ללא פיקוח ובניגוד לחוק: עלייה מדאיגה בקשירת מטופלים פסיכיאטריים

בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ חזרו לקשור מחדש מטופלי נפש בשיעורים הולכים וגדלים בשנתיים האחרונות. בחלק מהמקרים הדבר נעשה בניגוד להוראות החוק, הנחיות משרד הבריאות והאתיקה הרפואית, כמו גם למגמה המבורכת שהחלה ב־2017 ואופיינה בירידה חדה של 70% בקשירות חולים, לאחר מאבק תקשורתי וציבורי יוצא דופן בפרקטיקה הפוגענית.

נתונים פנימיים של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות לשנים 2022-2015, המתפרסמים כאן לראשונה, מגלים כי משנת 2020 ואילך החלה מגמת עלייה איטית אך עקבית ומתמשכת של קשירת חולים במרבית בתיה"ח הפסיכיאטריים. לפי הנתונים, מאז 2020 חלה עלייה של 40%-30% בהוראות הקשירה ברוב בתיה"ח הפסיכיאטריים, ובחלקם גם במשך הקשירה.

לפי ההערכות, כ־1,500 מטופלים נקשרים מדי שנה בבתיה"ח הפסיכיאטריים - כרבע מכלל המאושפזים בכפייה במחלקות הסגורות - לעומת כ־4,000 מטופלים שנקשרו מדי שנה עד 2017.

בכירים בבתי"ח אלה אמרו ל"ישראל היום" כי הם חוששים מאוד מהתעצמות מגמה זו, "אם יימשך הפיקוח הכושל והחלקי מאוד של משרד הבריאות והנהלות בתיה"ח בתחום זה, ותדעך  תשומת הלב הציבורית והתקשורתית לנושא זה".

לפי נתוני האגף לבריאות הנפש, מגמת החזרה לקשירות בולטת במיוחד בארבע מחלקות בביה"ח "שער מנשה" שבאזור חדרה, במחלקות הפסיכיאטריות בביה"ח "הרצוג" בירושלים, וכן בבתיה"ח "שלוותה" בהוד השרון, "לב השרון" בפרדסיה ו"מעלה הכרמל" בטירת כרמל.

מנגד, מלמדים הנתונים על הצלחות מרשימות בהפחתה למינימום של הקשירות בבתיה"ח הפסיכיאטריים בבאר שבע ו"מזור" בעכו, ובמחלקות האגף הפסיכיאטרי בביה"ח שיבא בתל השומר.

היפוך מגמה

כבר ביולי 2022 התריעה ד"ר טל ברגמן, אז ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, על "מגמת עלייה יחסית שיש לעקוב אחריה" בקשירת חולים. בד בבד, ל"ישראל היום" נודע כי המשרד החל לקבל תלונות מחולים ומבני משפחה, שלפיהן בוצעה קשירה בלתי חוקית ואכזרית של החולים באופן המנוגד לחלוטין להוראות החוק ולהנחיות המפורשות של מנכ"ל המשרד.

לדברי ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית יישום מדיניות בארגון "בזכות", המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, "הנתונים שנחשפו בעקבות עתירתנו מצביעים על תופעות קשות, כולל עלייה בשיעור הקשירות מאז 2018, שימוש באמצעים מגבילים בהיקפים מטרידים אפילו לבני נוער, והתנערות של משרד הבריאות ממילוי חובותיו, מאיסוף נתונים וממעקב אחר הקשירה והבידוד של מטופלי הנפש.

"אנו מוטרדים מאוד ממגמת העלייה בשיעור הקשירות בבתיה"ח ובמחלקות הפסיכיאטריות. קשירה פוגעת בצורה בוטה וברורה בזכויות האדם הבסיסיות ביותר, החל מהזכות לשלמות הגוף ועד הזכות לכבוד, לאוטונומיה ולפרטיות. ניתן היה לצפות כי ההפחתה בשימוש באמצעי פסול זה, שניכרה במערכת עד 2018, תימשך עד לכדי קשירה במקרים נדירים ביותר ואף להיעלמות השימוש בה, כפי שהמליצה הוועדה, אך תחת זאת ניכרת בשנים האחרונות דווקא עלייה מדאיגה בשיעור הקשירות".

