טיפול אגרסיבי וצורך במעקב: ממה סובל נתניהו וכיצד זה עלול להשפיע על תפקודו?

ההיסטוריה הרפואית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בטיפולי ערמונית, ההשערות לגבי מצבו הנוכחי והשאלות שנותרו פתוחות: הבחירה לבצע הקרנות עשויה להעיד על התמודדות עם גידול בעל משמעות קלינית, אך היא מעלה חשש מתופעות לוואי מורכבות עקב ניתוחי עבר. למרות הודעת בית החולים הדסה כי נתניהו "ללא גרורות", מומחים מדגישים כי רק מעקב ממושך יקבע את הצלחת הטיפול.

מהסוואת רכב הובלת הפיתות ועד לניתוח ב-2024

לנתניהו היסטוריה ארוכה של פרוצדורות בבלוטת הערמונית. בשנת 2015 נחשף כי הגיע בחשאי לטיפול בבית החולים "מעייני הישועה" תחת אבטחה כבדה, כאשר הוא מוסע ברכב שהוסווה כרכב הדברה ופעם אחרת כרכב להובלת פיתות. בדיעבד התברר כי עבר צנתור לטיפול בערמונית מוגדלת.

בדצמבר 2024 עבר ראש הממשלה בירור בעקבות זיהום בדרכי השתן על רקע הגדלה שפירה של הערמונית. לאחר טיפול אנטיביוטי, בוצע ניתוח להסרת רקמת הערמונית הפנימית (האדנומה) במטרה להקל על הלחץ בשופכה. "ככל הידוע, החלק ההיקפי של הערמונית נותר לאחר הניתוח ב-2024 — וזהו האזור שבו מתפתחים מרבית הגידולים הסרטניים", מסבירה ד"ר אורית רז, מנהלת המחלקה לאורולוגיה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד.

מדוע נבחר טיפול בקרינה?

הגידול הנוכחי תואר בגודל של כ-9 מ"מ, אך ד"ר רז מדגישה כי הגודל אינו הפרמטר המרכזי: "המדד החשוב הוא רמת האגרסיביות שמתגלה בביופסיה. העובדה שראש הממשלה הופנה לטיפול אקטיבי עשויה להעיד על מחלה בעלת משמעות קלינית. בגיל 76, ובמיוחד לאחר ניתוח קודם, קיימים מצבים שבהם ניתן לבחור במעקב בלבד".

מנגד, ד"ר דניאל קייזמן, מנהל היחידה לאורואונקולוגיה באיכילוב, מסייג כי הבחירה בהקרנות לא בהכרח מעידה על גידול אלים: "יש מטופלים שלא מתאים להם מעקב והם מעדיפים 'לגמור עם זה' ולעשות הקרנות".

הסיכון: תופעות לוואי לאחר ניתוח קודם

אחת הסוגיות המרכזיות היא השפעת הקרינה על איבר שכבר נותח. ד"ר רז מציינת כי טיפול בסרטן לאחר ניתוח להגדלה שפירה עלול להיות כרוך בשיעור גבוה יותר של סיבוכים, כגון היצרויות בדרכי השתן, דליפת שתן ופגיעה באיברים סמוכים כמו השלפוחית והחלחולת (רקטום). עם זאת, ד"ר קייזמן טוען כי הטכניקות המודרניות מפחיתות משמעותית סיכונים אלו וכי ניתוח קודם לא בהכרח גורם ליותר תופעות לוואי בהקרנה.

נתניהו עבר טיפול קרינתי "מודרני וממוקד" לפני כחודשיים וחצי. סוג הטיפול המדויק לא פורסם, אך ייתכן ומדובר בסדרת הקרנות קצרה או בברכיתרפיה (הקרנה פנימית), תחום התמחותו של ד"ר גרוס החתום על הדו"ח.

השאלות שנותרו פתוחות: זריקות הורמונליות ומעקב

למרות הדיווח המרגיע, חסרים פרטים מהותיים בדו"ח הרפואי:

• טיפול הורמונלי: לא צוין האם נתניהו מקבל זריקות להפחתת טסטוסטרון, המלוות לעיתים קרובות את הטיפול הקרינתי.

• טווח המעקב: ד"ר רז מבהירה כי נדרש מעקב צמוד, לרוב מדי שלושה חודשים: "מקובל להמתין שנה עד שנתיים לפני שניתן להסיק מסקנות על הצלחת הטיפול".

רקע קצר: סרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר בקרב גברים בישראל. לרוב קצב התפתחותו איטי מאוד, וסיכויי ההחלמה בארץ עומדים על כ-97%. הדילמה הטיפולית המרכזית היא בין "מעקב פעיל" לבין טיפול אקטיבי (ניתוח או הקרנה), שעלול לפגוע באיכות החיים אך הכרחי במקרים של גידול אלים שעלול לשלוח גרורות.