עיריית חיפה ובתי הזיקוק רבים - וישראל עלולה להישאר משותקת

במלחמה מול איראן בתי הזיקוק בחיפה היו יעד אסטרטגי מועדף של האיראנים לתקיפה בישראל. כמעט כל מתקפת טילים שלהם ניסתה לפגוע במתקנים הרגישים הללו, ואכן היו כמה פגיעות במתקני החברה ושלושה מעובדיה נהרגו. עיריית חיפה, שכבר לא מעט שנים מנהלת מאבק לפינוי מתקני בתי הזיקוק מהמפרץ, מנסה מאז לקדם ביתר שאת את פינוים.

https://www.israelhayom.co.il/news/defense/article/18652835

לכתבה הזו קשה היה למצוא אנשים שיסכימו לדבר באופן גלוי. אבל שלא לציטוט ולייחוס, הדברים שנאמרים חושפים פרטים רבים על מאבק איתנים שנסב סביב כסף גדול מאוד. באופן עקרוני, עיריית חיפה לא רוצה בשטחה מתקנים רגישים כמו בתי הזיקוק. מובן שישראל זקוקה לבתי זיקוק עצמאיים, ומובן גם שאלו יהפכו ליעד בזמן מלחמה, אבל מבחינת חיפה - לא בחצר האחורית שלהם. בעיריית חיפה מעוניינים שבז"ן תתפנה מהמפרץ ושהקרקע תתחיל בתהליך שיקום - ואז תוצא למכרז ותהפוך לריביירה.

הבעיה היא שבתי הזיקוק נמצאים בבעלות פרטית (חברת "מפעלים פטרוכימיים בישראל" של משפחת פדרמן), וכדי לפנות אותם מהמפרץ צריך לפגוע בקניין הפרטי. כלומר, כדי להעביר את בז"ן ממפרץ חיפה צריך לכפות על החברה את המעבר, ויש לכך עלויות לא מבוטלות. לא בטוח שבעלי המניות של בז"ן יסכימו לממן את התהליך, והם יכפו על המדינה לממן את המעבר, או לרכוש מהם את החברה ולעשות איתה מה שתרצה.

השיקום כבר מומן

מאז שנת 2022, קיימת החלטת ממשלה שקובעת כי יש להתחיל להיערך לפינוי מתקני בז"ן ממפרץ חיפה, ומאז יש מחלוקת על התקדמות תוכניות הפינוי, התכנון והפיתוח של המפרץ. היעד שהציבה המדינה מדבר על כך שמתחם בז"ן יפונה בשנת 2029 - אבל בינתיים נכנסה לתמונה המלחמה עם איראן.

כאמור, בז"ן הותקפה כמה פעמים באמצעות טילים איראניים, ופעמיים נפגעו מתקניה. בפעם הראשונה היתה זו צנרת ההולכה, ובפעם השנייה מתקן אחר, קריטי יותר. בז"ן מעריכה כי עלות שיקום המתקנים שנפגעו תנוע בין 150 מיליון ל-200 מיליון דולר. 160 מיליון שקלים כבר הועברו מהמדינה לצורך השיקום.

כאן המחלוקת בין עיריית חיפה לבז"ן עולה מדרגה. בעירייה אומרים שאם מתקני בז"ן ישוקמו - בכך יבוא הקץ על כל תוכנית לפנות מהמפרץ את החברה והמתקנים שלה. בבתי הזיקוק אומרים שמשק האנרגיה צריך את בז"ן ושהיא צריכה לשקם את עצמה, בין היתר כי יש לה בעלי מניות, ויש לה הסכמים שהיא צריכה לעמוד בהם.

ייצור עצמאי

נתון משמעותי נוסף שיש להביא בחשבון הוא שללא בתי זיקוק פעילים ותקינים בחיפה, משק האנרגיה בישראל נמצא בסיכון גבוה (גם בלי להיכנס לתקלה בבית הזיקוק באשדוד, שמקשה עליו לחזור לתפקוד מלא).

כדי להבין את המשמעות של בתי הזיקוק בחיפה לכלכלה הישראלית, יש לדעת כי כ-60% מהסולר לתחבורה ו-60% מהבנזין לתחבורה מיוצרים שם. מאז פרוץ המלחמה ועד למלחמה עם איראן, גם יבוא לא יכול היה לספק את הביקוש.

משמעות הדבר היא שכמו שישראל צריכה לשמור על יכולת לייצר לעצמה חימושים - היא צריכה לשמור על יכולות לייצר מזון, תרופות וגם דלקים מסוגים שונים. בל נשכח שגם מטוסים זקוקים לדלקים וגם טנקים, ולכן, כחלק ממכלול השיקולים שנוגעים ליתירות של הכלכלה הישראלית, גם ייצור דלקים צריך להיות מובא בחשבון (והוא מובא).

מבז"ן לא התקבלה תגובה עד כה.