ד״ר צבי פישל, יו״ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש במשרד הבריאות והיו״ר היוצא של איגוד הפסיכיאטריה בישראל בהסתדרות הרפואית, אמר ל״ישראל היום״ כי ״הצמצום הדרסטי של כמות ההגבלות במחלקות הפסיכיאטריות הנו מהלך היסטורי. תהליך שהוזנק על ידי התקשורת ואומץ על ידי אנשי המקצוע. התהליך הוטמע וכבר ישנם אנשי צוות רבים שברור להם שזו פרקטיקה חריגה וקיצונית. ועדת ההיגוי הגדירה נהלים, הדרכות והגדלת משאבים כדי לשמר את ההישג ולמנוע עלייה באלימות כתופעת לוואי לא רצויה. לצערי החלק של הקצאת המשאבים טרם מומש במלואו, לא ניתנו כל תקני הסיעוד וכל תקני המאבטחים ובנוסף לא נמצא השנה תקציב להדרכות הדה אסקלציה החשובות כל כך למצוא דרכים ופתרונות במקום הגבלות המטופלים. צריך לזכור שכדי לשמור על המצב הנוכחי יש צורך בעשייה רצופה ומתמדת בכל המישורים הרלוונטיים״.

קשירות ובידודים: המאבק

קשירת חולים בבתי"ח פסיכיאטריים נעשית זה עשרות שנים באמצעות רצועות עור וברזל מיוחדות, לרוב בארבע הגפיים, כאשר החולים מבודדים בחדרי קשירה ייעודיים, סגורים ואטומים, ללא יכולת לצאת מהם.

בישראל מותרת הקשירה בחוק ובהוראות משרד הבריאות תחת הגבלות מחמירות, אך שורת מחקרים ועדויות של רופאים וחולים העלתה כי מעבר למחלת הנפש שבגללה אושפז המטופל, הקשירה והבידוד בפני עצמם גורמים לו פגיעה וטראומה נפשית ופיזית קשה מאוד ובלתי הפיכה.

העלייה המחודשת בקשירת חולים בולטת על רקע הירידה החדה מאוד שהחלה ב־2017, בעקבות חשיפות מהדהדות - של החתום מעלה ב"ישראל היום", ובתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' בתאגיד השידור "כאן" - על תלונות מחרידות מצד חולים שנקשרו באכזריות ובסיטונות בבתיה"ח בארץ.

בעקבות חשיפות אלו ומאבק ציבורי חסר תקדים קבע ב־2018 משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות אז (וגם היום), כי קשירה או בידוד הם "אמצעים קיצוניים" והורה להשתמש בהם רק "במקרים חריגים ביותר, במידה הנדרשת בלבד, ורק למניעת סכנה פיזית ממשית מיידית למטופל או לזולתו".

כמו כן, ובניגוד לנהוג בבתיה"ח עד 2016, אסרו הוראות משרד הבריאות לקשור או לבודד מטופל כאמצעי לענישה, לאכיפת משמעת, לעיצוב התנהגות, להרתעה באלימות מילולית, כנגד סירוב למלא הוראות, לנטול תרופות או להסכים לאשפוז, או בגלל מחסור בכוח אדם במחלקות הפסיכיאטריות.

"טראומה קשה"

ואולם, שורת תלונות חדשות שהועברו השנה למשרד הבריאות מגלה כי בחלק מבתי החולים חוזרות ועולות הטענות על קשירה המנוגדת להוראות ונעשית באופן אכזרי ופוגעני מאוד. כך, למשל, עולה מתלונתו של משה, תושב הצפון, שהועברה בפברואר השנה לפרופ' מיכאל פוירובסקי, מנהל מחלקה ב"מעלה הכרמל", על ידי עו"ד שרון פרימור, בעלת משרד עריכת דין המתמחה בזכויות אנשים עם מוגבלויות, ונחשבת למובילת המאבק הציבורי בקשירות.

על פי התלונה, משה נקשר שלוש פעמים ללא כל הצדקה המעוגנת בהוראות משרד הבריאות. יתרה מכך, הקשירה השלישית נעשתה בנוכחות אביו מאחר שמשה דיבר בחוצפה ובתוקפנות בשל כעסו על שאושפז בכפייה - אף שהגיע מרצונו לביה"ח ועוד טרם הדיון בוועדה הפסיכיאטרית על עצם המשך האשפוז הכפוי.

"כל הקשירות נעשו בניגוד חמור לדין, הוא הרגיש מושפל ותסכולו גבר", כתבה עו"ד פרימור בתלונתה. "ואכן, לפי מחקרים רפואיים עצם הקשירה מסיבה פגיעה נפשית, מחמירה את המצב הנפשי ואין לה כל ערך טיפולי. הקשירה זמן קצר לפני דיוני הוועדה מהווה פגיעה חמורה בזכות להליך הוגן, ולא רק שהיתה בלתי חוקית אלא גם בלתי מידתית ובלתי נחוצה, וברור כי לעצם הקשירה היתה השפעה ישירה על התרשמות הוועדה".

אתמול אמר משה ל"ישראל היום" כי בזמן האשפוזים ב"מעלה הכרמל" וב"שער מנשה" "קשרו אותי כמה שעות וזה השאיר אצלי טראומה קשה. באחד המקרים גררו אותי לחדר הקשירות והיה ברור לי שזה תמיד כענישה. בשער מנשה שמו אותי גם בחדר הבידוד וזה היה קשה מאוד".

עו"ד פרימור ציינה בפני "ישראל היום" כי "בניגוד לסיסמאות המקובלות, אין צורך או הכרח בקשירת מטופלים. זו התנהלות שנובעת ישירות מהנורמות הטיפוליות־אתיות והערכים של הנהלות בתיה"ח, שמשפיעים גם על היחס למטופלים ועל האקלים במחלקות".

מביה"ח מעלה הכרמל נמסר: "הגבלה פיזית , במחלקות הפסיכיאטריות היא מוצא אחרון שמטרתו למנוע אלימות של מטופל כלפי אחרים. בשנים האחרונות נעשה שימוש מוגבל ומפוקח מאוד בטכניקה זו".

משרד הבריאות בודק

בימים אלה, כך נודע עוד ל"ישראל היום", בודק משרד הבריאות תלונה על מותו של עמוס אפשטיין ב־15 באפריל האחרון, בעת שהיה בבידוד בביה"ח שער מנשה - ארבעה ימים בלבד לאחר שאושפז מחדש, וכשבועיים מאז ששוחרר מאשפוז בן כמה חודשים באותו בי"ח.

המתלוננים – ניר, אחיו של עמוס, ואמו ויויאן - דורשים לחקור מה הביא לכך שהוא נמצא לפתע ללא הכרה וללא דופק, איזו השגחה היתה עליו בזמן הבידוד, ומדוע לא טופלו הזיהום בריאות והמצוקה הנשימתית שהביאו למותו הטרגי לאחר שהובהל לביה"ח הלל יפה בחדר

"עמוס היה בן 14 כשאבינו נפטר", אמר אחיו יוני בהספד שנשא בהלוויה, "והחל לפתח תסמינים של טראומה נפשית, שהתפתחה למחלת נפש קשה בחייו הבוגרים. כשאמא ביקשה לדעת מה קרה לו בשעותיו האחרונות, מנהלת המחלקה אמרה לה רק: 'גברת, הבן שלך לא מת בשער מנשה, הוא מת בהלל יפה, אז מה את רוצה מאיתנו?'. זו היתה התנהגות 'רגישה למופת' מצד רופאה בכירה בביה"ח. אנו נבוא חשבון עם כל אחד שגרם למותו של עמוס בטרם עת, והם ייתנו את הדין".

המרכז לבריאות הנפש שער מנשה מסר כי "נסיבות פטירת המטופל עמוס אפשטיין ז"ל נמצאות בחקירת משטרת ישראל. בנסיבות אלה, לא בוצעו תחקיר או בדיקה בנושא".

"ירידה בכמות ההגבלות"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא "פועל לצמצם למינימום ההכרחי את ההגבלות והבידודים בבתיה"ח הפסיכיאטריים, ולראיה מצביעים נתוני המשרד על ירידה בכמות הגבלות אלו בהשוואה לשנים קודמות. כל הגבלה מעבר ל־24 שעות מדווחת לפסיכיאטר המחוזי ולאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ובקרות פרטניות מבוצעות בהתאם.

"המשרד הוביל פעולות רבות לצמצום התופעה - צוותים מבתיה"ח נשלחו להכשרה בנושא מניעת הגבלות, התקיימו קורסים לטיפול באוכלוסיות שזקוקות להתייחסות ממוקדת לצורך מניעת הגבלות מכניות ובידודים, ועוד".