הפחד מאלצהיימר קשור לאובדן האפשרי על הזיכרון, השפה והאדם עצמו. צילום: מידג'רני

האבחנה שמטלטלת משפחות: מה באמת אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון לאלצהיימר?

אין מתכון שמבטיח חסינות מאלצהיימר, אבל יש לא מעט צעדים קטנים שיכולים להפוך את המוח לשחקן חזק יותר לאורך השנים • מהבדיקות שלא כדאי לדחות ועד ההרגלים הקטנים בבית, כך נראית שגרת מניעה מציאותית יותר

יש מחלות שמגיעות עם פחד מיוחד לא בגלל האבחנה בלבד, אלא בגלל השאלה מי נהיה אחריה. אלצהיימר נוגע בזיכרון, בשפה, בהתמצאות, בהרגלים הקטנים ובקשרים המשפחתיים שמרכיבים את מי שאנחנו. לכן כמעט כל שיחה על המחלה הזו מתחילה בשאלה אחת, אנושית מאוד: האם יש משהו שאפשר לעשות כדי למנוע אותה?

התשובה המדעית אינה פשוטה, אבל היא גם אינה חסרת תקווה. נכון להיום, אין דרך מובטחת למנוע אלצהיימר או דמנציה. גיל, גנטיקה ושינויים ביולוגיים במוח עדיין ממלאים תפקיד מרכזי, ובחלק מהמקרים המחלה תופיע גם אצל אנשים שחיו אורח חיים בריא. במשרד הבריאות מציינים כי הגורמים לאלצהיימר אינם ידועים במלואם, אך ההשערה היא שהמחלה מושפעת משילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים וגורמים הקשורים לאורח החיים. במקרים נדירים, אלצהיימר עשוי להופיע בגיל צעיר על רקע גנטי ברור. 

אין דרך שמבטיחה חסינות, אבל יש צעדים יומיומיים שעשויים להפחית סיכון לאורך השנים, צילום: מידג'רני

ובכל זאת, בשנים האחרונות הולך ומתחזק מסר חשוב: גם אם אי אפשר להבטיח מניעה, אפשר להפחית סיכון. "ועדת לאנסט לדמנציה" (The Lancet Commission), צוות בינלאומי של מומחים שמפרסם מעת לעת סקירות עומק רפואיות בכתב העת המדעי היוקרתי The Lancet, פרסמה ב-2024 עדכון מקיף שהצביע על 14 גורמי סיכון ניתנים לשינוי, ובהם לחץ דם גבוה, סוכרת, עישון, השמנה, דיכאון, חוסר פעילות גופנית, בידוד חברתי, ירידה בשמיעה, כולסטרול גבוה באמצע החיים ואובדן ראייה לא מטופל. לפי הדוח, טיפול בגורמים אלה עשוי למנוע או לדחות חלק משמעותי ממקרי הדמנציה בעולם. 

קודם כל: בריאות הלב היא גם בריאות המוח

אחד המסרים החשובים ביותר בתחום הוא שהמוח אינו איבר מבודד. הוא תלוי בזרימת דם תקינה, באספקת חמצן, בכלי דם בריאים ובאיזון מערכות הגוף. לכן, מה שמזיק ללב עלול להזיק גם למוח.

לחץ דם גבוה שאינו מטופל, סוכרת לא מאוזנת, כולסטרול גבוה, עישון והשמנה מעלים את העומס על כלי הדם. לאורך שנים, העומס הזה עלול להשפיע גם על תפקוד קוגניטיבי. ה-CDC מציין כי עישון, שתייה מופרזת, לחץ דם גבוה, סוכרת וגורמים קרדיווסקולריים נוספים קשורים לעלייה בסיכון לדמנציה, ולכן טיפול בהם הוא חלק משמעותי מהפחתת הסיכון. 

מה זה אומר בפועל? לא לחכות למשבר. לבדוק לחץ דם, לעקוב אחרי סוכר וכולסטרול, להתייחס ברצינות לטרום סוכרת, להפסיק לעשן, לצמצם אלכוהול ולדבר עם רופא המשפחה על תוכנית אישית. אלה לא צעדים דרמטיים, אבל הם עשויים להיות משמעותיים מאוד בטווח הארוך.

