מתחילת המחאה הציבורית נגד הרפורמה המשפטית, הרופאים הפכו להיות בה מרכיב מרכזי, חשוב ובולט, והדאגה של אלפי הרופאים ועובדי מערכת הבריאות היא עמוקה, אמיתית ורצינית מאוד.
עובדי מערכת הבריאות חוששים ודואגים מכך שהשינויים במערכת המשפט והעמדות הפוגעניות של חלק מחברי הקואליציה נגד נשים, ערבים ולהט"בים עלולים להביא בין השאר להתערבות פוגענית באיכות, בזמינות ובשוויון במתן הטיפול הרפואי, לסגירת שירותי בריאות לפי אזורי מגורים ומגזרים, להתערבות במינויים ולהסטת תקציבים לסקטורים הקשורים ומקורבים לשלטון.
בעניין הכוונה לבטל את עילת הסבירות דואגים עובדי מערכת הבריאות כי אם הכוונה אכן תתממש, בתי המשפט לא יוכלו לדון ולא להתערב בשורה ארוכה מאוד של נושאים קריטיים למערכת הבריאות ולבריאות הציבור הישראלי, כולל מינויים וענישה של רופאים במקרים של עבירות משמעת ורשלנות, בהקמה או בסגירה של מחלקות חיוניות, בפיקוח ובבקרה על תקציבי הבריאות ועל התמחות הרופאים.
חשוב לציין גם כי אף אחד בהנהלות משרד הבריאות, כולל שר הבריאות, משה ארבל, ומנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, לא טרחו עד היום לענות ולהשיב קונקרטית לחששות ולדאגות של הרופאים, והם ממש חייבים לעשות זאת.
אולם, הדעות בקרב הרופאים אינן אחידות, ומול הרופאים מתנגדי הרפורמה ניצבים מאות רופאים שלא רק מתנגדים להכנסת המאבק הפוליטי לתוך עומק מערכת הבריאות, אלא שהם סוברים שהרפורמה המשפטית נכונה, חיונית ומוצדקת.
כך, למשל, כתבו בסוף יוני לראש הממשלה בנימין נתניהו עשרות רופאים "מכל קשת החברה הישראלית" שחתמו על עצומה נגד הקריאה של רופאים לסרב לשרת כרופאים במילואים בצה"ל וכתבו כי "עצם העלאת האפשרות לסרב לשרת בתפקיד זה גובלת בהפרת האתיקה הרפואית ושבועת הרופא".
לפני שבוע חתמו מאות רופאים על עצומה שרואה "בצער ובזעזוע את איומי הנהגת ההסתדרות הרפואית להשבית את מערכת הבריאות, ואני מתנצלים בפני הציבור הישראלי על התנהגותם חסרת האחריות של חלק קטן וקולני מעמיתינו למקצוע... הם מדמיינים שחיקה בדמוקרטיה הישראלית ובעקבותיה פגיעה דמיונית ברפואה רק כי לשלטון נבחרו אנשים בעלי דעות שונות משלהם. אותם רופאים יוצרים מצג שווא כאילו כל הרופאים בישראל בעלי דעה פוליטית אחת, ומשחירים את הרפואה הציבורית הטובה והישרה הקיימת בארץ".
תמיד בזהירות ובמשורה
רופאים יכולים וזכאים לשבות, אבל הואיל ושביתה במערכת הבריאות תמיד עלולה לגרום נזקים קשים לחולים, ראוי תמיד מוסרית, ציבורית ורפואית לנקוט בשביתה בזהירות, במשורה ורק כאלטרנטיבה אחרונה שבאחרונות. שביתת האזהרה אתמול לא היתה כזו, ובפרסומי ארגוני הרופאים עצמם הם ציינו כי "נכון שהשביתה פוגעת במטופלים וכי היא שוברת את ליבם של הרופאים" וגם כתבו שהשביתה היא "האמצעי האחרון שנותר בידינו לפני התפטרות".
בשביתה ובהתפטרות לוקחים הרופאים את החולים כשבויים בידיהם ועלולים בשם המאבק לפגוע בהם, ואסור להסתדרות הרופאים למהר לעשות זאת כפי שקרה אתמול.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו