עשרות ארגוני בריאות ורווחה מזהירים שהתוכנית לחיזוק בריאות הנפש, שכוללת גביית השתתפות עצמית על כל טיפול, תביא בפועל דווקא לפגיעה באוכלוסיות שנזקקות לו ותמנע מרבים גישה לטיפול נפשי חיוני ולעיתים מציל חיים.
33 ארגוני בריאות ורווחה דורשים משר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשר הבריאות אוריאל בוסו לבטל את ההשתתפות העצמית של 35 שקלים לטיפולי בריאות נפש, בטענה שהדבר יפגע באוכלוסיות החלשות, בעיקר בפריפריה. בין הארגונים ששותפים לקריאה: האגודה לזכויות החולה, האגודה לזכויות האזרח, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים, רופאים לזכויות אדם, ועוד.
במסגרת תקציב המדינה אושרה תוכנית נרחבת בגובה 1.4 מיליארד שקלים המיועדת לחזק את תחום בריאות הנפש, במטרה להגדיל את מספר המטפלים ולקצר את זמני ההמתנה לטיפול שמגיעים כיום לעיתים לשנה ויותר. במסגרת התוכנית ייקלטו גם מטפלים שמוגדרים "מגישי עזרה נפשית".
עם זאת, התוכנית כוללת גם גבייה של השתתפות עצמית על כל מפגש עם מטפל - השתתפות שנחשבת חריגה במערכת הבריאות, שבה מקובל תשלום השתתפות עצמית רבעוני חד־פעמי ביתר המפגשים עם מומחים או מטפלים. לאור ביקורת על התוכנית, ניתן פטור מהשתתפות עצמית לילדים ולנוער עד גיל 18, לנכים ולמקבלי קצבאות.
"העלות החודשית יכולה להגיע ל-140 שקלים ליחיד ואף יותר במקרים אקוטיים המחייבים כמה טיפולים בשבוע, או במשפחות שבהן יותר ממבוגר אחד נזקק לטיפול", כותבים הארגונים בפנייתם. "מדובר בחסם כלכלי משמעותי שיקשה עוד יותר על העשירונים התחתונים לקבל טיפול חיוני ואף מציל חיים. חסם זה משמעותי במיוחד בפריפריה, שם הנגישות לטיפול גם כך נמוכה יותר. כך מתנערת הממשלה מאחריותה ומחובתה על פי חוק להעניק שירותי בריאות נפש ראויים באופן שוויוני".
פתח להידרדרות
עוד מציינים הארגונים שמדובר בחשש ממשי, לאור סקרים שהעלו כי בין רבע לחמישית מהנשאלים מוותרים על שירותי בריאות בגלל תשלום השתתפות עצמית. סקר של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל לשנים 2022-2021 מצא כי בקרב החמישון התחתון ויתרו 19 אחוזים ויתרו על בדיקות, טיפול רפואי, ייעוץ או תרופות בגלל התשלום הנדרש. בסקר שערכה ההסתדרות הרפואית ביוני 2023 דיווחו כרבע מהמשתתפים כי נאלצו לוותר על ביקור אצל רופא מומחה בגלל ההשתתפות העצמית.
עוד מציינים הארגונים כי תוספת השתתפות עצמית בבריאות הנפש תחמיר עוד יותר את המגמה המדאיגה של עליית ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל, שגם כך היא מהגבוהות במדינות ה-OECD ועמדה על קרוב ל-34 אחוזים בשנת 2022. "לא מדובר רק במחדל ברובד המקצועי־רפואי ובנזק חברתי.
"אי־קבלת טיפול נפשי תוך זמן קצר ככל האפשר מרגע הטראומה, או מהופעת הצורך, מביאה במקרים רבים להידרדרות, שעלולה להצריך בסופו של דבר טיפול ממושך יותר או אשפוזים יקרים ומיותרים. אנו קוראים לכם למנוע החלטה חסרת אחריות זו שתכביד באופן קשה דווקא על אוכלוסייה פגיעה, ותהווה חסם בפני קבלת טיפול חיוני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו