כתבי "ישראל היום" יצאו לבדוק איפה מקפידים על עטיית מסיכות - וחזרו המומים

"לא להיות שאננים", קרא אתמול (ראשון) מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש, והיום החלה אכיפת עטיית המסיכות המחודשת במקומות סגורים. כתבינו יצאו לשטח כדי לבחון את התנהלות האזרחים בצל התרחבות היקף תחלואת הקורונה, וחזרו עם ממצאים מדאיגים. ראש הממשלה בנט התייחס הבוקר לבדיקת "ישראל היום" בישיבת הממשלה: "אני רוצה לומר כאן באופן ברור: החלטות הממשלה אינן המלצות, הן מחייבות. מי שיפר - ישלם. מסכה במקומות סגורים – היא חובה, לא המלצה".

"בלי מסיכה לא נכנסים"

בראשון לציון, עיר צהובה על פי מדד הרמזור, בקניונים בעיר מקפידים על עטיית מסיכה, שכן כל ההנהלות לא הסירו הוראה זו מסדר היום. "אף פעם לא הסרנו את חובת המסיכה", אומר השומר בכניסה, "בלי מסיכה לא נכנסים לקניון".

מנגד, דווקא בחנויות הרחוב היו אנשים שלא עטו מסיכה. "יש חנויות שתראה בהם אנשים ללא מסיכה. גם אם המוכרים עוטים מסיכה, הם לא דורשים מאף אחד לעטות. כולם רוצים להרוויח כסף ולא להפסיד קליינט בגלל הוראה על מסיכה", מנסה להסביר כרמל, עובדת בחנות במרכז העיר.

"מבינים כשזה מגיע לכיס"

לדבריה, "כנראה שברגע שיתחילו לתת דו"חות אז כולם יתחילו להקפיד. כי ככה זה אצלנו - כשזה מגיע לכיס, פתאום כולם ילדים טובים. אם לא רוצים ששוב נהיה במצב של סגר, חייבים לאכוף. אנשים כאן איבדו כל פחד ויצאו מפרופורציה. כנראה האמינו לסיפורים שזה מאחורינו".

יעקב לוי, בן 73, נכנס לרכוש מנת פלאפל לנכדים. עטוי מסיכה הוא ביקש משני חיילים שהיו לידו לשים מסיכה, אבל הם הסתכלו עליו במבט של "מה הוא רוצה מאיתנו?" ולא חבשו. גם בעלי המקום לא ביקשו מהם. "זה מה שקורה, אני יודע שחיילים מחוסנים כי הצבא חיסן את כולם", הוא אומר, "אבל זה עניין של עיקרון. אומרים לאנשים לשים מסיכה, אז שימו. אם לא לעצמכם, אז לפחות תחשבו עלינו המבוגרים. או על המשפחה שלכם. אחר כך מתפלאים למה יש עלייה במספר החולים".

ברחוב אין צורך לעטות מסיכות, אבל יותר ויותר אנשים נראו עימן למרות זאת. "נכון, אמרו שלא צריך והיה כיף קצת להוריד את המסיכות ולנשום, אבל כנראה שנצטרך עוד זמן ללכת עם המסיכות ואין ברירה. אחרת הולכים אחורה", מציינת טליה, 24, תושבת העיר שהקפידה לעטות מסיכה ברחוב.

היא מוסיפה כי "עדיף לי לשים מסיכה כי בטח בעוד חודש לקראת החגים הכל ייסגר שוב, וזה כשכבר התחלנו לחזור לשגרת חיים, סרטים ובילויים. חוץ מזה, מתברר שחיסונים או לא - המחלה הזו לא עוברת כל כך מהר ולא משנה מה הממשלות והמומחים יספרו לנו".

בביקור בנמל התעופה בן גוריון ניתן לראות תורים ארוכים. חלק מהנוסעים מרשים לעצמם לא לעטות מסיכות, אך דווקא בנתב"ג ישנם פקחים שתפקידם הוא לדרוש מהם להחזיר את המסיכות. הבעיה הגדולה בנמל התעופה, זו שגורמת לתורים הארוכים, היא עניין מילוי הטפסים והביורוקרטיה.

בירושלים נרשמה אתמול תנועה דלילה יחסית בשל תשעה באב. קונים מעטים היו ברחוב יפו, ורובם הקפידו על עטיית מסיכות עם הכניסה אל החנויות. ניכר כי בירושלים וביישובים הסמוכים לבירת ישראל יש מודעות לנושא עטיית מסיכות, ותושביה ממושמעים הרבה יותר לעומת תקופת תחילת מגיפת הקורונה. גם בקניונים וברשתות שיווק המזון השונות בירושלים ובסביבתה רוב הקונים עטו מסיכות. לצד זאת, היו כמה מקרים בודדים של קונים שלא שמרו על ההוראות ומייד נקראו לסדר על ידי המאבטחים, שדרשו מהם לעטות מסיכות והבהירו להם כי אחרת ייאלצו להוציא אותם. ברשתות המזון נצפו עובדים ברשתות המזון שעטו מסיכות באופן חלקי בלבד.

בבאר שבע המצב חמור יותר. בקניון הגדול ביותר בעיר לא רק שמאות אנשים מסתובבים ללא מסיכות כלל או רק על הסנטר - נדמה כי מדובר בחודש פברואר אשתקד, כשמגיפת הקורונה היתה סיפור רחוק מאוד מישראל. היו גם כאלה שהקפידו על עטיית מסיכה תקנית, אבל כל אחד עושה כרצונו.

"מקסימום אקבל קנס"

לא רק הקונים הם אלו שעברו על ההנחיות, אלא גם נותני השירות ויתרו על ההגנה המינימלית מפני הנגיף. מוכר באחד מדוכני הסלולר במתחם אמר ללא חשש כי "לא אכפת לי". עוד הוסיף המוכר החייכן, "מקסימום אני אקבל קנס, כמה זה? 500 שקל, גם ככה קודם נותנים אזהרה. אני אחכה עד אז, כרגע אני לא שם מסיכה".

בין הבודדים בכל הקניון שהקפידו על עטיית מסיכה היו העובדים בסניף של חברת ציוד למטיילים. שלושת העובדים אמרו פה אחד: "אנחנו פשוט לא נותנים שירות ללא מסיכה". העובדת במקום עוד הוסיפה כי "המאבטחים, שהם חברים שלנו, אמרו לנו להיזהר ולהקפיד כי מתחילים לאכוף".

השומר בכניסה לסופרמרקט סיפר כי "אני אישית מפחד. אני איש מבוגר, ואני עם שני חיסונים. הייתי מעיר לאנשים בלי מסיכה - אבל זה לא עוזר. צעיר אחד אמר לי 'אין לי מסיכה', מה אני יכול להגיד לו? אני לא מתעסק איתם".

תמונת המצב באזור השרון דומה למדי לזו שבבאר שבע. בכניסה לקניון בכפר סבא אין שומר הבודק אם הנכנסים עוטים מסיכה. אנשים רבים מסתובבים בקניון עם מסיכה - רק על הפה, מונחת על הסנטר או מוחזקת ביד. לא מעט אנשים מסתובבים בין החנויות ללא מסיכות כלל, וגם המוכרים בדוכנים לא מקפידים על עטיית מסיכה. רק לאחר דקות ארוכות נצפה סייר קורונה אחד, לבוש וסט צהוב, שמסתובב בין האנשים ומעיר להם על אי עטיית מסכה. "אני מסתובב בין החנויות וברחבות של הקניון ואומר לאנשים לשים מסיכה", הוא מסביר. "הרבה אנשים עוד לא קלטו שחזרנו למסיכות. כשאני מעיר להם אז הם שמים, אבל אחר כך חלק מהם מורידים שוב את המסיכה".

"קשה לאנשים להתרגל"

מוכרת באחת החנויות מוסיפה: "הרבה אנשים נכנסים לפה בלי מסיכה. עד שסוף סוף נפטרנו מהמסיכות - החזירו אותן. קשה לאנשים להתרגל מחדש. אני מניחה שזה ייקח קצת זמן עד שנתרגל מחדש". גם בחנות מזון מהיר לא היתה הקפדה. הסועדים יושבים אל השולחנות ללא מסיכה וזה בסדר, אבל אלו שעומדים ומבצעים הזמנה מחויבים לעטות מסיכה, וחלק מהם ללא מסיכה. אפילו שליח של אחת מחברות השליחויות הגדולות עומד בחנות ומחכה להזמנה ללא מסיכה, ואין איש שמעיר לו. בחנות מזון מהיר אחרת אין כלל הקפדה על מסיכות, לא מצד הקונים ולא מצד העובדים.

כמו כן, גם בסניף של רשת בתי קפה אין הקפדה. חלק מהקונים ללא מסיכות ואף אחד לא מעיר להם. מעבר לכך, נראה שגם העובדים לא מקפידים לעטות את המסיכה כמו שצריך - ואפילו הבחנו בעובדת שנמצאת בתוך המטבח ומכינה את המנות כשהיא כלל ללא מסיכה.

בהכנת הידיעה השתתפו שמעון יעיש, יורי ילון, ירון דורון, שלומי דיאז ואיליה יגורוב