הבריאות של ראש הממשלה היא חלק מהביטחון הלאומי

הפרסום שלשום על כך שנתניהו עבר טיפולי הקרנה להסרת נגע סרטני בערמונית מעלה מחדש את החשיבות הקריטית של פרסום מלא, אמין, שקוף ובזמן אמת על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. זאת, בשונה מהנוהג בישראל, שלפיו המידע בנושא זה נמסר לרוב באופן חלקי ולא בזמן אמת. למעשה, מדובר בהמשך נוהג פסול הנמשך עשרות שנים מאז הקמת המדינה.

מצבו הבריאותי של ראש הממשלה, הן הפיזי והן הנפשי, הוא קריטי לתפקוד התקין של הממשלה והמדינה - בימי שגרה וביתר שאת בימי מלחמה, כפי שישראל מצויה בהם מאז ה-7 באוקטובר. התפקוד המנטלי והגופני התקין של ראש הממשלה, וכן של בכירים נוספים כמו שר הביטחון והרמטכ"ל, חיוני לעבודתם המורכבת כשהם נושאים באחריות לגורל המדינה. מכאן שהבריאות של ראש הממשלה היא חלק בלתי נפרד ממארג הביטחון הלאומי.

לכן, דווקא בשל כך, יש הכרח שהמידע המועבר לציבור לא יהיה חלקי או מגמתי ולא יתפרסם באיחור, כפי שאירע לא פעם בעבר. בדיעבד פורסם מידע קריטי על מצבם הבריאותי של ראשי ממשלה, ובחלק מהמקרים ניתן היה להעלות שאלות קשות על השפעת מצבם הבריאותי על תפקודם ועל קבלת ההחלטות. כך היה, בין היתר, בתקופת כהונתם של מנחם בגין וגולדה מאיר.

מאז פרסום המידע על הטיפולים שעבר נתניהו, הועלו גם שאלות בנוגע למידת המלאות של המידע שנמסר לציבור על ידי הרופאים המטפלים בו בבית החולים הדסה עין כרם. שאלות דומות עלו גם ביולי 2023, בעקבות המידע שנמסר לאחר השתלת קוצב הלב בגופו בבית החולים שיבא בתל השומר. עם זאת, יש לפטור את הרופאים ובתי החולים מהדילמה שבין חובת שמירת הפרטיות של המטופל לבין החובה הציבורית למסור מידע מלא, באמצעות חקיקה שתסדיר את הנושא.

נכון להיום, פרסום המידע על מצבו הרפואי של ראש הממשלה אינו מעוגן בחוק, אלא נשען על נוהל משנת 2010 של משרד ראש הממשלה. הנוהל, שנכתב בעקבות אשפוזו של אריאל שרון, מתייחס בקצרה בלבד לפרסום דו"ח שנתי על מצבו הרפואי של ראש הממשלה, ומותיר את היקף המידע לשיקול דעת הגורמים הרפואיים ולשכת ראש הממשלה. בפועל, גם נוהל זה אינו מחייב פרסום מלא ובזמן אמת.

הגיעה העת לחוקק חוק שיסדיר באופן ברור ומחייב את פרסום המידע על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. מהלך כזה עשוי לחזק את אמון הציבור במוסדות השלטון ולתרום לביטחון המדינה.