פרופסור שוקי שמר בוועידת "רופאים היום": "יש להעלות את תקציב סל הבריאות למיליארד שקלים"

"צריך להקשיב פחות לדוקטור גוגל": כך הבהירה ד"ר אפרת וקסלר ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת, בכנס "רופאים היום" של "ישראל היום". 

בפאנל הראשון, שעסק ב"איך זה להיות רופא בישראל" בהנחיית רן רזניק - כתב בריאות בכיר ופרשן הבריאות של "ישראל היום", השתתפו: ד"ר צפי פישל - יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש, ד"ר יורם קליין - מנהל יחידת הטראומה וכירורגיה קריטית בבית החולים שיבא, ד"ר ליאה כהנוב יו"ר ארגון המתמחים ומתמחה בבית החולים הדסה וד"ר אפרת וקסלר ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת. הפאנל עסק בדילמות המרכזיות שמעסיקות את קהילת הרופאים ואת הציבור בכלל. בדיון עלו סוגיות משמעותיות, שנמצאות בראש התעסקות מערכת הבריאות, ועומדות לפתחה של הממשלה החדשה במערכת הבריאות ושל שר הבריאות הנכנס.

ד"ר צבי פישל: "פחות אנשים טובים מגיעים לרפואה כיוון שהאלטרנטיבה של האנשים האלו הם מקצועות ההייטק, ושם מציעים להם שכר ותנאים טובים יותר ממה שעולם הבריאות יכול להציע. אנחנו צריכים להגיע למצב שכל מקצועות הרפואה יהיו אטרקטיביים".

"יש סטיגמות לא נעימות כלפי הפסיכיאטרים", המשיך ד"ר פישל, "אנשים פונים אלינו בלעג ואומרים לנו אמירות לא נעימות הקשורות במקצוע שלנו כמו 'עכשיו אתה תקשור אותי' 'אתה תאשפז אותי בכפייה'. אלו אמירות שמוזילות את המקצוע. הציבור צריך להבין שאכן יש אלמנטים לא נעימים בבריאות הנפש, אך זה תפקידנו גם כשצריך לאשפז בכפייה או לקשור מטופל ואת זה התקשורת לא מסבירה לציבור, והוא לא רואה את המורכבות".

ד"ר ליאה כהנוב יו"ר ארגון המתמחים סיפרה בפאנל על האתגרים שניצבים בפני המתמחים: "מתמחה צריך לדעת שכשהוא בוחר מקצוע לכל החיים - הפרנסה בו תהיה מוגבלת. וזה מגביל כניסה של מתמחים למקצועות מסוימים כמו מקצועות הטראומה, שבסוף לשם מגיעים מתמחים שלא מצאו תקנים בתפקידים אחרים, וזה בסוף פוגע ביחידות הטראומה".

האלימות במערכת הבריאות

המנחה רן רזניק: "ד"ר פישל אתה קיבלת אגרוף לארובת העין שלך ממטופל. תסביר את המורכבות של בריאות הנפש".

ד"ר פישל: "אכן קיבלתי אגרוף ממטופל שהיה צריך להשתחרר. במהלך הליכה במסדרון הרגשתי לפתע אגרוף בפנים ועד היום אני סובל ממחסור מסוים בטווח הראייה. צריך להציב מאבטחים גם במרפאות בריאות הנפש וזו הדרישה שלנו".

ד"ר יורם קליין - מנהל יחידת הטראומה וכירורגיה קריטית בבית החולים שיבא אמר: "יש תרבות של אלימות ובריונות בישראל וזה בסוף מחלחל למערכת הבריאות. לא מספיק לדבר על אפס סובלנות אלא צריך שהאפס סובלנות תהיה גם באכיפה וגם בשפיטה".

ד"ר אפרת וקסלר, ראש אגף רפואה ראשונית במאוחדת, סיפרה על האלימות כלפי הצוותים הרפואיים: "אנחנו חווים אלימות יום יומית במרפאות גם אם לא אלימות פיזית. אנו בקופה נותנים כלים לרופאים איך להתמודד עם זה".

