יותר מ־95% מהאסירים שמתאשפזים או שמקבלים טיפול רפואי בבתי החולים השונים בישראל נאזקים למיטה ומלווים בשומרים - כך עולה מנתונים שהתפרסמו במאמר בכתב העת המדעי הנחשב "לנסט". לאיזוק יש השלכות רפואיות כמו כאבים, פצעי לחץ ופקקת ורידים.
ללא פיקוח ובניגוד לחוק: עלייה מדאיגה בקשירת מטופלים פסיכיאטריים | חשיפת "ישראל היום"
לצד זאת, אמון המטופל וההיענות שלו לטיפול נפגעים, בעוד הוא לא זוכה ליחס שמקבלים מטופלים אחרים. לפי המידע שנאסף לראשונה מ־14 בתי חולים, ב־80% מהמקרים המטופלים נכבלו למיטה ביד וברגל נגדיות. עוד עולה כי כמעט 10,000 עצירים ואסירים מטופלים בבתי חולים מדי שנה, וכי כ-700 מהם מתאשפזים. המחקר נועד להוביל לדיון ציבורי בסוגיה, ולתוכנית לאומית שתצמצם את מספר הכבילות המנוגדות לאתיקה הרפואית, לפקודת שב"ס ולהנחיות משרד הבריאות. המידע נאסף במשך שנתיים וחודשיים, מינואר 2020 ועד למארס 2022.
תיעוד מתוך התא בכלא גלבוע שממנו נמלטו האסירים הביטחוניים // צילום: דוברות שב"ס
בפרק זמן זה דווח באותם בתי החולים על מספר כולל של 2,950 ביקורי אסירים. ב־95.3% מהם (2,812 ביקורים) האסידרים היו אזוקים. בכל הביקורים האסירים לוו בשומרים: ב־11% מהמקרים שומר אחד, ב־48% שני שומרים וב־41% שלושה שומרים או יותר. נוסף על כך, 95.8% מביקורי האסירים במרפאות חוץ נעשו תוך איזוק, וכן 93.6% מהאשפוזים.במחקר לא נמצא הבדל גדול בשיעור הכבילות בין מבוגרים (93%) לבין ילדים ונוער מתחת לגיל 18 (95% מתוך 81 מטופלים).
עם זאת, שיעור הכבילות היה נמוך יותר בכ־30% מעל לגיל 65 (81%).הכבילות לא נחסכו גם ממי שהיו מוגבלים בתנועה מסיבות רפואיות, ואפילו מונשמים: 106 מטופלים סבלו ממגבלות תנועה קשות, אך עדיין 84% מהם היו כבולים, לרבות חולים שהיו מונשמים, שעברו ניתוחים משמעותיים ושסבלו מפגיעות אורתופדיות קשות.החוק הפלילי בישראל מגדיר כי אסירים לא יהיו אזוקים במקום ציבורי אלא אם יש סיכון של בריחה או של פגיעה באחרים או בעצמם. החוק לא מתייחס באופן ספציפי לסיטואציה של קבלת טיפול רפואי.
רופאים מחויבים להנחיות משרד הבריאות, שקובעות שלצוות הרפואי יש אחריות להפעיל שיקול דעת ולהתערב במקרי איזוק של מטופלים, כשהכבילה עלולה לפגוע בהם. גם ועדה ממשלתית (ועדת מזוז) שבחנה את הסוגיה קבעה כי כבילה לא תיעשה כמעשה שגרתי ואוטומטי, אלא אם יש מידע ממשי או הערכה מודיעינית מבוססת."איך יכול להיות שאדם אחרי ניתוח מתעורר ולא יכול להתהפך במיטה כי רגל ימין שלו ויד שמאל אזוקות?", תוהה פרופ' דן טרנר, סמנכ"ל ביה"ח שערי צדק ומנהל המכון לגסטרו ילדים ותזונה, שאסף את הנתונים במחקר עם עמיתיו בבתי החולים. "אלו כאבים גופניים מאוד קשים. איזו סיבה יש לאזוק אנשים כשהבטן שלהם פתוחה והם עם שמירה? לא יכול להיות שרוב האסירים שנמצאים בבתי החולים אזוקים. זה מעלה חשד שאין הערכה פרטנית, אלא מדיניות גורפת". מהמחקר עולה כי החל מיוני 2021, כשהשב"ס עדכן את ההנחיות לכבילת אסירים בטיפול רפואי, שיעור הכבילות ירד והגיע לשיעור של 83.7%. אך לאחר בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע בספטמבר 2021, שיעור הקשירות עלה בחדות לכ-98%. "באחד מהמקרים שבהם טיפלתי, חולה סרטן סופני עם גרורות אמר שהוא לא מסוגל להיות אזוק עוד לילה בגלל הכאבים, והעדיף לחזור למות בכלא".
פרופ' טרנר הוא גם נציג לשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית לנושא איזוק אסירים בבתי חולים. לנושא הגיע במקרה. "לפני ארבע שנים, נער רזה בן 14 הגיע לטיפול נמרץ לאחר שנורה ברגליו. הוא התעורר בבית החולים עם רגל כרותה מעל לברך ועם רגל שנייה מלאת מסמרים בשל ריסוק של העצם. סביב המיטה שלו שלושה שומרים, ושתי ידיו אזוקות. הדמעות של הילד - זו היתה סיטואציה קיצונית שפקחה את עיניי. איזו מסוכנות לבריחה נשקפת מנער בלי רגל?".
התוכנית: תיעוד מלא
כאמור, מטרת המחקר היתה להוות צעד ראשון לפעולה. כעת, בסיוע מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, הוטמעו בגיליון הרפואי האלקטרוני בבתי החולים אשרות לאיסוף נתונים על היקף הכבילות, מתוך שאיפה שתיעוד ישפר את המצב.
מי שפעל לא מעט בנושא הוא שר הבריאות משה ארבל, שהגיש בכנסת הקודמת הצעת חוק להגדרת המצבים שבהם יהיה צורך לאזוק אסירים המטופלים בבתי חולים. "כמי שעוקב מקרוב אחר תופעת איזוק האסירים בבתי החולים, עוד טרם כניסתי לתפקידי הנוכחי, אני בטוח שניתן לצמצם את היקפה באופן משמעותי", מסר השר ארבל.
"מייד עם כניסתי למשרד הבריאות, הנחיתי את אנשי המקצוע לעמוד על כך שכל אדם יזכה לטיפול רפואי בכבוד וביעילות, בכל בתי החולים. כמו כן, הנחיתי לבחון ולקדם צעדים שיאפשרו פיקוח ובקרה הדוקים אחר התופעה תוך קיום רישום ומעקב אחר כל מקרה. הרישום הוא כלי אפקטיבי שמאפשר מעקב ובקרה שוטפים, כחלק מהמגמה למיגור התופעה הרעה הזו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
