"זו ממש מהפכה": כדורי ההרזיה עשויים לפתור בעיה שמטרידה מיליונים בלילה

התרופות החדשות לטיפול בהשמנה ממשיכות להציג פוטנציאל רפואי שחורג הרבה מעבר להפחתת המשקל. חברת התרופות האמריקנית איליי לילי פרסמה אתמול (ראשון) תוצאות חיוביות ממחקר קליני מתקדם, שהראה כי התרופה פאונדאיו (אורפורגליפרון), הניתנת בכדורים, הפחיתה משמעותית את חומרת דום הנשימה החסימתי בשינה בקרב אנשים עם עודף משקל או השמנה.

המחקר בדק את יעילות התרופה בקרב מבוגרים שסובלים מדום נשימה חסימתי בדרגה בינונית עד חמורה, הן בקרב מי שמשתמשים במכשיר PAP, המסייע לשמור על דרכי האוויר פתוחות במהלך השינה, והן בקרב מי שאינם משתמשים בו. התוצאות הוצגו בכנס איגוד הלב האמריקני (AHA) לשנת 2026 ופורסמו במקביל בכתב העת הרפואי JAMA.

במחקר השתתפו 712 מבוגרים, שחולקו לשתי קבוצות: 363 שלא השתמשו במכשיר PAP ו-349 שהשתמשו בו. המשתתפים קיבלו את התרופה או פלצבו במשך 52 שבועות. בקרב מי שלא השתמשו במכשיר נרשמה ירידה ממוצעת של 43.8% במספר אירועי הפסקת הנשימה והירידה בזרימת האוויר במהלך השינה. בקרב המשתמשים במכשיר נרשמה ירידה של 27.5%.

אחד הממצאים הבולטים נוגע לשיעור המשתתפים שהשיגו שיפור ניכר במצבם. בקרב מי שלא השתמשו במכשיר PAP, כמעט מחצית מהמשתתפים (47.2%) הצליחו להפחית לפחות במחצית את מספר אירועי הנשימה, ו-31.5% הגיעו להפוגה מהמחלה או לדום נשימה בדרגה קלה בלבד. בקרב המשתמשים במכשיר, 33.7% השיגו הפחתה של לפחות 50% במספר האירועים, ו-19.6% הגיעו להפוגה או למחלה קלה.

לא רק נשימה: שיפור גם בלחץ הדם

דום נשימה חסימתי בשינה (OSA) הוא מצב שבו דרכי האוויר קורסות שוב ושוב במהלך השינה, וגורמות להפסקות נשימה ולירידות חוזרות ברמת החמצן בדם. ההפרעה פוגעת באיכות השינה ועלולה לגרום לעייפות מתמשכת, אך השלכותיה אינן מסתכמות בכך: היא קשורה גם לסיכון מוגבר ליתר לחץ דם, אי-ספיקת לב, הפרעות בקצב הלב, מחלת לב כלילית ושבץ מוחי.

מדובר במחלה נפוצה, שלפי הערכות כ-936 מיליון מבוגרים ברחבי העולם סובלים ממנה, ורבים מהם כלל אינם מאובחנים. עודף משקל והשמנה הם מגורמי הסיכון המרכזיים למחלה, והקשר ביניהם הוא אחת הסיבות לעניין הגובר בהשפעתן של התרופות החדשות לטיפול בהשמנה על הפרעות הנשימה בשינה.

לצד השיפור בנשימה, המשתתפים שטופלו בפאונדאיו ירדו במשקלם בכ-11% בממוצע. בקרב מי שלא השתמשו במכשיר PAP נרשמה ירידה ממוצעת של 12.7 ק"ג, ואילו בקרב המשתמשים במכשיר נרשמה ירידה של 12.8 ק"ג.

במחקר נרשם גם שיפור במדדים הקשורים לבריאות הלב וכלי הדם. רמות החלבון הדלקתי hsCRP ירדו ב-48.9% וב-38.6% בשתי הקבוצות, בהתאמה, ולחץ הדם הסיסטולי ירד בממוצע ב-8.6 וב-7.3 מ"מ כספית. הממצאים מצביעים על השפעה אפשרית של הטיפול גם על מדדים רפואיים נוספים, מעבר להפחתת המשקל ולשיפור הנשימה.

תופעות הלוואי והשלב הבא

פרופיל הבטיחות של פאונדאיו היה דומה לזה שנצפה במחקרים קודמים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר היו במערכת העיכול, ובהן בחילות, שלשולים, עצירות, קשיי עיכול והקאות. ברוב המקרים הן היו קלות עד בינוניות.

עם זאת, חלק מהמשתתפים הפסיקו את הטיפול בעקבות תופעות לוואי. שיעורי הפסקת הטיפול שנרשמו במחקר נעו בין 6.8% ל-12%, בהתאם לקבוצת המשתתפים.

בחברת איליי לילי מתכננים להגיש עד סוף 2026 בקשה למינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) להרחבת האישור של פאונדאיו, כך שתוכל לשמש גם לטיפול בדום נשימה חסימתי בשינה בדרגה בינונית עד חמורה בקרב מבוגרים עם עודף משקל או השמנה.

"בעולם השינה זו ממש מהפכה"

"בעולם השינה זו ממש מהפכה. זו בשורה ענקית", אומר פרופ' גיורא פילר, מנהל מערך מרפאות השינה בכללית מחוז חיפה ובבית החולים כרמל. לדבריו, דום נשימה חסימתי בשינה הוא מחלה שפוגעת כמעט בכל תחום בחיי המטופלים, החל מעייפות ופגיעה בתפקוד היומיומי ועד לסיבוכים רפואיים משמעותיים. "דום נשימה חסימתי בשינה הוא מצב שבו בזמן השינה פשוט נחנקים", הוא מסביר.

פילר מציין כי המחלה שכיחה יותר בקרב גברים וקשורה במיוחד להשמנה. לדבריו, כמחצית מהאנשים עם עודף משקל או השמנה סובלים מדום נשימה בשינה. הצטברות שומן בדרכי הנשימה ובשרירי הלשון מחלישה את יכולתם לשמור על מעבר אוויר פתוח, וגורמת לקריסת דרכי הנשימה במהלך השינה. הפסקות הנשימה החוזרות פוגעות באיכות השינה, גורמות לעייפות קשה ומשפיעות על התפקוד גם בשעות היום.

השלכות המחלה, מסביר פילר, כוללות סיכון מוגבר לתאונות דרכים ותאונות עבודה, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי ועצבנות. הפסקות הנשימה מעוררות גם תגובות גופניות חוזרות, ובהן הפרשת אדרנלין, הקשורות ליתר לחץ דם, התקפי לב, סוכרת ומחלת לב איסכמית. לדבריו, המחלה עלולה אף להחמיר את ההשמנה, בין היתר בשל שינויים בהפרשת הורמון הרעב גרלין. הוא מוסיף כי מחקרים מצאו קשר גם לפגיעה במערכת החיסון ולעלייה בסיכון לסרטן, וכי דום נשימה בשינה קשור לעלייה בסיכון לתמותה.

לדברי פילר, מחקרים רבים כבר הראו כי ירידה במשקל משפרת את חומרת דום הנשימה ואת המדדים המטבוליים הנלווים אליו, ובהם רמות הכולסטרול, לחץ הדם והסוכרת. מחקר קודם על תרופת ההרזיה מאונג'רו הראה אף הוא אפשרות להחלמה מדום נשימה בשינה. אלא שהיתרון המשמעותי של פאונדאיו, לדבריו, הוא צורת המתן שלה: בניגוד לטיפולים הניתנים בזריקות, מדובר בתרופה הנלקחת בכדורים. במחקר הנוכחי נרשם שיפור משמעותי בתדירות אירועי הנשימה, וכמעט שליש מהמשתתפים שלא השתמשו במכשיר PAP הגיעו להפוגה מהמחלה או לדום נשימה קל בלבד.

"התרופה החדשה מעוררת תקווה"

המשמעות עשויה להיות גדולה במיוחד עבור חולים שמתקשים להסתגל לטיפול הקיים. "לדום נשימה בשינה אין היום טיפול טוב", אומר פילר, ומסביר כי הטיפול הנחשב ליעיל ביותר הוא שימוש במסכת CPAP במהלך השינה, אך מטופלים רבים מתקשים לשאת אותה. לדבריו, 30% עד 40% מהאנשים הזקוקים למסכה אינם משתמשים בה. "הרפואה משוועת לתרופה", הוא מדגיש. פילר מוסיף כי אף שהמחקר לא בדק הפחתה בתמותה, הוא סבור שהטיפול עשוי להציל חיים.

גם ד"ר וישנאווי קונדל, מומחית לרפואת ריאות ורפואת שינה מבית הספר לרפואה איקאן במאונט סיני, מדגישה את החשיבות של השיפור במדדים הנוספים. לדבריה, הירידות החוזרות ברמת החמצן בדם, המאפיינות דום נשימה חסימתי בשינה, עלולות להעמיס לאורך זמן על הלב ולהשפיע על לחץ הדם. במחקר נצפה שיפור לא רק במספר אירועי הנשימה ובירידות החמצן, אלא גם בלחץ הדם ובמדדי הדלקת.

ד"ר רז הגואל, מנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה, רואה בממצאים עדות לחשיבות של טיפול בהשמנה כמחלה המשפיעה על מערכות רבות בגוף. "המחקר הזה ממחיש עד כמה השמנה היא מחלה מורכבת, שהשלכותיה חורגות הרבה מעבר למשקל הגוף", הוא אומר. לדבריו, העובדה שטיפול תרופתי בהשמנה הצליח להפחית משמעותית את חומרת דום הנשימה, ואף להביא חלק מהמטופלים להפוגה או למחלה קלה בלבד, היא בשורה מעודדת.

"הממצאים מחזקים את ההבנה שטיפול יעיל בהשמנה אינו נמדד רק במספר הקילוגרמים שיורדים, אלא גם ביכולת לשפר מחלות נלוות ואת הבריאות הכוללת של המטופלים", מסכם הגואל. "מדובר בצעד נוסף לעבר טיפול כוללני בהשמנה ובסיבוכיה".