נושא המתמחים

ד"ר ליאה כהנוב יו"ר ארגון המתמחים: "קיצור התורנויות בנוירוכירורגיה זה לא בהכרח חכם כי המתמחים צריכים להיות בחדר ניתוח, ולעשות עבודה משמעותית כדי להיות מוכנים לעולם הנוירוכירורגיה. גם בשעה ה-15 וה-16 שלי בתורנות צריך לתפקד כמו שצריך, אבל אנחנו רוצים לחיות כמו שצריך. בסוף, כמו שאמרו קודם, אנשים בוחרים באיכות החיים שלהם והם הולכים להייטק וככה אנחנו מפסידים אנשים מצוינים שיכלו להגיע למערכת הבריאות".

ד"ר קליין: "הפערים בתקצוב משמעותיים בינינו לבין אירופה וככה מערכת בריאות הנפש צפופה וחסרת כוח אדם. בעולם הממוצע הוא שני מטופלים בחדר, בעוד שאצלנו יש ארבעה וחמישה מטופלים בחדר. מקווה שהממשלה הנוכחית תמשיך את מה שהתחילה הממשלה הקודמת - לתת דחיפה לבריאות הנפש כי שם בסוף נמצאים האנשים החלשים ביותר בחברה שכמעט ואין להם תמיכה".

הבריאות בפריפריה 

הפאנל השני עסק במערכת הבריאות בפריפריה. בפאנל בהנחיית רן רזניק השתתפו: טל אוחנה ראש עיריית ירוחם, ד"ר זאהי סעיד יועץ מנכ"ל הכללית לחברה הערבית,  פרופסור מסעד ברהום מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה ופרופסור נמרוד רוזן מנהל מערך אורתופדי שיקומי מרכז רפואי העמק ונשיא האיגוד האורתופדי הישראלי.

פרופסור רוזן הדגיש כי נוצר מצב שהקופות שולטות במשרד הבריאות."הגיע הזמן שיהיה רגולטור על מערכת הבריאות. לא ייתכן שדברים בסיסים כמו צנתור מוח בעמק אין לנו איך לעזור לו. תנו לנו אמצעיים בסיסיים לתת רפואת חירום בפריפריה. למה משרד הבריאות מקבל את העובדה שאדם בתל אביב מקבל טיפול תוך עשר דקות בעוד שבפריפריה צריכים להמתין שעתיים?! הצעד הראשון שדרעי כשר צריך לעשות זה למנות יועץ לענייני פריפריה, שייפגש עם מנהלי בתי חולים, ראשי רשויות ואנשי רפואה ויביא תוכנית בריאות לפריפריה".

פרופסור מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, חולק על פרופסור רוזן, ואומר ש"יועץ לענייני פריפריה רק יקבע את העובדה של המעמדות בישראל. לא צריך תוכנית כלכלית מבלי להתייחס לפריפריה כפריפריה".

ד"ר זאהי סעיד יועץ מנכ"ל הכללית לחברה הערבית: "בקידום הבריאות בפריפריה אנחנו חייבים את שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות, שיהיו יותר דומיננטיים ויעזרו לנו לקדם את הבריאות שם".

אחד על אחד

ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו״ר צבר רפואה, שעוסקת באשפוזי בית, בראיון עם כתבת הבריאות של "ישראל היום" מיטל יסעור בית אור.

ש. למה לא רואים יותר אשפוזי בית?

"הקופות, הרופאים ומשרד הבריאות מבינים שאשפוז בית הוא הכי טוב ואנחנו מובילים את מערכת הבריאות העולמית בעניין. במערכת ציבורית בתי החולים לא כדאי להם לשחרר מאושפזים לאשפוז בית, מכיוון שהם מקבלים על כך פחות תקציב".

מי האחראי על בטיחות המטופל בזמן אשפוז בית?

"הפתרון כרגע של משרד הבריאות הוא להטיל את האחריות על קופות החולים, אבל אנחנו מאמינים שמה שצריך זה אמון של המטופל כלפי החברה שמטפלת בו כשהוא מאושפז בביתו".

מה צריך לקרות כדי שאשפוז הבית יהפוך לחלופה לאשפוז בבתי חולים שם יש חסרון גבוה של מיטות?

"סך הכל, אנשים כן רוצים להתאשפז בבית, מה שצריך זה להגביר את המודעות ואת המקצועיות של החברות שמטפלות במטופלים". 

איפה עתיד תחום אשפוזי הבית?

"צריך להבין שכל אדם שלא חייב להיות בבית חולים - לא צריך להיות שם, ולאנשים מבוגרים זו ממש סכנה. אנחנו היום יודעים לתת חלופות מספיק טובות לאשפוזים בבתי החולים ובהגברת המודעות לחלופות ולחוסר הכורח שבאשפוזים בבתי החולים".

סל התרופות

הפאנל השלישי עסק בוועידת סל התרופות, שבו השתתפו פרופ' שוקי שמר יו"ר רשת אסותא, מקים ויו"ר לשעבר של ועדת הסל, הרב יובל שרלו ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר וחבר ועדת הסל לשעבר, ברוך ליברמן מייסד ומנכ"ל ארגון חברים לרפואה, ריטה פורמן הדר אמא לשני בנים חולי הנטינגטון ונתנאל רודל חולה במחלת בריק.

פרופסור שוקי שמר אמר בדיון כי "צריך להעלות את תקציב סל הבריאות למיליארד שקלים, ובכך לתת מענה ליותר חולים שזקוקים לתרופות".

ריטה פורמן הדר, אמא לשני בנים חולי הנטינגטון, שיתפה בכאב על הקושי שבניה עוברים בעקבות המחלה הסופנית."המחלה הזאת מתגלה באמצע החיים והמצב הבריאותי מתדרדר מחודש לחודש - עיוותים בפנים, פוגעת בזיכרון ובבליעה ובהרבה דברים נוספים. מאוד קשה לחולים האלו להתמודד עם דברים של היום יום.

"יכול להיות שצריך סל בריאות נפרד לחולים במלחות נדירות. אנחנו מבקשים חמלה והבנה, אנחנו צריכים עזרה. התרופה עולה 5,000 דולר לחודש ויש לי שני בנים שזקוקים לה ואין שום דרך לעמוד בכך. אם התרופה לא תעבור את הסל - אני אלך לצעוק ולהפגין. אני לא אוותר".

פרופסור שוקי שמר: "בכל ועידה אתה מרגיש סיפוק על מה שכן הצליח לעבור ולקבל תקצוב, אבל גם מאוד מאוכזב על כל מה שלא נכנס. החולים שולחים לנו מכתבים ואנחנו עוברים עליהם וקוראים אותם - ואת זה חשוב להגיד".

נתנאל רודל, שיתף בקשיי ההתמודדות עם מחלת הבריק: "המחלה הזאת, שפוגעת בכבד, מקשה מאוד על החיים השוטפים וכמעט לא מאפשרת אותם. מאוד קשה לתפקד עם המחלה הזאת, אין לי אפשרות גם לתכנן תכניות כי המחלה תוקפת בפתאומיות בצורה קשה יותר".

"אני מקבל את התרופה למחלה שלי מארגוני צדקה. התרופה הרחיקה את התקפי המחלה, כך שאפשר לחיות. כשמגיעים התקפים, הם בממדים הרבה פחות חמורים ממה שהייתי רגיל בעקבות התרופה".

הרב שרלו: "צריך להתרגל לעובדה שיש עוד פתרונות חוץ מוועדת הסל כמו פניה לחברות התרופות או מדיניות שישראל צריכה להציב לחבורת הפארמה ואם תרופה לא עברה את סל התרופות עדיין צריך להיאבק לקבל אותה בדרכים אחרות".

עוד אמר הרב שרלו כי "צריך להוסיף נציגים של החולים לוועידת הסל כגוף מייצג".

ברוך ליבמן מייסד ומנכ"ל ארגון חברים לרפואה: "כשוועדת הסל נגמרת החולים מגיעים למגרש שלנו, גם תרופה שעוברת את ועדת הסל מצריכה השתתפות עצמית ולהרבה חולים אין גם את הכסף לזה. אנחנו מטפלים בכ-7,000 חולים כרוניים בחודש. אני קורא למציאת פתרון להורדת גם את ההשתתפות העצמית אחרי שתרופה עוברת את ועדת הסל".

אשפוז עד הבית

הפאנל הרביעי בוועידה עסק בשירותי בריאות ואשפוז עד הבית. בדיון השתתפו ד"ר דב אלבוקרק סמנכ"ל רפואה במאוחדת, ד"ר זאב פלדמן מ"מ יו"ר ההסתדרות הרפואית ומנהל נוירוכירורגיית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה, ד"ר אסף כספי מנהל מח׳ פסיכיאטרית וסגן מנהל האגף לרפואת הנפש ע"ש דרורה ופנחס זכאי, שיבא תל השומר וד"ר רוני צבר מייסד ומנהל רפואי, צבר רפואה, מומחה ברפואת משפחה ורפואה פליאטיבית.

ד"ר דב אלבוקרק: "ההכנסה של הרפואה הדיגיטלית שינתה במובן מסוים את מערכת הבריאות שהכרנו, בכך שהרבה דברים יכולים לקרות מהבית ואין צורך להגיע למרפאה. אך במובנים הבריאות הרגילים - לא נעשה שינוי גדול מספיק כי הטיפול הוא לרוב אותו טיפול כמו שהיה בעבר. 

"כיום, כ- 10% מהאשפוזים הם אשפוזי בית, אבל אפשר להגיע בקלות ל- 25%, ובכך לפנות מאות מיטות אשפוז בבתי חולים, בעיקר במחלקות הפנימיות. כיום, יש רק 350 מיטות אשפוז בית לכל הקופות. על פי התכנון, נדרשות עוד אלפי מיטות פנימיות בבתי החולים כדי לענות על הצורך הגובר באשפוז. אשפוז בית לא רק יחסוך את ההשקעה הכלכלית האדירה, אלא גם ייתן מענה למצוקת כוח האדם בבתי החולים".

ד"ר רוני צבר: "מה שהביא ליותר ויותר אשפוזי בית זה שבתי החולים שיקפו עם השנים שאין צורך להגיע לבית החולים. גם לקורונה היה חלק בזה שאשפוזי הבית נהיו מקובלים יותר ויותר. אנחנו רוצים להסתכל על אשפוזי הבית כאל נתח נכבד בעתיד. לא רק מנקודת מבט של המטפל אלא גם של המטופל. כלומר, שזה יהיה אטרקטיבי עבור רופאים ולייעד סטודנטים למקצוע הזה. אני חושב שהשמיים הם הגבול של תחום אשפוזי הבית. זה מאפשר לטפל גם בחולים היותר מורכבים בבית וככל שהעולם הזה יתפתח, נהיה מסוגלים ליותר ויותר".

ד"ר אסף כספי: "אנחנו משתמשים בפלטפורמה דיגיטלית שמאפשרת לנו לתקשר עם המטופל שלנו גם באמצעות שעון חכם, ולנטר כל מיני דברים שמאפשרים לנו לדעת את מצבו. אנחנו זמינים למטופל 24/7 וברגע שאנחנו מזהים החמרה באותו רגע - אנחנו יכולים להגביר את עצימות הטיפול".

ד"ר זאב פלדמן: "אם נגדיל את הרף של מאושפזי הבית - נוכל להקל על החולים משמעותית ולפנות מיטות ומשאבים בתוך בתי החולים".

שר העלייה הנכנס

שר העלייה והקליטה, אופיר סופר, התארח בוועידת "ישראל היום" ושוחח עם אפרת פורשר, כתבת הרווחה של "ישראל היום", על אתגרי האזרחים שעולים לישראל.

"האתגר של העולים הוא לא רק בשנה הראשונה והשנייה אלא גם אחר כך. איך שאנחנו נקלוט את העולים - זה מה שיקל עליהם בעתיד את ההשתלבות בחברה הישראלית".