכותב הוא מנהל פנימית ב' ומחלקת קורונה בהדסה עין כרם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...