טיפולי שיניים שגרתיים עשויים להיות אירוע קשה מורכב ובלתי אפשרי עבור רבים מהנפגעות והנפגעים של טראומה מינית. הקרבה הפיזית לרופא, השכיבה על כיסא הטיפולים, חוסר היכולת לדבר במהלך הטיפול, הכנסת מכשירים לחלל הפה ותחושת אובדן השליטה עלולים לעורר זיכרונות טראומטיים ותגובות מצוקה.
מטופלים ומטופלות עלולים לחוות חרדה, בכי, קיפאון, ניתוק (דיסוציאציה) או צורך להפסיק את הטיפול, מבלי שהצוות המטפל יבין מה עומד מאחורי התגובה החריגה. כאשר המטופלת נתקלת בחוסר הבנה או חוסר סובלנות היא עשוייה להימנע מלהגיע לטיפולים וכך נפגעת בריאות הפה והשיניים שלה.
תוכנית חדשה שפיתחו בקרן "בריאה", יחד עם בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב, עשויים לסייע ולתת כלים לרופאי שיניים, שינניות, סייעות וצוותי מרפאות השיניים. מדריך חדש מסביר ונותן סדרה של צעדים פשוטים ויישומיים שנועדו לסייע למטפלים ולמטופלים לקבל טיפול מותאם ורגיש לטראומה שעברו.
"לרופא שיניים את תמיד מגיעה רק כשכבר כואב. המפגש כל כך מלחיץ שגם אם קבעת תור שגרה לרפואה מונעת את תדחי אותו שוב ושוב עד שלא תהיה ברירה", מספרת מטופלת שעברה טראומה מינית.
"בחדר הרופא את נשכבת על כיסא טיפולים שלפעמים מזכיר את כיסא הגניקולוג, עומד קרוב קרוב לפנים שלך רופא שהרגע הכרת, מחזיק מכשירים חדים ולך אסור לזוז. לפעמים בזמן הטיפול כשאת לא יכולה להגיב או לדבר כי יש לך ספוג בפה שהורדם, ינזפו בך שזה לא בסדר שלא הגעת כבר שנתיים".
המדריך כולל הסבר על השפעות הטראומה על המפגש הדנטלי, טריגרים ייחודיים למרחב הזה, זיהוי סימני מצוקה, עקרונות תקשורת מותאמת ודרכים ליצירת תחושת ביטחון, שליטה ובחירה עבור הנפגעות והנפגעים.
"מניסיוני בטיפול במטופלים ומטופלות עם חרדה מטיפולי שיניים שנפגעו מינית בעבר- החוויה במרפאת השיניים עלולה להיות מאד קשה ומורכבת. אפילו צחצוח שיניים יכול להיות טריגר עבורם ולפעמים כל מה שקשור לחלל הפה ממש נתפס כאיום", אומרת ד"ר אפרת גילאון מאוניברסיטת תל אביב, ממחברות המדריך.
"היו מטופלות שאמרו לי מראש ״יכול להיות שאני אבכה״, היו שביקשו את מראש את האפשרות לעצור ולהפסיק את הטיפול במידת הצורך, היו שנכנסו להתקף חרדה או למצב דיסוציאטיבי. לעיתים רצו לכסות את עצמן כדי להרגיש מוגנות וביקשו לוודא שהן לא בסכנה.
אחד הדברים שתמיד היה לי עצוב לשמוע זה כמה קשה להם למצוא רופא/ת שיניים שיבינו את הקושי ויהיו סבלניים אליהם, ובאמת רוב רופאי השיניים לא מספיק חשופים ומודעים לנושא ואין להם מספיק ידע וכלים להתמודד עם אותם מטופלים. זאת היתה הסיבה שבגללה היה לנו חשוב להוציא את חוברת ההדרכה".
"זו לא מחווה - זה סטנדרט"
יצויין כי בשנים האחרונות נכנס לשימוש במערכת הבריאות "הכרטיס הסגול" מיזם משותף של קרן בריאה, החברה הישראלית לאבחון טיפול ומניעת םגיעות מיניות (היפ"ם) ומשרד הבריאות, המאפשר לנפגעות ולנפגעי טראומה מינית ליידע את הצוות הרפואי באופן דיסקרטי כי הם זקוקים להתאמות בטיפול מבלי להידרש לספר מילולית את פרטי הטראומה שחוו.
המדריך נכתב ע"י ד"ר אפרת גילאון (אוניברסיטת תל אביב), ד"ר גלעד וסרמן (המרכז הרפואי איכילוב) ומיטל בנשק (קרן בריאה), ובייעוץ מקצועי של ד"ר זהר סהר לביא ממשרד הבריאות וד"ר דפנה ערמון מהחברה הישראלית לקידום אבחון, טיפול ומניעה של פגיעות מיניות (היפ"ם).
המדריך יופץ בחודשים הקרובים לבתי חולים, פקולטות לרפואת שיניים, קופות חולים, איגודים מקצועיים ומרפאות ברחבי הארץ, במטרה להרחיב את הידע והמודעות בתחום ולקדם טיפול דנטלי בטוח, מכבד ומותאם טראומה.
מיטל בנשק, סמנכ"לית קרן בריאה: "בשנים האחרונות במסגרת פעילותנו לקידום רפואה מותאמת טראומה, פגשנו שוב ושוב נשים שנמנעות מטיפולי שיניים במשך שנים, לא בגלל שהן מזלזלות בבריאותן, אלא כי עצם ההגעה למרפאה עלולה להיות חוויה מציפה ומעוררת טריגרים. חלקן תיארו את הטיפול כחוויה שמחזירה אותן לרגעי הפגיעה עם פלאשבקים קשים ולכן הן מגיעות רק כשהמצב כבר בלתי נסבל".
"המדריך נועד להנגיש לרופאי שיניים, שינניות, סייעות וצוותי מרפאות כלים פשוטים ליישום, שיכולים להפוך את חוויית הטיפול לבטוחה ומכילה יותר עבור מי שחוו פגיעה מינית בעברם.
"מטרת העל שלנו היא שכל מרפאת שיניים בישראל תהיה מרחב בטוח עבור כלל המטופלות והמטופלים, גם לאלו שעברו טראומות קשות. מבחינתנו, טיפול מותאם טראומה אינו אמור להיות מחווה של רגישות פרסונלית מצד רופא זה או אחר, אלא חלק בלתי נפרד מסטנדרט מקצועי של איכות וניהול סיכונים. אנחנו רואות בשטח שחוויה שלילית מרחיקה נפגעות ממרכזים רפואיים לשנים ארוכות, וזהו נזק שאפשר וחובה למנוע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו