בליל שבת, פרשת ויצא, י"א כסלו ה'תשס"ג (15 לנובמבר 2002) התרחש קרב קשה בציר המתפללים בחברון כאשר מחבלים תקפו אזרחים ולוחמים בסמטה הסמוכה לציר הדרך המרכזי מקריית ארבע למערת המכפלה.
במהלך הקרב, שארך שעות ארוכות, הצליחו הכוחות תוך כדי חירוף נפש ובלחימה עיקשת לחסל את שלושת המחבלים חברי הג'יהאד האיסלמי, אך הדבר גבה את חייהם של 12 איש מכוחותינו: 3 לוחמי חטיבת הנח"ל, 5 שוטרי משמר הגבול, שלושה אנשי כיתת הכוננות מקריית ארבע, ומפקד החטיבה המרחבית, אלוף-משנה דרור וינברג.
כוחות צה"ל התקשו שעות ארוכות לאתר את מיקומם של המחבלים ואת מקורות הירי, כאשר בכל פעם מחדש ניחתה מכת אש ממקורות לא ברורים, אשר פגעה בכוחותינו. בדיעבד הסתבר שהאירוע תועד בצילום אווירי באמצעות כלי טיס זעיר ובלתי מאוייש, אך בערפל הקרב המידע לא נותח ולא "הונגש" לכוחות הלוחמים בשטח ולמפקדה הממונה.
בעולם בו כמות המידע עצום הרי שלסנכרון המידע יחד עם הנגשת המידע במקום הנכון, בזמן הנכון ולאנשים הנכונים יש חשיבות ממעלה ראשונה. מידע ככל שהוא חשוב ומרתק, מסתכם בהיותו הצורה הגולמית של הנתונים, לעומתו הידע כבר קשור לפיענוח המידע הבנת תוכנו, והיכולת לנצלו ולהנגישו.
במחשב הביתי למשל, קיים מידע רב, אך המחשב עצמו אינו "מבין" את משמעות המידע, ולולי המערכות השונות היודעות לאתר את המידע ולהשתמש בו להפעלת המערכות הרי שלמידע לא היה כל חשיבות או תועלתיות. כך גם בספריה הלאומית. מאגר הספרים והמידע הינו עצום, אך לשם פיענוח משמעות המידע, דרושה נוכחות ופעילות של קוראים אנושיים, או מערכות אינטליגנטיות שיחברו בין כל המידע הקיים ויתרגמו אותו לידע נגיש.
לאור הצורך הקריטי במיטוב תהליכי ניתוח ואיתור המידע בתי תוכנה רבים משקיעים בשנים האחרונות הון עתק במציאת פתרונות לאינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence), שתאפשר למחשבים ולמערכות טכנולוגיות ודיגיטאליות לנתח מה משמעות המידע הרב הקיים וכיצד לסווגו, לאתרו ולהנגישו ובעצם להפוך את הכמות של המידע לידע איכותי ומועיל. העולם נהפך לחכם יותר, סקרן יותר ולייצרן ידע בלתי פוסק. אך לעיתים הפער בין כמות המידע הקיים ובין איתור המידע הרלוונטי, ניתוחו והנגשתו מעיבים על חיינו.
השבוע מציינים בעולם היהודי את אירועי ל"ג בעומר, יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאי.
בספר הזהר, שבו הובאו דרשותיו ואמרותיו של רשב"י מובא כי בשש מאות שנה של האלף השישי (התקופה בה אנו נמצאים לפי לוח השנה העברי) - יפתחו שערי החכמה למעלה (היינו ההתגלות של פנימיות התורה), ומעינות החכמה למטה (היינו התפתחות גדולה של חוכמות האנושות), וכך העולם יכנס לאלף השביעי (זהר ח"א קיז, א).
רבי שמעון בר יוחאי, שחי לפני כ- 1900 שנה, תיאר את התקופה בה אנו חיים כיום ככזו שרוויה ברוחניות וברצון לחיבור אלוקי, ומאידך כתקופה של ידענות וחכמה בכל תחומי החיים, אשר יביאו את העולם לקדמה ולשינוי טוב יותר לאנושות. ואכן, נראה כי תעבורת המידע הרשתי והפיזי הבלתי פוסק מרחבי העולם והיכולת להשיגו בכל רגע נתון ולהשתמש בו לפיתוחים טכנולוגיים, להצלת חיים ולהעשרת הידע כבר השתרש אצלנו כהרגל וכמובן מאליו.
במפגש עם קבוצת סטודנטים הזכיר פעם הרבי מללובביץ' את אמרתו הידועה של המדען אלברט איינשטיין, שאמר שכאשר כמות נהפכת לאיכות, החומר נהפך לאנרגיה.
הרעיון של הפיכת הכמות לאיכות מהווה חלק מהתפיסה היהודית. כך למשל במעמד מתן תורה בהר סיני, כאשר התורה מספרת לנו על כך שעם ישראל עמדו והתייצבו תחת ההר וקיבלו את התורה, מדייקים חז"ל (בראשית רבה פ"ז, ט) שאם היו ישראל חסרים אפילו אדם אחד לא היה הקב"ה נותן את התורה לישראל - שכל מהותה של התורה היא תורה השייכת לכל עם ישראל על כל גווניו ועדותיו. כך גם לתפילה בציבור: הרי שרק עשרה יהוו מניין כשר, ואילו תשעה צדיקים בעלי מידות מיוחדות לא ישלימו את החסר, אלא העשירי היהודי שיגיע ללא תלות במוצאו ומעמדו, שכן הכמות נדרשת להפוך לאיכות.
בימי ספירת העומר נוהגים בקהילות דתיות רבות לנהוג במקצת מנהג אבלות, על מותם של 24,000 מתלמידי רבי עקיבא. חז"ל מספרים כי הם היו תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ומבריקים בהבנתם, ונראה שתרומתם לעולם ולאנושות הייתה אמורה להשפיע באופן מהותי. אולם חז"ל תלו את סיבת מותם בכך שלא נהגו כבוד זה בזה. המידע הרב שייצרו ללא שיח עמיתים וללא שיכלו לסנכרנו ולהנגישו הינו חסר ערך וחשיבות וללא זכות קיום.
נראה שהגיוון האנושי והאינטליגנציה הייחודית של עמינו הינה בעלת ערך גדול יותר ומשמעותי יותר כאשר אנו מאוחדים, משתפים את המידע, מכבדים זה את זה והופכים את המידע לידע, את החומר לאנרגיה ואת הכמות לאיכות מאוחדת ומלוכדת.
הרב שרגא נתן דהן הינו קצין במיל. והינו בעל תואר שני בתחומי ניהול וטכנולוגיה ומוסמך לרבנות ודיינות. משמש יועץ ומרצה בגופים ציבוריים, ביטחוניים, חינוכיים ומדעיים בנושאי הלכה, טכנולוגיה, רפואה, מדע וחלל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו