זה לא רק בראש שלהן: סקר בקרב נשים ישראליות הסובלות ממיגרנות מעלה נתונים מדאיגים

הן עוברות בין שלושה רופאים בממוצע עד לאבחון, נאלצות להיעדר מהעבודה 11 ימים בשנה בממוצע, וכשהן כבר מגיעות לרופא - הן נתקלות בתגובות של זלזול, בתחושת ביטול כלפי כאבן ובאמירה "קחי כדור".

כך עולה מסקר חדש שנערך בקרב נשים בישראל הסובלות מכאבי ראש וממיגרנה. הסקר נעשה לרגל חודש המודעות למיגרנה, ע"י "קרן בריאה" לקידום זכויות נשים במערכת הבריאות.

הסקר הקיף 318 נשים שסובלות מכאב ראש בתדירות של לפחות אחת לשבוע (ארבעה ימים בחודש), אך רק כמחציתן (47%) בעלות אבחנה רשמית של מיגרנה.

קבלת אבחון רשמי ארכה אצל למעלה ממחצית מהנשים (56%) יותר משנה מאז הפנייה הראשונה לרופא. כלל הנשים הסובלות מכאבי ראש בתדירות גבוהה פנו בממוצע לשלושה רופאים שונים.

כ־16% מדווחות על פנייה למוקד רפואה דחופה. כ־15% מהנשים ציינו שנתקלו בזלזול או ביטול מצד הצוות הרפואי כשפנו בעניין מיגרנה. לכ־17% מהנשים הוצע בשלב כלשהו טיפול פסיכולוגי, לרוב יחד עם משככי כאבים. המרואיינות ציינו שנאמרו להן ביטויים כמו "קחי כדור", "זה רק נפשי/ פסיכולוגי/ לחץ" או "זה כלום, את מגזימה".

בקרב כלל המדגם ציינו 28% שנאמר להן כי כאב הראש הוא ממקור נפשי. "זו פעם ראשונה שאוספים נתונים על המחלה הזו במדינת ישראל, וכשרואים את הסקר מבינים שכאב ראש זה דבר נפוץ שמשבש את החיים", אומרת פייגא מרקס, יו"ר עמותת "הראש הכרוני שלי" לחולי כאב ראש ומיגרנה. "אני סובלת מעל 15 שנה ממיגרנה, ולצערי המצב שלי הולך ומחמיר. הרבה רופאים מתייחסים לכך בזלזול כמחלה נפשית. החולים עוברים תהליך של ניסוי וטעייה.

"היום רופאים לומדים 4-2 שעות בלבד על כאבי ראש. הייתי רוצה שרופאי משפחה או רופאים במיון ילמדו על מיגרנה. שתהיה יותר מודעות ויהיו כלים לדעת לכוון את המטופלים לנוירולוג או להתחלת טיפול בתרופות מסוימות ולא רק שייתנו משככי כאבים. משרד הבריאות צריך להתייחס למיגרנה כמחלה כרונית רצינית".

מיטל בנשק, סמנכ"לית ארגון "קרן בריאה", התייחסה לממצאי הסקר. "כשקיבלנו את הנתונים", היא מספרת, "נדהמנו לגלות איך גם בהתמודדות עם מיגרנות כרוניות, סטריאוטיפים עמוקים שטבועים בתרבות שלנו משפיעים על איכות הטיפול והאבחון שנשים מקבלות. התופעה שבה נשים חוות כאב פיזי ונשלחות לפסיכולוג חייבת להיפסק".

לדבריה, "נשים העידו בסקר כי אמרו להן שזה 'נפשי', שהן 'סתם מגזימות' ו'לכל אחד יש כאב ראש', ובכך ביטלו את חוויית המטופלות שהכאב העז משבש את חייהן, פוגע בעבודתן ובחייהן החברתיים ובחלק מהמקרים מחייב אשפוז במיון כמה פעמים בשנה. לפי הערכה גסה, מדובר ביותר מ־200 אלף פניות בשנה של הסובלות ממיגרנה לקבלת עזרה במוקדי רפואה דחופה".