"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר ישראלי: ההשפעה המפתיעה של זריקות ההרזיה על הבדיקה הנפוצה

מחקר בבית החולים אסותא חיפה והמרכז הרפואי אסותא רעננה, בדק האם השימוש בזריקות הפופולריות ישפיע על בדיקה רפואית שכיחה במעי הדק • התוצאות מראות השפעה מעניינת, אך גם מספקות בשורות מרגיעות למטופלים

,עודכן
0השמעה
אוזמפיק וטיסה. אילוסטרציה , רויטרס
אוזמפיק וטיסה. אילוסטרציה. צילום: רויטרס

מחקר חדש ביקש לבדוק האם שימוש בזריקות הרזיה, עלול להשפיע על בדיקה רפואית שכיחה במעי הדק - בדיקה שנעשית באמצעות בליעת קפסולה המשדרת צילומי וידאו.

המחקר, שנערך במכוני הגסטרואנטרולוגיה של בית החולים אסותא חיפה והמרכז הרפואי אסותא רעננה מצא כי טיפול בתרופות מבוססות GLP-1 המשמשות לטיפול בסוכרת ובהשמנה, קשור להארכת זמן המעבר של קפסולת וידאו במעי הדק. עם זאת, לא נמצאה פגיעה מובהקת בהשלמת הבדיקה, באיכותה או ביכולת לזהות ממצאים רפואיים משמעותיים. בהתאם לכך, החוקרים קובעים כי אין הצדקה להפסיק תרופות אלו באופן שגרתי לפני הבדיקה, אלא יש לבחון כל מקרה באופן פרטני.

בדיקת קפסולה של המעי הדק היא בדיקה לא פולשנית, שבמהלכה המטופל בולע קפסולה זעירה המכילה מצלמה. הקפסולה נעה באופן טבעי לאורך מערכת העיכול ומצלמת אלפי תמונות, המאפשרות לצוות הרפואי לאתר בין היתר מקורות לדימום, דלקות, נגעים ומחלות שונות במעי הדק.

אין הצדקה להפסקת השימוש. זריקות הרזיה,צילום: Getty Images

במחקר השתתפו 129 מטופלות ומטופלים שעברו בדיקת קפסולה: 34 מהם טופלו בתרופות מבוססות GLP-1 ובהן אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו, ו-95 לא קיבלו טיפול ממשפחה זו. ממצאי המחקר הראו כי זמן המעבר החציוני של הקפסולה במעי הדק עמד בקרב המטופלים בתרופות על 311 דקות, לעומת 236 דקות בקרב יתר המשתתפים – פער של כ-75 דקות.

גם לאחר שקלול משתנים שעשויים להשפיע על פעילות מערכת העיכול, ובהם גיל,מדד מסת גוף, סוכרת והסיבה לביצוע הבדיקה, נמצא כי הטיפול היה קשור באופן עצמאי להארכה ממוצעת של כ-83 דקות בזמן המעבר במעי הדק.

לצד זאת, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בזמן המעבר של הקפסולה בקיבה, באיכות הכנת המעי או בשיעור הממצאים הקליניים המשמעותיים. שיעור השלמת הבדיקה היה נמוך יותר מספרית בקרב המטופלים בתרופות – 91.2% לעומת 98.9% – אך ההבדל לא הגיע למובהקות סטטיסטית.

המחקר הפרוספקטיבי והרב-מרכזי פורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי BMJ OPEN GASTRO.
"השימוש בתרופות ממשפחת GLP-1 הולך ומתרחב, ולכן חשוב להבין כיצד הן משפיעות על בדיקות במערכת העיכול", מסביר ד"ר ראוי חזאן, מנהל מכון הגסטרו בבית חולים אסותא חיפה ומוביל המחקר.

נדרשת החלטה רפואית פרטנית. זריקות הרזיה,צילום: istockphoto

"המחקר מצא כי התרופות מאטות את מעבר הקפסולה במעי הדק, אך ברוב המקרים אינן פוגעות בהשלמת הבדיקה, באיכותה או ביכולת לזהות ממצאים רפואיים משמעותיים. ממצאים אלה אינם תומכים בהפסקה גורפת של הטיפול לפני בדיקת קפסולה, אלא בקבלת החלטה רפואית פרטנית בהתאם למאפייני המטופל".

אסנת קאלניצקי, מנהלת האחיות, מרכז רפואי אסותא רעננה ומלחם מלחם, אח אחראי, מכון גסטרו, בית החולים אסותא חיפה: "בדיקת קפסולה דורשת הכנה נכונה, הדרכה וליווי צמוד של המטופלים לכל אורך התהליך. למחקר יש חשיבות מעשית רבה עבור הצוותים המטפלים, משום שהוא מספק מידע חדש שיכול לסייע בהתאמת ההיערכות לבדיקה למטופלים הנוטלים תרופות ממשפחת GLP-1. שיתוף הפעולה בין הצוותים הרפואיים והסיעודיים במרכזים השונים אפשר לבחון את הנושא בתנאים המשקפים את העבודה הקלינית היומיומית".

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר