"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחים שפונו בנפרד לאחר שנפצעו מרקטה, התאחדו בביה"ח: "העיקר שאנחנו ביחד"

אוריה ואיתמר כהן נפגעו מנפילת רקטה בנתיבות לאחר ששבו מבית הכנסת בשבת • "ראינו כדור של אש בשמיים, התחלנו לצרוח, ושנינו נפלנו אחורה" • השניים פונו לסורוקה באמצעות רכב פרטי ואמבולנס מבלי לדעת מה מצבו של האחר • מבאר שבע הם הועברו להדסה בירושלים שם התרגשו לראות אחד את השנייה

,עודכן
0השמעה
אוריה ואיתמר כהן. "ראינו כדור אש בשמיים". צילום: באדיבות המשפחה

לא נפרדים: אח ואחות מנתיבות, שפונו בנפרד לאחר פציעתם מרקטה, התאחדו מחדש במחלקה האורתופדית בהדסה עין כרם."ראינו כדור של אש בשמיים, אבל העיקר שעכשיו אנחנו ביחד. פה בהדסה מרפאים לנו את הלב", הם מספרים.

הרב יצחק יוסף מחזק את ידם של חיילי צה"ל בימי המלחמה// הרבנות הראשית

במחלקה האורתופדית בהדסה עין כרם מתאוששים מפגיעותיהם הקשות אוריה ואיתמר. שני האחים, תושבי נתיבות, התאחדו מחדש בבית החולים הירושלמי לאחר שנפגעו מנפילת רקטה בסמוך לבית הכנסת אליו הלכו בשבת.

פצועים רבים מפונים מהמלחמה בדרום אל בתי החולים הדרומיים, ומשם – לשם הקלה בעומסים, מועברים בהמשך אל בתי החולים במרכז, כאשר המרכז הרפואי הדסה מטפל במרבית פצועי הדרום המפונים למרחב ירושלים.

אוריה (26), ואיתמר (23) כהן, אח ואחות מנתיבות, שנפגעו מנפילת רקטה סמוך לביתם, פונו להדסה עין כרם להמשך טיפול, לאחר שקיבלו טיפול ראשוני ומסור בבית החולים סורוקה.

"בשבת בבוקר התעוררתי לקול מטוסים, עוד לפני האזעקות. כמובן שמיד אחריהם הגיעו אזעקות ונשארנו בממ"ד, ובערך באחת עשרה כבר התגלגלו שמועות קשות, ואחותי התחילה לחשוש שאולי קרה משהו לבעלה. איתמר אחי הצעיר חזר מהתפילה בבית הכנסת שלו, ויחד יצאנו לבית הכנסת של גיסי כדי לראות מה קורה איתו", מספרת אוריה.

לוחמי גולני בדרום,צילום: אורן בן חקון
"תחושת שליחות". שוטרים נלחמים סמוך לשדרות,צילום: רויטרס

הדרך הלוך לבית הכנסת הייתה שקטה. אוריה ואיתמר הגיעו ומצאו את גיסם בריא ושלם, אך בחזרה, רגע לפני שהגיעו לביתם, תפסה אותם אזעקה. "ראיתי שאין שום מרחב מוגן בסביבה שלנו, רק חומת בטון נמוכה על המדרכה שמולנו, אז עברנו לשבת מאחוריה", היא נזכרת. "ראינו כדור של אש בשמיים", מוסיף אחיה איתמר "התחלנו לצרוח, ושנינו נפלנו אחורה".

הרקטה נפלה על המדרכה המקבילה, במקום בו אוריה ואיתמר עמדו רק שניות ספורות לפני כן. אוריה הצליחה להרים את ידה כדי לסמן שנפצעה, ולאט לאט אזרחים התחילו להגיע אליה ולנסות להגיש לשני האחים עזרה ראשונה. ברגעים הראשונים, אוריה הבחינה בפציעה ברגל ימין שלה, עוד לפני שראתה שרגל שמאל שלה נשברה, וראתה את הדימום מאוזנו של איתמר, אותו ניסתה לעצור באמצעות החצאית שלה. את איתמר פינו אזרחים לבית החולים סורוקה ברכב פרטי ואוריה פונתה אליו באמבולנס, אך לפני שפונו ביקשו, בשארית כוחותיהם, שיימסרו להורים שלהם שהם נפצעו, אך לא לדאוג - הם בחיים.

"כשהגעתי לבית החולים הייתי בכאבים עזים, אבל ישר חיפשתי את איתמר", אוריה נזכרת. "אמרו לי שמבינים שאני מחפשת אותו ומאוד רוצים לסייע, אבל בלי תעודת זהות אין להם איך לעזור לי. בדיעבד הסתבר שגם הוא חיפש אותי, אבל הוא נכנס לניתוח זמן קצר אחרי שהוא הגיע לבית החולים".

משחזרים את רגעי האימה

בערב יום ראשון פונתה אוריה למרכז הרפואי הדסה עין כרם להמשך הטיפול שלה, ואיתמר פונה בשלישי. לאחר שאוריה עברה ניתוח ברגלה, הם סוף סוף התאחדו. אוריה הגיעה מהמחלקה הכירורגית בכיסא גלגלים לחדר האשפוז של איתמר במחלקה האורתופדית, שם האחים התרגשו מאוד להיפגש, והחלו לשחזר ביחד את רגעי האימה, משלימים אחד לשנייה את הדקות שנמחקו מהזיכרון כאשר ההורים הנרגשים לצידם. "הכי חשוב לנו שאנחנו שוב ביחד" הם מספרים.

"הגענו להדסה במצב קשה, איתמר היה אחרי ניתוח ואני עוד הייתי עם רסיסים בגב, בבטן ובראש", מוסיפה אוריה. "היחס אלינו היה מדהים ועוטף, הצוות הרפואי, האחים והאחיות, המתנדבים וגם הסטודנטים לרפואה זמינים לנו ודואגים לנו מסביב לשעון. זה מרפא את הגוף ואת הלב", הם מסכמים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר