מחקר חדש מצביע על קשר אפשרי בין צריכת קפה ושוקולד מריר לבין האטה בקצב ההזדקנות התאית. לפי המחקר, שפורסם החודש בכתב העת Aging, אנשים שבדמם נמצאו רמות גבוהות יותר של חומר בשם תאוברומין הראו סימנים להזדקנות ביולוגית איטית יותר. המדידה בוצעה באמצעות "שעונים אפיגנטיים", כלים שמעריכים את גיל הגוף על בסיס סמנים מולקולריים. תאוברומין מצוי בעיקר בקקאו, ובכמויות קטנות יותר גם בקפה ובתה.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר בקשר סטטיסטי בלבד ולא בהוכחה לכך שהתאוברומין גורם להאטת ההזדקנות. בנוסף, המחקר אינו מציין כמה שוקולד מריר או קפה יש לצרוך כדי להשיג השפעה אפשרית.
המחקר התבסס על נתונים משתי קבוצות: 509 נשים מקבוצת TwinsUK, מאגר מחקר בריטי של תאומים, ו־1,160 גברים ונשים מקבוצת KORA בגרמניה, מחקר אוכלוסייה ארוך־טווח. הגיל הממוצע של המשתתפים בשתי הקבוצות היה כ־60. החוקרים מדדו את רמות התאוברומין בדמם של המשתתפים וניתחו את ה־DNA שלהם באמצעות מודלים להערכת גיל ביולוגי.
מה מצאו החוקרים בבדיקות?
הבדיקה הראתה כי רמות גבוהות יותר של תאוברומין בדם היו קשורות לקצב הזדקנות איטי יותר, כפי שנמדד בשניים מהשעונים האפיגנטיים. כאשר החוקרים בדקו חומרים אחרים המצויים בשוקולד מריר, בהם קפאין, נמצא כי הקשר נשמר רק ביחס לתאוברומין.
"מה שבדקנו הם תגיות כימיות שמתווספות ל־DNA," אמרה ג'ורדנה בל, פרופסור לאפיגנומיקה מקינגס קולג' לונדון והחוקרת הראשית. לדבריה, תגיות אלו עשויות להשפיע על פעילות הגנים ובכך להשפיע על תהליכי הזדקנות ובריאות. (אפיגנומיקה היא תחום מחקר שבודק איך שינויים כימיים על ה־DNA משפיעים על פעילות הגנים לאורך החיים).
איך אפיגנטיקה קשורה להזדקנות?
רוב תהליך ההזדקנות נקבע על ידי הגנים, אך גם אורח חיים, סביבה ותזונה משפיעים על אופן פעולתם. אחד המנגנונים לכך הוא מתילציה של DNA - שינוי כימי שאינו משנה את רצף הגנים, אך משפיע על הדרך שבה הם פועלים. (מתילציה היא תהליך כימי שבו מתווספת "תגית" קטנה ל־DNA, שמשפיעה על מידת הפעילות של גנים, בלי לשנות את הרצף הגנטי עצמו).
לדברי חוסה מ' אורדובאס, חוקר בכיר מאוניברסיטת טאפטס שלא היה מעורב במחקר, ניתן לראות בסמנים האפיגנטיים מעין "פיסוק" של הגנום. דפוסי המתילציה משתנים עם הגיל, ולכן ניתן להשתמש בהם כדי להעריך גיל ביולוגי ולא רק גיל לפי שנים.
מגבלות שחשוב להכיר
למחקר יש כמה מגבלות. הוא לא בדק בפועל מה אכלו או שתו המשתתפים, ולכן לא ברור אם רמות התאוברומין הגבוהות נבעו מצריכת שוקולד. בנוסף, הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת בלבד, כך שלא ניתן לדעת כיצד רמות התאוברומין לאורך זמן משפיעות על קצב ההזדקנות.
בל ציינה כי שעונים אפיגנטיים אינם קבועים. "זה אומר שברגע נתון נראה שאתה מזדקן מעט יותר לאט או מהר מהמצופה לפי גילך," אמרה.
אז איך לבחור שוקולד?
הממצאים מחזקים את הידע הקיים על היתרונות הבריאותיים של שוקולד מריר, במיוחד בזכות חומרים כמו פוליפנולים. תזונאים ממליצים לבחור שוקולד עם לפחות 70 אחוז קקאו, לוודא שקקאו הוא המרכיב הראשון, ולהעדיף שוקולד שאינו מעובד בתהליך הולנדי, שמפחית את כמות נוגדי החמצון.
עם זאת, מומחים מדגישים שאין סיבה להתחיל לאכול שוקולד בכמויות גדולות רק בגלל ממצאים אלה. תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה טובה וניהול סטרס משפיעים הרבה יותר על הבריאות וההזדקנות.
———
הערת סיום: המחקר מצביע על קשר בלבד בין תאוברומין להזדקנות תאית, ואינו מוכיח סיבתיות או מספק המלצות ברורות לגבי כמות צריכה.
———
מקורות: כתב העת Aging - פרסום המחקר המקורי על הקשר בין תאוברומין להזדקנות ביולוגית • King’s College London - דברי החוקרת הראשית פרופ’ ג’ורדנה בל • Tufts University - התייחסות ומומחיות בתחום תזונה מדויקת והזדקנות בריאה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו