"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בעקבות הפרסום ב"ישראל היום"

בוועדת הבריאות נחשף: רק 20% מחולי הריאות מנצלים את הטיפול

הוועדת קיימה דיון המשך שעסק בשאלת התמיכה הרפואית שנותנות קופות החולים לחולים עם בעיות נשימה • אחת הסיבות לנתונים הנמוכים היא העובדה שאין מכונים לטיפול בחולים בפריפרייה גם בצפון וגם בדרום הארץ

,עודכן
0השמעה
מחלת ריאות. אילוסטרציה. צילום: Getty Images/iStockphoto

ועדת הבריאות של הכנסת קיימה הבוקר (רביעי) דיון המשך שעסק בשאלת התמיכה הרפואית שנותנות קופות החולים לחולים עם בעיות נשימה, בעיקר חולים במחלת COPD, וכן גם מחלות ריאה נוספות שמביאות לכשל נשימתי. מדובר בטיפולי שיקום ראתי שמסייעים לחולים להיות זקוקים פחות לבלוני חמצן לנשימה.

ועדת הבריאות בכנסת,צילום: אורן בן חקון

הדיון נעשה בעקבות חשיפת 'ישראל היום' כיחולים רבים לא מקבלים את הטיפולעקב מחסור במכוני טיפול בפריפרייה. בנוסף פורסם כי רשימות ההמתנה לתורים ארוכת מאד כשלא פעם תור זמין קיים רק שנה ויותר קדימה, מציאות שמביאה לתמותה של חולים.

בדיון התברר כי רק 20 אחוז מהחולים מטופלים כיום במסגרות השונות וזאת בין השאר עקב העובדה שאין מכונים לטיפול בחולים בפריפרייה גם בצפון וגם בדרום הארץ. בתחום זה התברר כי למרות שיש תקציב עבור בניית מרכזי תמיכה בפריפרייה אלו לא מוקמים וכשהם מוקמים הדגש בהם אינו על תמיכה דווקא בחולי ריאה אלא גם בתחומים אחרים.

לפי פרופ' צבי פרידלנדר, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, לפי הערכה שמרנית של האיגוד, מספר הזכאים בישראל לשיקום ריאות, במסגרת סל הבריאות, הוא 35-30 אלף חולי ריאה מדי שנה.

העיכוב מסכן את בריאות החולים,צילום: GettyImages

בהקשר לכך נציג החולים ציין שיש תקציבים שהוקצו לתחום, אלא שהקופות לא משתמשות בתקציבים האלו ואף התחושה היא שהן מנסות לייאש את החולים. בוועדה עלה עוד כי הקופות נותנות כל פעם מחדש טופס 17 לטיפול אחד ולא למספר טיפולים.

עוד התברר שמוערמים קשיים רבים בתחום הענקת טפסי 17 ושגם אין החזרים על טיפולים שחולים נדרשים לעשות אצל גורמים פרטיים ואין החזרים על נסיעות החולים למרכזי הטיפול השונים וזאת למרות שמדובר בציבור לא עובד שאין לו מקורות הכנסה רבים שיסייעו לו להתנייד כשהוא ממש זקוק לסיוע מסוג זה.

תור בקופת חולים,צילום: יהושוע יוסף

נציגי קופות החולים ציינו בדיון כי חסר כסף רב מאד כדי להקים את המרכזים ולתת בהם טיפול ייעודי בחולים עם כשל בריאה. הנציגים ציינו שהקופות עצמן מכשירות פיזיותרפיסטים לתחום אך לאלו אין היכן לעבוד. מעבר לכך נציגי בתי החולים ציינו כי התמחור של הטיפולים אינו טוב והוא לא מאפשר לקופות לממן את הטיפולים האלו כשהמצב גם מפיל על בתי החולים דרישות כלכליות שהם לא אמורים לכסות. עוד התברר שגם אפשרות הטיפול מרחוק בבית החולה, אינה מקודמת מספיק כרגע כיון שאין מספיק מטפלים שיגיעו עם הציוד וכן שהתוכנה הנדרשת יקרה מאד.

נציג משרד הבריאות, ד"ר ירון סחר, שהשתתף בדיון ציין כי המשרד יבחן את נושא ההחזרים על נסיעות והוסיף שהכסף לטיפול הייעודי בחולי ריאה יהיה כזה שלא ניתן להשתמש בו לתחומים אחרים. עוד הוא הוסיף כי הקופות יחוייבו לשלם החזרים למי שעקב המצב טופלו במקומות פרטיים.

משרד הבריאות (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

שמוליק בן-יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה בישראל אמר "יש לי תחושה שהקופות חושבות שאם לא יתנו שירות לחולים - החולים פשוט יוותרו. הן קיבלו תקציב ואין להן שום מניעה להחזיר אותו לחולים".

וידי בר-נתן, מנכ״לית עמותת חו״ף למען חולי פיברוזיס ריאתי: "בפריפריה אין מכוני שיקום ריאות לחולים. המחסור פוגע באופן קריטי בתפקוד היומיומי של החולים. חולי הריאות לא מקבלים את הטיפול שהם זכאים לו."

ארי שרמן, מנכ״ל עמותת לנשום: "זמני המתנה לשיקום ריאות לעיתים שנה וחצי. העיכוב של טיפול חיוני מסכן את בריאותם. אנו דורשים שהחולים יקבלו את המגיע להם לפי שאושר בסל הבריאות כבר מ-2011."

אחרי הדברים האלו סיכם יו"ר הוועדה ח"כ יונתן מישרקי את הדיון וביקש ממשרד הבריאות שיבדוק את מצב החולים בארץ, את מספרם, את רמת המודעות שלהם לטיפולים האלו וכן כיצד ניתן להביא לכך שגם בפריפרייה רמת הטיפול תעלה. מישרקי, הודה גם לח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד), שהעלתה את הצורך בדיון וביקשה שהוועדה תקיים אותו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר