"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התשובה לזן הדלתא: חיסונים
המשימה המרכזית של ישראל היא לשכנע כמיליון ישראלים שלא התחסנו – להתחסן • בשלב הזה, אין לעולם הרפואה את הנותנים הרפואיים שיקבעו האם ומתי לתת חיסון שלישי
מתחם חיסונים. האם הם ימנעו את הסגר? | צילום: גדעון מרקוביץ
דעה

התשובה לזן הדלתא: חיסונים

המשימה המרכזית של ישראל היא לשכנע כמיליון ישראלים שלא התחסנו – להתחסן • בשלב הזה, אין לעולם הרפואה את הנותנים הרפואיים שיקבעו האם ומתי לתת חיסון שלישי

פרופ' ארנון אפק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מאז פרוץ מגפת הקורונה במארס 2020, חוו העולם וישראל מספר גלי תחלואה. על הגלים הראשון והשני התגברנו באמצעות סגר שגבה מחיר אנושי, חברתי וכלכלי קשה. את הגל השלישי בלמה ישראל בראש ובראשונה באמצעות מבצע החיסונים היעיל והמהיר בעולם.

ישראל היא מהמדינות מהמובילות בעולם בשיעור המתחסנים ובקצב חיסון האוכלוסייה. זהו הישג חסר תקדים, שבזכותו ישראל יכולה וחייבת לחיות בביטחון לצד הקורונה, תוך ניהול סיכונים ומינימום פגיעה באזרחים. המשמעות של חיים בטוחים לצד הקורונה היא יצירת איזון בין הנזקים שנגרמים לכלכלה ולחברה, בד בבד עם נקיטת פעולות שיובילו לצמצום ההדבקה והתחלואה הקשה.

חיים בטוחים לצד הקורונה אפשריים בזכות היעילות הגבוהה מאוד של החיסון במניעת מחלה קשה, גם כשמדובר בזן דלתא. הוכחה לכך ניתן לראות בנתונים מישראל ומהעולם. בינואר 2021 היו בישראל כ־8,000 מאומתים ויותר מ־50 מתים ביממה, לצערנו. באותו חודש היו בבריטניה 45,000 מאומתים, ויותר מ־560 מתים ביממה. ביולי 2021, לעומת זאת, בישראל יש 973 מאומתים ו־2 מתים ביממה, ובבריטניה - 31,000 מאומתים ו־96 מתים. לאור הנתונים, המשימה המרכזית של ישראל היא לשכנע כמיליון ישראלים שלא התחסנו - להתחסן.

המהלך השונה של מחלת הקורונה בגל הנוכחי מציב אתגר לעולם הרפואה. אנו חייבים להבין את המשמעות של ההדבקה בזן דלתא באמצעות מחקר רפואי. יעילות החיסון נגד זן זה במניעת מחלה קשה היא גבוהה, ועומדת על כ־90 אחוז.

ועדיין, חשוב להקטין את ההדבקה, שכן חלק מחולים אלו עשוי להידרדר ולפתח מחלה קשה. חשוב, לפיכך, להחליט האם ומתי לתת חיסון שלישי (בוסטר), שיעלה את רמת הנוגדנים ויתרום לצמצום ההדבקות. בשלב זה, לעולם הרפואה אין תשובה המושתתת על נתונים רפואיים.

היום מתחיל מחקר לאומי, בהובלת משרד הבריאות ושיבא, בקרב משפחות עם מחוסנים מאומתים לקורונה שיסכימו להשתתף במחקר. החוקרים ינסו לקבוע את שיעור ההדבקה וההידבקות של מחוסנים שמאומתים לנגיף ואת אופי המחלה בקרב המחוסנים שנדבקו, ולסייע בקביעת המדיניות שתאפשר את השארת ישראל פתוחה ובטוחה.

במקביל, בשיבא כבר נאספים נתונים ממחקר שמתקיים בקרב מדוכאי חיסון שקיבלו מנה שלישית, ואנו מתכננים מחקרים נוספים, בין השאר בקרב קשישים. אין ספק שבנושא הקורונה ישראל מובילה, והתורה המקצועית תצא מציון.

השילוב של העלאת שיעור המתחסנים, עטיית מסיכות, ריבוי בדיקות, אכיפה, מחקר והימנעות ככל הניתן מסגר, יאפשר את החיים הבטוחים לצד הקורונה ויבטיח כי אנחנו ננהל את המגיפה, ולא היא אותנו.

הכותב הוא משנה למנהל הרפואי בשיבא, חבר בצוות "מגן ישראל", לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...