הטיל האיראני על מפרץ חיפה חשף: מפעלי בז"ן - פצצת זמן בריאותית

הפגיעה הישירה של טיל איראני במתקן בז"ן בחיפה ביוני האחרון, והשריפה הגדולה שפרצה במקום, היו תרחיש האימים שממנו מזהירים זה שנים ראשי העיר חיפה, ארגונים ופעילי סביבה. למרבה המזל, לא נפגעו מתקני הזיקוק או מכלים שבהם מאוחסנים הדלקים. למרבה הצער, נהרגו באסון שלושה מעובדי בז"ן.

• הפצצות המתקתקות בלב האוכלוסייה – והפתרון האפשרי

• עיריית חיפה ובתי הזיקוק רבים - וישראל עלולה להישאר משותקת

חוות המכלים, שהפכה יעד אסטרטגי של אויבינו, טומנת בחובה סיכונים בריאותיים שהמידע עליהם נאסף כבר שנים. לפי נתונים רשמיים של משרד הבריאות ושל המשרד להגנת הסביבה משנת 2025, זיהום אוויר גורם מדי שנה לכ־5,510 מקרי מוות מוקדם בישראל. לשם השוואה, מספר ההרוגים בתאונות דרכים בישראל בשנת 2025, נכון לימים אלו, עומד על יותר מ־300.

זיהום תעשייתי הנובע ממתקני זיקוק ותעשייה פטרוכימית, כמו בז"ן, מהווה גורם סיכון משמעותי לבריאות הציבור. מחקרים מצביעים על קשר ישיר בין חשיפה למזהמים הנפלטים ממתקנים מסוג זה לבין מגוון רחב של בעיות בריאותיות, ובהן מחלות נשימתיות כמו אסתמה, ברונכיטיס ומחלת ריאות נשימתית כרונית (COPD), לצד מחלות לב וכלי דם כמו התקפי לב, שבץ מוחי ומחלות לב איסכמיות (מצב של הפחתה באספקת הדם ובחמצן לשריר הלב).

לזיהום הסביבתי נקשרת גם התפתחות של סוגי סרטן שונים כמו סרטן הריאות, סרטן השד, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס. כמו כן, עלולה להיגרם פגיעה במערכת העצבים המרכזית ובכליות, ועשויות להיות השפעות שליליות על התפתחות עוברים ותינוקות, כולל משקל לידה נמוך ומומים מולדים.

חשמל כמקור אנרגיה

במחקרים שנערכו באזור חיפה עלה כי אזור זה מאופיין בתחלואה עודפת של אסתמה ושל מחלות אלרגיות אחרות בהשוואה לאזורים אחרים בארץ. העלות הכלכלית השנתית של תחלואה ותמותה הקשורות לזיהום אוויר בישראל מוערכת במיליארדי שקלים. על פי דוח של המשרד להגנת הסביבה, סך הנזק המשקי מפליטת מזהמי אוויר עמד בשנת 2024 על כ־38 מיליארד שקלים.

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, אומר: "לנוכח הנזקים הבריאותיים החמורים הנגרמים מפעילות תעשייה פטרוכימית מזהמת, ובפרט מצד בז"ן, מתחדדת ההבנה כי שיפור מצב הבריאות הציבורית בישראל מחייב שינוי מבני במשק האנרגיה - הרחקה של תעשיות מזהמות ממרחבים מיושבים, וצמצום הדרגתי של השימוש בדלקים פוסיליים (פחם, נפט וגז טבעי; מיב"א)".

דוידוביץ', המשמש גם ראש תחום מדיניות הבריאות מרכז טאוב, נמנה עם כותבי נייר העמדה של המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה שפורסם בנושא. הדרך המרכזית שהוא ועמיתיו מציעים כדי להתמודד עם הבעיה היא מעבר לשימוש בחשמל כמקור אנרגיה בכלל המשק הישראלי, בדגש על תחבורה ועל תעשייה.

נושא זה, לדבריו, צריך להיות מוגדר מרכיב ליבה בתוכנית האסטרטגית למשק האנרגיה בישראל, תוך הגדרת יעדים כמותיים לכלל המגזרים במשק, וזאת לצד הכללת שיקולים סביבתיים ובריאותיים באופן מובנה בבחינת המדיניות האנרגטית של ישראל.