לא כל שכחה היא סימן למחלה, אבל שינוי מתמשך בתפקוד היומיומי מצדיק בדיקה מקצועית, צילום: Pixabay

לזוז יותר, גם בלי להפוך לספורטאים

פעילות גופנית היא אחת ההמלצות שחוזרות כמעט בכל מסמך מקצועי על בריאות המוח. הסיבה פשוטה: תנועה משפיעה על כלי הדם, על הסוכר, על מצב הרוח, על השינה, על הדלקתיות בגוף ועל היכולת לשמור על עצמאות תפקודית.

לא חייבים להתחיל מריצה או מאימון קשוח. הליכה יומית, שחייה, רכיבה על אופניים, אימוני כוח קלים, פילאטיס, יוגה או אפילו הפחתת ישיבה ממושכת יכולים להיות התחלה טובה. העיקר הוא עקביות. פעילות שנכנסת לשגרה טובה יותר מפרץ מוטיבציה שנעלם אחרי שבועיים.

כדאי במיוחד לשלב בין פעילות אירובית, כמו הליכה מהירה, לבין חיזוק שרירים. בגיל מבוגר, כוח שריר ושיווי משקל חשובים גם למניעת נפילות, וחבלות ראש הן אחד מגורמי הסיכון שנקשרים לדמנציה. 

לא חייבים לרוץ מרתון - גם הליכה קבועה יכולה להיות חלק משגרה שמחזקת את הגוף והמוח, צילום: pexels

לשמוע, לראות, להתחבר

אחד החידושים המעניינים בשנים האחרונות הוא המקום המרכזי שניתן לחושים ולחיים החברתיים. ירידה בשמיעה אינה רק אי נוחות. כשהאדם שומע פחות, הוא משתתף פחות בשיחה, מתאמץ יותר להבין, עלול להתבודד, והמוח מקבל פחות גירוי מהסביבה. בדומה לכך, אובדן ראייה שאינו מטופל עלול לפגוע בתפקוד היומיומי, בתנועה, בקריאה ובקשרים החברתיים.

ב-2024 נוספו לדוח Lancet שני גורמי סיכון בולטים: כולסטרול גבוה באמצע החיים ואובדן ראייה לא מטופל בגיל מאוחר יותר. יחד עם ירידה בשמיעה, הם מזכירים שגם בדיקות שנראות "טכניות" - ראייה, שמיעה, איזון תרופתי - הן חלק משמירה על מוח פעיל ומחובר.

המשמעות המעשית ברורה: אל תדחו בדיקות שמיעה וראייה. אל תתביישו במכשיר שמיעה. אל תזניחו קטרקט או קושי בקריאה. לפעמים טיפול קטן יחסית פותח מחדש דלת לעולם, לשיחה, לתנועה ולתחושת ביטחון.

בדיקות שמיעה וראייה הן לא רק עניין של נוחות, אלא חלק משמירה על קשר עם העולם, צילום: unsplash

לא רק תשבצים: מוח פעיל צריך חיים פעילים

יש נטייה להציג את בריאות המוח דרך תשבצים, סודוקו ומשחקי זיכרון. הם יכולים להיות נחמדים, אבל הם אינם כל הסיפור. המוח זקוק לאתגר, לשפה, ללמידה, לסקרנות, לקשרים, לתחושת משמעות.

לימוד שפה חדשה, נגינה, קריאה, כתיבה, קורס קצר, התנדבות, עבודה יצירתית, מפגש קבוע עם חברים או השתתפות בקבוצה - כל אלה יכולים להפעיל את המוח בדרכים מגוונות יותר. חשוב במיוחד לשים לב לבדידות. בידוד חברתי ודיכאון נכללים בין גורמי הסיכון לדמנציה, ולכן טיפול במצב נפשי אינו "מותרות", אלא חלק מבריאות כללית.

אם מופיעים עצב מתמשך, הסתגרות, אובדן עניין, חרדה או ירידה תפקודית, כדאי לפנות לעזרה. טיפול רגשי, תרופתי או חברתי יכול לשפר איכות חיים, ולעיתים גם להחזיר אדם למסלול של תנועה, שינה, קשרים והרגלים בריאים.

המוח זקוק לא רק לאתגרים, אלא גם לשיחה, קשרים, סקרנות ותחושת משמעות, צילום: מידג'רני

מה לשים בצלחת?

אין תפריט קסם שמונע אלצהיימר, אבל דפוסי אכילה מסוימים נקשרים לבריאות טובה יותר של הלב והמוח. תזונה ים תיכונית, המבוססת על ירקות, פירות, קטניות, דגים, שמן זית, אגוזים ודגנים מלאים, נחשבת לאחת התבניות המומלצות לבריאות כללית. דפוסים דומים, כמו דיאטת MIND - שילוב בין התזונה הים תיכונית לדיאטת DASH (תזונה לאיזון לחץ דם, המבוססת על מזון מלא והפחתת נתרן), עם דגש על ירקות ירוקים, פירות יער, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים, דגים ושמן זית - נחקרו בהקשר של האטת ירידה קוגניטיבית.

העיקרון אינו מסובך: פחות מזון אולטרה-מעובד, פחות סוכר מוסף, פחות שומן רווי, יותר מזון טרי ופשוט. כשזה משתלב עם פעילות גופנית, שינה טובה ואיזון מחלות רקע, ההשפעה המצטברת עשויה להיות משמעותית.

תזונה ים תיכונית אינה קסם, אבל היא אחת הבחירות היומיומיות שתומכות בלב ובמוח,

שינה, אלכוהול וחבלות ראש: הדברים שקל לדחות

שינה לא טובה לאורך זמן פוגעת בריכוז, בזיכרון, במצב הרוח ובוויסות הגוף. גם שתייה מופרזת עלולה להעלות סיכון דרך לחץ דם, פגיעה בכבד, הפרעות שינה ועלייה בסיכון לנפילות או חבלות ראש. ה-CDC ממליץ לצמצם או להימנע מעישון ושתייה מופרזת כחלק מצעדים להפחתת הסיכון לדמנציה.

גם בטיחות יומיומית חשובה: קסדה ברכיבה, מניעת נפילות בבית, תאורה טובה במסדרונות, שטיחים יציבים ונעליים מתאימות. אלה נשמעים כמו פרטים קטנים, אבל הם יכולים למנוע פגיעות ראש, אשפוזים ופגיעה בעצמאות.

שינה טובה ובטיחות יומיומית הן חלק מהדברים הקטנים שמצטברים לבריאות מוחית טובה יותר, צילום: מידג'רני

מתי שכחה צריכה להדליק נורה אדומה?

לא כל שכחה היא סימן לאלצהיימר. כולנו שוכחים שמות, מחפשים מפתחות או נכנסים לחדר ולא זוכרים למה. אבל יש סימנים שמצדיקים בדיקה: חזרה תכופה על אותן שאלות, קושי בניהול כספים, בלבול במקומות מוכרים, ירידה ביכולת לבצע משימות רגילות, שינויי אישיות, חשדנות חדשה או פגיעה בתפקוד היומיומי.

במקרים כאלה כדאי לפנות לרופא משפחה, ובהמשך לנוירולוג או למרפאת זיכרון לפי הצורך. לפעמים הסיבה אינה אלצהיימר אלא מחסור בוויטמינים, דיכאון, הפרעות שינה, תופעות לוואי של תרופות או בעיה רפואית אחרת שניתנת לטיפול.

אלצהיימר היא מחלה קשה, ולעיתים גם אכזרית, משום שהיא נוגעת בדברים העמוקים ביותר שמרכיבים את החיים שלנו. אבל הידע המצטבר מציע גם מסר מעשי: לא הכול בשליטתנו, אבל הרבה דברים כן. בדיקות בזמן, תנועה, תזונה טובה, טיפול בשמיעה ובראייה, קשרים חברתיים, שינה ושמירה על הלב אינם הבטחה לחסינות - הם השקעה יומיומית במוח, בגוף ובאיכות החיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...